התפתחויות הימים הבאים באיראן נתונות בשלב זה באי ודאות מוחלטת. מנקודת המבט הישראלית בטווח המיידי, קיים חשש מתקיפה איראנית נגד ערי ישראל. מול איום זה, צה"ל - ובמיוחד חיל האוויר ופיקוד העורף - מצויים זה כמה ימים בכוננות גבוהה. ואולם, השאלה החשובה יותר לעתיד מדינת ישראל והאזור ממוקדת במבט לטווח הארוך: הציפייה לשינוי המשטר באיראן, והשאלה כיצד נכון לישראל לפעול בשעה גורלית זו.
יש להניח כי בדילמות הללו מתקיים תהליך תיאום מקיף עם ארצות הברית. ברמה המדינית קיים ערוץ ישיר, המבוסס על אמון הדדי, בין הבית הלבן לראש ממשלת ישראל. במקביל, ברמה הצבאית מתקיים תיאום יומי הדוק בין המטכ"ל בצה"ל לבין מפקדת פיקוד המרכז האמריקני. סביר להניח כי תיאום זה כולל גם את מאמצי ההגנה המשותפים מול איום של תקיפה איראנית על ישראל.
מנקודת מבטו של האזרח הישראלי, הדאגה המרכזית נוגעת לפגיעה אפשרית בשגרת החיים כתוצאה מתגובה איראנית לתקיפה אמריקנית. גם אם קיימים לאיראן שיקולים כבדי משקל להימנע מתגובה ישירה נגד ישראל, יש להתייחס לאיום כזה במלוא הרצינות ולהיערך אליו בכל הממדים.
במקביל, גם תהליך קבלת ההחלטות של הנשיא טראמפ נתון עדיין באי ודאות. הוא נע בין הכרעה על פעולה צבאית לבין ניסיון למצות את האפשרויות הדיפלומטיות. זו אינה דילמה שקולה: מבחינת השפעתה על עתיד המזרח התיכון, בחירה במסלול דיפלומטי עלולה לאפשר למשטר האייתוללות בטהרן לשרוד, לפחות בעתיד הנראה לעין. מהלך כזה עלול להנחיל אכזבה קשה לעם האיראני, ששילם מחיר דמים כבד ביציאתו לרחובות.
היכרות מעמיקה עם דפוסי הפעולה של ההנהגה השיעית באיראן מחייבת להבין את מרחבי הגמישות הפרגמטית העומדים לרשותה בשעת מצוקה. באמצעות היגיון עורמת ה"תאקייה", מסוגלים מנהיגי המשטר להציג ויתורים מרחיקי לכת - לא כאות חולשה, אלא ככלי הישרדות. על כף המאזניים מונח חזון המדינה האסלאמית כמבשרת שלטון אנשי הדת, ולשם שימורו יפעלו האייתוללות בכל דרך אפשרית ובכל מחיר.
מכאן נובעת החשיבות, הן עבור הנשיא טראמפ והן עבור ההנהגה בישראל, להכרה כי ייתכן שמדובר בחלון הזדמנויות היסטורי לשינוי הסדר האזורי - הזדמנות שאין לדעת מתי, ואם בכלל, תשוב ותיפתח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)