"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אין מה להסתיר, נכשלנו": יותר משנתיים למלחמה - מפקדי בה"ד 1 מדברים

510 קצינות וקצינים עמדו על רחבת המסדרים בבה"ד 1 לאחר שכבר לחמו בעזה ובגבול הצפון • מפקדים מדברים על חשבון הנפש ועל השינוי בתפיסת המלחמה מאז 7 באוקטובר • "כשישאלו אתכם איפה הייתם כשהחטופים שוחררו - תענו שבעזה ייצרתם את המציאות שאפשרה את זה"

,עודכן
0השמעה
מפקדי בה"ד 1 אחרי שנתיים מלחמה. צילום: ללא קרדיט

510 קצינות וקצינים עמדו אתמול (חמישי) על רחבת המסדרים בבה"ד 1. חלקם כלל לא התגייסו ב-7 באוקטובר, אך בשנתיים שחלפו מאז כבר הספיקו להילחם בעזה או בגבול הצפון. בית הספר לקצינים עצמו לקח חלק פעיל בלחימה, ומפקדיו מספרים על החוויות ועל השינוי שעבר עליהם ועל פקודיהם מאז תחילת המלחמה.

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה (ארכיון) // דובר צה"ל

"אין מה להסתיר, נכשלנו ולא עמדנו במשימה", אומר מג"ד 614 של הנדסה קרבית, סא"ל ז'. "אחרי חשבון הנפש שכולנו עשינו, החכמה היא לתחקר ולראות איך משתפרים כך שזה לא יקרה שוב". סא"ל ז', נשוי לאחות שכולה ואב לשלושה, מדגיש כי הוא מדבר עם לוחמיו על מלחמה לא כתיאוריה, אלא כמציאות יומיומית. "הסלוגן של 'מחר מלחמה' צריך היה להיות 'היום מלחמה'. להאמין שהאויב בקצה".

על חיל ההנדסה, שספג 84 חללים במלחמה, אמר: "הסלוגן של 'ראשונים תמיד' הוא לא רק סלוגן. צריכים אותנו כדי לתת מענה לאתגר ההנדסי בכל צורותיו. אין תחליף ללוחם ולקצין ההנדסה". לדבריו, לאחר עסקת החטופים אמר לחייליו: "כשישאלו אתכם איפה הייתם כשנחתמה העסקה להשבת החטופים - תענו שבעזה ייצרתם את המציאות שאפשרה את זה".

חייל בגדוד אסף (601) של חיל ההנדסה הקרבית מטפל בכלי,צילום: דובר צה"ל

מג"ד גפן, סא"ל י', שהיה מג"ד 101 של הצנחנים ב-7 באוקטובר, אמר כי גם בעידן המסכים והרחפנים המ"מ עדיין צועק "אחריי". "וזה לא שיעור שלמדתי בבה"ד 1, זה שיעור שלמדתי במלחמה". לדבריו, "אנחנו מאוד מעמיקים בשאלה איך ברמה הטקטית זה לא קורה לנו. מה צריך לעשות אחרת. ואני שמח שהמ"מים מודעים לאתגרים". הוא הוסיף כי הביקורת של הצוערים חשובה: "אנחנו שואלים יחד שאלות קשות, מה היה צריך לעשות אחרת. אני מחבק את זה לחלוטין".

מג"ד הפיקוד בבית הספר להגנת הגבולות, סא"ל ע', מציין כי 60% מהצוערים הן צוערות. על הדיון הציבורי סביב לוחמות אמר: "מי שבחוץ מתעסק בזה יותר ממי שבפנים. בפנים אין בכלל שאלה לגבי הפעילות שלהן". סא"ל א' מחיל התותחנים סיפר על המלחמה שהכריחה את החיל להתקרב פיזית ומקצועית לכוחות המתמרנים. "היינו צריכים להביא את הפגזים קרוב מאוד למתמרנים. רק במלחמה הזו ראינו את שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי בצורה מלאה".

"מי שבחוץ מתעסק בזה יותר ממי שבפנים". לוחמות צה"ל. ארכיון,צילום: אורן כהן

סא"ל ר', מג"ד 196 של חיל השריון, שהחליף מג"ד שנהרג בקרב ופיקד על הגדוד בעזה ובלבנון, אמר כי כאשר הצוערים שואלים אותו "איך זה לא יקרה שוב", הוא מלמד אותם שהם צריכים להבין שלא יוכרעו. "כשאני עמדתי שם, על רחבת המסדרים בבה"ד 1, לא כל מי שעמד לידי הבין מה זה אומר להיות קצין. אחרי ה-7 באוקטובר - מבינים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר