הרציף הפך למקלט. צילום: אבי כהן

"אין ממ"ד בבית": הרציפים התת-קרקעיים שהפכו למקלט המוני בת"א

צה״ל מדגיש כי נכון לעכשיו אין צורך לשהות בתוך מרחבים מוגנים • עשרות מצאו מקלט ברציפי תחנות הרכבת הקלה, שם נפתחו הרציפים לציבור • יעל, אם לשני ילדים קטנים: “אנחנו גרים ליד רוטשילד בדירה ישנה בלי ממ”ד" • "כאן, מתחת לאדמה, אני מרגישה שהילדים מוגנים יותר”, הוסיפה

[object Object]

עם פתיחת מתקפת המנע של ישראל וארה"ב נגד איראן, מאות תושבי המרכז מצאו עצמם נוהרים למרחב התת-קרקעי הנגיש ביותר, כדי להתמגן תחת איומי האזעקות. עשרות מצאו מקלט ברציפי תחנות הרכבת הקלה, שם נפתחו הרציפים לציבור, ושוהים בה בשעה זו.

עשרות תושבי ת"א במרחב התת-קרקעי של הרכבת הקלה%2C שנפתח לציבור %2F%2F אבי כהן

האזרחים, שהגיעו בהם משפחות עם תינוקות בעגלות, קשישים שנעזרים בהליכונים ובמקלות, ובעלי חיים שנישאו על הידיים  הצטופפו הבוקר בתחנות הרכבת הקלה בתל אביב, לאחר שנשמעו אזעקות בעקבות שיגורי טילים לעבר ישראל, החליטו רבים לעזוב את בתיהם ולחפש מרחב מוגן עמוק יותר מהמקובל.

הרציפים התת קרקעיים, בתחנת אלנבי, שבשגרה משמשים נוסעים, הפכו בתוך שעות למוקד התכנסות המוני. אנשים ישבו על הרצפה, חלקם הגיעו עם תרמילים ובהם מים, חטיפים וקצת אוכל.

מבצע "שאגת הארי". מקלט ציבורי, צילום: יהושע יוסף

"אין מקלט בבניין"

“אין לנו מקלט בבניין”, סיפרה יעל, אם לשני ילדים קטנים שהגיעה עם עגלת תינוק וכלב קטן. “אנחנו גרים ליד רוטשילד בדירה ישנה בלי ממ”ד. בכל אזעקה אנחנו רצים לחדר מדרגות וזה לא מרגיש מספיק בטוח. כאן, מתחת לאדמה, אני מרגישה שהילדים מוגנים יותר”.

משה, בן 78, שהגיע בליווי בתו, אמר: “אני גר לבד בקומה שלישית בלי מעלית ובלי מקלט. לרדת בכל פעם בזמן אזעקה זה כמעט בלתי אפשרי בשבילי. הבת שלי לקחה אותי לפה. זה לא בית, אבל זה נותן שקט נפשי”.

נפילת רסיס בדרום הארץ %2F%2F השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

גם בעלי חיות מחמד מצאו עצמם מחפשים פתרון. “הכלבה שלי נכנסת לחרדה בכל אזעקה”, סיפרה לירון, תושבת העיר. “אין לנו ממ”ד והמקלט הציבורי רחוק. פה לפחות אנחנו מרגישות שיש הגנה”.

לתחנות הגיעו גם צעירים שישבו יחד בקבוצות קטנות, ניסו להתעדכן בחדשות בטלפונים הניידים ולשמור על אווירה רגועה ככל האפשר. חלקם הודו כי עצם השהייה במקום ציבורי, לצד עשרות אחרים, מפחיתה את תחושת הבדידות והפחד. “בבית אני לבד עם המחשבות”, אמרה אחת מהם. “כאן, גם אם אנחנו לא מכירים, מרגישים שאנחנו עוברים את זה ביחד”.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...