"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הוא חב"דניק, לא בשבילם באנו": גיוס בני ישיבות הופך למציאות

מה שמתרחש בימים אלו בשערי הבקו״ם מצביע על שינוי שקט, הדרגתי ומתמשך, באופן שבו נתפסת סוגיית גיוס החרדים בשטח • העובדה שהפלג הירושלמי כבר אינו רודף אחרי כל מתגייס מהווה אינדיקציה ברורה להבנה שהמאבק, כפי שהתנהל בעבר, כבר אינו מסוגל לעצור את התהליך

,עודכן
0השמעה
גיוס חרדים (ארכיון), צילום: ללא

בשבוע שעבר, ביום גיוס, ליוויתי מתגייס חרדי חב״דניק - רגוע ושלם עם ההחלטה שקיבל. בדרך לשערי הבקו״ם עמדו, כרגיל, פעילי הפלג הירושלמי. הסצנה מוכרת: דיבורים, ניסיונות שכנוע, לעיתים גם לחץ.

המשטרה מפנה מפגינים חרדים מול הבקו"ם בתל השומר// יעקב הרשקוביץ

אבל הפעם קרה משהו קטן, ובעיניי משמעותי מאוד. אחד המפגינים, שאני מכיר לא מהיום, הסתכל על המתגייס, התלבט אם לגשת - ולבסוף ויתר. כששאלתי מדוע, הוא ענה בפשטות: ״עזוב, הוא חב״דניק. לא בשבילם באנו. שהם יתגייסו״.

ממש משפט קצר אחד שמסמן שינוי עומק. כלומר, גם הגורמים הקיצוניים ביותר במאבק נגד גיוס חרדים כבר מבינים - הגיוס קורה. זו כבר לא תופעה שולית שאפשר לבלום באמצעות הפגנה או סיסמה. זו מציאות קיימת.

עימותים בהפגנת חרדים קיצונים נגד מעצר עריקים,צילום: ללא

הפלג הירושלמי לא זנח אידיאולוגית את ההתנגדות לגיוס. אולם בפועל ניכר שינוי טקטיקה: פחות מאבק על ה״שוליים״ - חב״דניקים, שבבניקים, צעירים שפחות מחוברים לישיבות - ויותר ניסיון לבלום את הזרם המרכזי: חסידים, ליטאים, בני ישיבות קלאסיים.

ניתן להבין מכך כי מי שכבר קיבל החלטה להתגייס, קשה מאוד לעצור בעדו. לכן, עיקר המאמץ מופנה כיום למקומות שבהם עדיין ניתן להשפיע תודעתית.

במקביל, בכנסת מקודמים חוקי פטור מגיוס. כלפי חוץ נשמעת התנגדות חרדית לסנקציות וליעדי גיוס, אך בפועל ניכרת כבר השלמה מסוימת עם עצם קיומם של אותם יעדים.

ח"כ מאיר פרוש. רבנים בכירים מגיעים לישיבת מועצת גדולי התורה,צילום: אורן בן חקון

אחת הדרכים ״לעמוד” בהם מבלי להצהיר על כך בגלוי היא הפניית הזרקור בדיוק לאותם שוליים - מי שאינם בלב הקונצנזוס החרדי. כך ניתן למלא מכסות, מבלי לערער רשמית את האידיאולוגיה. הדבר לא נאמר בקול רם, אולם בשטח הדברים ברורים.

המאבק שכבר לא עוזר

אמנם, עלייה של עשרות אחוזים בגיוס חרדים בשנים האחרונות איננה מורגשת בכל יחידה ובכל רחוב חרדי, אך היא קיימת ומשמעותית, והיא מחוללת שינוי תודעתי - גם בתוך הציבור החרדי.

העובדה שהפלג הירושלמי כבר אינו רודף אחרי כל מתגייס מהווה אינדיקציה ברורה להבנה שהמאבק, כפי שהתנהל בעבר, כבר אינו מסוגל לעצור את התהליך.

עם זאת, דווקא גורמים באגודת ישראל ממשיכים להחזיק בקו נוקשה - ללא סנקציות, ללא יעדים, ועם חוק פטור מלא ללומדי תורה. אך בשורה התחתונה, הדיון הציבורי כבר אינו עוסק בשאלה ׳האם חרדים מתגייסים׳. הסיפור הוא כמה, ומאילו מגזרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב הרשקוביץ

כתב לענייני חרדים

כתב לענייני חרדים. גדל במגזר החרדי ושירת בגדוד החרדי נצח יהודה. מכיר את המגזר החרדי מבפנים ופועל לספק מבט פנימי, אמין ומדויק על חדשות המגזר. מגיע לשטח בזמן אמת ופועל לחקר האמת ממקור ראשון בנושאים הנוגעים לחברה החרדית

כדאילהכיר