הדרוזים לטיס: הצצה לתוכנית החדשה של חיל האוויר שתתקן עוול היסטורי

לו היינו חוזרים אל ינואר של השנה שעברה ומספרים לרס"ן נ' על הטקס אליו היא עתידה להגיע היום, כנראה שהיא הייתה מתקשה להאמין למשמע אוזניה. שמונה חודשים של עבודה ומחקר אינטנסיביים עברו מרגע הולדת הרעיון השאפתני אז, בתחילת השנה, ועד לרגע בו נשמעה יריית הפתיחה של הפרויקט אותו היא מגדירה כאחד המשמעותיים ביותר בקריירה הצבאית שלה; כזה שעושה, הלכה למעשה, היסטוריה ישראלית ומגיע היום לראשונה לסיומו. "הכל התחיל כחלום", היא פותחת בהתרגשות, "והנה – כעת אנחנו כבר אחרי שיבוצים".

כדי להבין את גודל ואת חשיבות האירוע יש צורך בהסתכלות מנקודת מבט של שנים ספורות לאחור. אז, הסיקו בחיל האוויר מסקנה חשובה, אמיצה, כזו שנוגעת בדעות קדומות ובסטראוטיפים ומבקשת לתקן עוול היסטורי: במדינת ישראל של ימינו עדיין קיים תת-ייצוג משמעותי של אוכלוסיות מסוימות דוגמת חרדים, בני העדה האתיופית, תושבי הפריפריה ודרוזים בתפקידים ובמערכים רבים בחיל – החל מטיס, דרך מפענחי תצלומי אוויר וכלה במדריכות סימולטורים, כאשר אין שום סיבה ממשית שהדברים ייראו כך בפועל, בטח לא בארגון הגדול ביותר במדינה שמבקש להוות כור היתוך במציאות הישראלית המורכבת.

"תת-הייצוג הזה היה רחב והוא חלש על מקומות רבים בחיל", מסבירה נ', שמשמשת בשנה וחצי האחרונות ראש מדור צבא-חברה אותו גם הקימה במחלקת חות"ם (חובה, תכנון ומקורות) בחיל האוויר אשר אמונה על בניית ההון האנושי בחיל.

"מתוך ההבנה שאין ייצוג מספק ואמונה שהגיוון הצה"לי הוא הכוח שלנו, בנינו תכנית הגוונה חילית שלוותה בניתוח תמונת המצב במדינת ישראל, בצה"ל בכלל ובחיל האוויר בפרט. לפני שנה וחצי, אחרי עבודה של שנה, הקמנו את המדור שכל ייעודו הקשר שבין הצבא לחברה ומימוש תכנית ההגוונה החילית". לדבריה, "אף פעם לא הייתה תכנית סדורה עם יעדים, כזו שמודדים כל רבעון, מקיימים לגביה דיונים עם בכירי הצבא ועם הרשויות המקומיות השונות כדי לוודא התקדמות לפי מדדים רלוונטיים", עד עכשיו.

"מפספסים כוח אדם איכותי"

במסגרת המאמץ לקדם שוויון הזדמנויות מלא בצבא שבסופו ימלאו את שורות החיל משרתים מכלל גווני החברה הישראלית, בחיל האוויר קידמו פתרונות יצירתיים למדי בכל הנוגע לקשר עם המיועדים לשירות ביטחון, בין היתר באמצעות שיתופי פעולה עם הרשויות המקומיות השונות. "הבנו שאנחנו צריכים להגיע אל המלש"בים המשתייכים לאוכלוסיות אותן בחרנו כבר כשהם בכיתה ט' כדי לעורר אצלם תודעה ורצון להגיע לתפקידים משמעותיים אצלנו", מתארת.

"ואכן, אצל המלש"בים המשתייכים לאוכלוסיות הללו גילינו שהמודלים לחיקוי כמעט ולא מגיעים מהחיל. בפריפריה, למשל, ראינו שהרבה רוצים להתגייס למג"ב. חלק מהמלש"בים לא מבינים את החשיבות בזימונים אל המיונים, וכך יוצא שאנחנו מפספסים כוח אדם איכותי".

"לא היה מסלול ספציפי"

אחד הפתרונות שעלה ביחס לאוכלוסייה הדרוזית הגיע, כאמור, בינואר של השנה שעברה; אז, הוצע להקים מכינה חצי שנתית שתייעד את חניכיה, מלש"בים דרוזים מאזורים שונים, להשתבץ במקצועות מסוימים בחיל האוויר כשבמהלכה החניכים ישפרו את רמת העברית שלהם, ילמדו על צה"ל ועל חיל האוויר בפרט (דוגמת תרבות התחקור והתפקידים השונים בחיל), יתכוננו למיונים השונים, יכירו אוכלוסיות מגוונות ויפתחו כלים אישיים ומקצועיים שיסייעו להם בעת הגיוס לצבא.

"בתחילת השנה נפגשנו עם ראש מנהל האוכלוסיות בצה"ל והעלינו רעיון להקים מכינה כזו", נזכרת נ'. "ידענו שבמנהל עשו עבודה מדהימה בהקשרי עתודה, לוחמה ומודיעין, אבל לא היה עדיין מסלול ספציפי לחיל האוויר".

"טווח זמנים מטורף"

"לראש המנהל בעצמו היה חשוב לשתף פעולה עם הרעיון", היא מוסיפה. "אחרי שגיבשנו קווים כלליים, חברנו לסוכנות היהודית ותוך כמה חודשים כבר מצאנו מקום, סגל, תקנים ואישורים לפתוח את המחזור הראשון שהחל לפעול בספטמבר למשך חצי שנה".

כך, בטווח זמנים אותו מתארת נ' כ"מטורף ובלתי נתפס", הוקמה בשיתוף פעולה של האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, הסוכנות היהודית ומנהל האוכלוסיות באכ"א "נשרי הצפון" – המכינה הדרוזית הראשונה למקצועות תעופה ולוחמה בחיל האוויר שחצי מבוגריה שובצו למקצועות הלוחמה כמו הגנה אווירית (במסלול ייעודי לקצונה) ויחידות מסווגות אחרות וחצי לתפקידי מודיעין שונים, כמו מפענחי תצלומי אוויר ומפעילי לוחמה אלקטרונית. למעשה, מחצית החניכים ששובצו לאשכולות התעופה עתידים להיות הראשונים מבני העדה לשרת בתפקידים אלה ושישה ניגשו למיונים לקורס טיס, כאשר שלושה עברו לשלב המיון הבא.

"לתת מעצמם עבור המדינה"

"חשבנו המון על מי מגיע אלינו ומי ידריך במכינה עצמה. אז, החלטנו 'לגייס' מנהל דרוזי כדי שיבין את הצרכים ואת הקשיים של החניכים בצורה הטובה ביותר, כזה שההורים יסמכו עליו ולא יחששו לשלוח את בנם למסגרת בניהולו. התקיימה עבודה קדחתנית של המנהל בכל הקשור לפילוח הדרוזים שמגיעים, שכן חלק הגיעו ממקומות בהם לא בהכרח מתגייסים. חלק ממי שהגיעו אלינו לא מדברים על זה בקול רם, אבל עדיין חשוב היה להם להגיע כדי שהם יוכלו לתת מעצמם עבור המדינה בעתיד הקרוב".

עם שניים מהצעירים הללו, בעלי מוטיבציה מדהימה לתרום למדינה באמצעות השירות הצבאי, אנחנו משוחחים פחות מ-24 שעות לפני טקס הסיום שיתקיים היום בבית הלוחם הדרוזי בכסרא סמיע. "אני מגיע מכפר דתי, אז הייתה לי התלבטות אם להתגייס או לא אבל בסוף בחרתי להתגייס", מספר א', בן 18 מכפר באזור הגליל. לדבריו, מראות המלחמה הן אלה ששכנעו אותו להצטרף למכינה על מנת להתגייס לצבא, אך לא רק.

"כואב לי לראות שחוק הלאום לא מכיר בנו כאזרחי המדינה. זה אמנם לא מורגש ביחס היום-יומי, אבל זה עדיין חקוק. לכן, החלטתי שאני מתגייס ושאני מכוון גם לצאת לקצונה כדי להוכיח שאני ואחיי היהודים שווים. אנחנו לא אחד מעל השני. אולי כך נצליח לשנות את זה".

"רוצה להוביל"

א', שמגיע מסביבה בה חלק התגייסו וחלק לא, מספר כי "קפץ על המציאה" ברגע ששמע על המכינה: "אחרי הצו הראשון התקשרו אליי מלשכת הגיוס וסיפרו לי על המכינה. חשבתי קמת, התחלתי לחקור והבנתי שאין דרוזים בחיל האוויר. אז, אמרתי שאני רוצה להגיע ולהוביל בדרך הזו". ר', בן 20 מאזור רמת הגולן שמסיים אף הוא את המכינה היום, אומר דברים דומים: "כדרוזי מרמת הגולן אני לא מחויב להתגייס, אבל ראיתי את מראות 7 באוקטובר ואת הקריאות של אחינו הדרוזים בסוריה, והחלטתי שאני רוצה להתגייס ולנסות להשפיע על המערכת".

לדבריו, "חשוב היה לי להראות לצעירים הדרוזים ברמה שגם אנחנו יכולים לקחת חלק, וכבר רואים עלייה בגיוס אצל דרוזים מהאזור. רציתי לפתוח את הדלת ולהנחיל את זה שאנחנו גם לוקחים חלק".

שני הצעירים מעידים כי המכינה העניקה להם כלים משמעותיים להמשך דרכם, אולם לא תמיד הכל עבר בקלות; "הקושי העיקרי היה השפה", הם אומרים בעברית קולחת אותה רכשו בחצי השנה האחרונה. "גם לחיות עם 20 חניכים נוספים היה לא פשוט לעיתים", צוחק א', "ועם שלושה שנמצאים ממש איתך בחדר שלך".

עם זאת, הם לא מתחרטים לרגע על ההחלטה. "לימדו אותנו לחשוב כמו מנהיגים, להוביל, לקבל החלטות. גרמו לנו להבין שאנחנו מגנים על ההיסטוריה הישראלית ולא רק על האזרחים והפגישו אותנו עם יהודים, מוסלמים ונוצרים – דבר שחסר בבתי הספר הדרוזים. באופן הזה הכרנו אוכלוסיות מגוונות עוד לפני הגיוס לצבא, ועכשיו אנחנו מוכנים ש'יזרקו' אותנו בכל מקום ואנחנו נסתדר".

"אנחנו במסלול הנכון"

שני הצעירים מספרים כי הוריהם מתרגשים להגיע אל טקס הסיום, וכי אלה תמכו בהם לאורך הדרך גם לנוכח הקשיים. "אני חושב שלצד החשש הטבעי, הצעירים צריכים לקחת את ההזדמנות הזו בשתי ידיים", מציין א'. ר', מצדו, מוסיף ש"אם מישהו ישאל אותי אשכנע אותו להגיע למכינה, כיוון שכמו שאני יצאתי ממנה אדם אחר אני מאמין שכל אחד יכול לצאת משם חזק יותר ועם ביטחון עצמי גבוה יותר".

עם סיום של 95% מחניכי המחזור הראשון של המכינה, בחיל האוויר מבקשים להרחיב את התכנית כבר בעתיד הקרוב. "המחזור הבא ייפתח בספטמבר ואנחנו מקווים להכפיל את מספר החניכים, כשהפעם נערב מלכתחילה דרוזים ויהודים יחד", מסכמת נ'. "החיכוך של החניכים עם אוכלוסיות שונות מהשלב הראשוני מהותי מאוד ואנחנו ננסה לעשות זאת". כעת, כמו שחיל האוויר יודע לעשות בצורה מיטבית, הגורמים הרלוונטיים עסוקים בלתחקר את ההכשרה של המחזור הראשון על מנת להפיק לקחים לקראת זו השנייה בספטמבר. "בכך אופן, כולי תקווה שגם במחזור הבא יגיעו אלינו צעירים מלאי מוטיבציה כמו החבר'ה שמסיימים היום. אם כך יהיה – אנחנו במסלול הנכון".