"לישראל יש מספיק מיירטים": אחד מאבות "החץ" בראיון מיוחד

"צריך לסמוך על משרד הביטחון וחיל האוויר", אומר מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, בראיון מיוחד ל"היום". "כפי שהם ידעו לתת את ההגנה הטובה ביותר לאזרחי מדינת ישראל מפני תקיפות של טילים בליסטיים, כך הם יידעו לעשות זאת גם הפעם. לישראל יש מספיק מיירטים".

לוי הוא אבי מערכת החץ, ממפתחיה ומי שמכיר היטב את יכולותיה, את ביצועיה ואת המלאים הנמצאים כעת בידי מערכת הביטחון לאחר מבצע עם כלביא. אלא שלמרות הטון המרגיע והמילים שנועדו לנסוך ביטחון באזרחי ישראל, הוא גם מתריע על כך שבמהלך המלחמה עוכבו לא מעט תקציבים לטובת התעצמות ביטחונית.

"יש הבנה מוחלטת בין משרד הביטחון, התעשיות הביטחוניות ומשרד האוצר. הדברים הקריטיים לא נפגעו", הוא מדגיש. "הדברים שהואטו, כתוצאה מאי־העברת הזמנות או אי־תשלומים על דברים שנעשו, נפתרים כרגע בשיתוף פעולה. זה פוגע בביטחון ישראל, כי ברגע שכספים לא מועברים, דברים מתעכבים. יש עדיין ויכוחים, אבל אני יכול להרגיע בדבר אחד - העגלה נוסעת".

ב"היום" שאלו האם ייצור מיירטי החץ נפגע בגלל עיכוב התקציב? ולוי ענה: "אנחנו עובדים לילות כימים כדי לייצר מיירטי חץ נוספים, שיאפשרו למדינת ישראל להתגונן מפני האויבים שלנו. תמיד כשיש מלחמה וצורכים טילים, צריך עוד. אנחנו נאבקים תחת סל התקציב הכולל כדי לקבל עוד תקציבים ולייצר עוד מערכות למדינת ישראל".

"מערכת החץ נתנה מענה מצוין. יחד עם זאת היו זליגות וכל זליגה כואבת מאוד, בנפש וברכוש. אנחנו לומדים ומפיקים את הלקחים"

אתם באמת צריכים להיאבק על תקציבים כאלה אחרי השנתיים האחרונות? "המאבק הוא משותף. בתקופת מלחמה, בהיעדר תקציבים, כשהשמיכה קצרה, כל אחד מנסה למשוך לכיוון שלו. כרגע מי שמוביל את הדרישות עבור המערכות שלנו זה משרד הביטחון והוא עושה כל מה שצריך כדי שישראל תקבל את כל מה שהיא צריכה".

מענה טוב יותר

הראיון מתקיים לאחר שורת התבטאויות מצד נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בדבר פעולה צבאית אמריקנית באיראן במטרה לסייע למפגינים הנאבקים במשטר האייתוללות הקיצוני. נכון למועד כתיבת שורות אלה, בישראל מעריכים כי הסבירות לירי מצד איראן נמוכה, אך אף אחד לא מוכן לקחת סיכונים.

"מדינת ישראל בנתה המון יכולות כדי להתמודד עם איום הטילים הבליסטיים כפי שבא לידי ביטוי בשנתיים האחרונות", מרגיע לוי. "זה לא רק האיראנים, גם החות'ים ירו לכאן מדרום. בשני המקרים מדינת ישראל ידעה לתת את המענה הראוי. מערכת החץ הוכיחה את עצמה כפתרון פנומנאלי לאיומים. כשאני מסתכל קדימה, צריך לדעת שני דברים - אנחנו לא שוקטים על השמרים ואנחנו עובדים כדי שהמדינה שלנו תקבל את ההגנה הטובה ביותר".

"היכולת לתת מענה למטחים האיראניים במבצע עם כלביא היא פרי פיתוח של עשר שנים", מציין לוי. "אנחנו יושבים וחושבים מעכשיו על העשור הבא כדי לתת למדינת ישראל את ההגנה הנדרשת. יש גם תובנות שלמדנו תוך כדי המלחמה, אנחנו מכיילים את המערכות וברגע שנצטרך הן יידעו לתת מענה טוב יותר למול סך האיומים".

שיעורי היירוט של החץ בעם כלביא עברו את ה־90%. מדובר בשיעורים גבוהים בכל קנה מידה, ובכל זאת, כפי שנוכחנו לדעת, גם טיל אחד ששוקל חצי טון ופוגע גורם לנזק עצום. "אף אחד לא מצפה ממערכת הגנתית שתיתן הגנה הרמטית", הוא אומר, "יש לישראל שכבות הגנה, ויש אפשרות להפעיל פעם את 'חץ 3' ופעם את 'חץ 2' ובכך לתת מענה טוב יותר. בכל היבט, המערכת נתנה מענה מצוין".

"עם זאת", הוא מוסיף, "היו זליגות וכל זליגה כואבת מאוד, בנפש וברכוש. אנחנו לומדים ומפיקים את הלקחים". לוי מגלה כי בחודשים הקרובים ניתן יהיה להתחיל לבשר על מבצעיות "חץ 4", שיחליף את "חץ 2" ביירוט בתוך האטמוספרה, וישלים את היכולות של "חץ 3". "'חץ 2' יודע לתת מענה קרוב לשכבת האטמוספרה, כשהוא מיירט את הטיל החודר. 'חץ 3' יודע לתת את המענה הרבה מחוץ לאטמוספרה, בגובה רב מאוד.

השילוב בין שניהם מאפשר לנו יכולת שיגור של שני טילים לעבר כל טיל - אחד לטווח רחוק בגובה רב, השני לטווחים קצרים יותר בגובה יותר נמוך, ועל ידי כך להגדיל את הסיכויים של הפגיעה במיירט, ולבצע את המהלך הנדרש כנגד איומים שונים. 'חץ 4' הוא טיל משופר ומותאם לאיומים חדשים מאלה שאליהם תוכנן ה'חץ 2' לפני 30 שנה".

הסיוע האמריקני

לאחרונה הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל תעבור תהליך של "גמילה" מהסיוע הביטחוני האמריקני (MOU) בתוך כמה שנים. במערכת הביטחון מיהרו להרגיע והסבירו כי לא מדובר בניתוק, אלא בשילוב משמעותי של התעשיות הביטחוניות בישראל בתוך השוק האמריקני, וכתוצאה מכך להגדיל את רווחי המדינה ממיסים.

"התהליך החל, כפי שהצהיר ראש הממשלה. הוא גם קבע שמנכ"ל משרד הביטחון יוביל אותו", אומר לוי, "ועכשיו צריך להמתין ולראות לאן זה יוביל אותנו כתעשייה, כמדינה. התרגלנו למצב מימי אובמה, שבו יש MOU וישראל מקבלת תקציב קבוע. מצד שני, יש דרכים אחרות, וצריך לבנות אותן עכשיו כדי שלתעשייה בישראל יהיו אופק ויכולת ובמקביל לייצא לחו"ל. אני מניח שלאמריקנים ימשיך להיות אינטרס לשמר את מדינת ישראל חזקה, ולכן צריך למצוא ביחד מנגנון משותף".

"תמיד כשיש מלחמה וצורכים טילים, צריך עוד. אנחנו נאבקים תחת סל התקציב הכולל לקבל עוד תקציבים ולייצר עוד מערכות"

אתה בעצם סבור שיש יתרונות לתהליך ההתנתקות מה־MOU, נאמר ללוי ב"היום" והוא ענה: "זה יעצים את שיתוף הפעולה שיש לישראל עם חברות מארה"ב, ויגביר את היכולות הטכנולוגיות של המדינה. במקרים מסוימים זה יאפשר לנו לייצא יותר לעולם, ולהחזיר כספים למדינת ישראל, שישלימו את הפערים שייווצרו בתקציבי הביטחון".

לוי רומז בין היתר לשיתופי הפעולה עם ארה"ב במערכת החץ למשל, שמכירתה לגרמניה הצריכה אישור של שתי הממשלות. אם ישראל מעוניינת למכור את המערכת למדינה נוספת, היא תידרש לקבל אישור מיוחד של הממשל האמריקני.  

"שבוע לפני שהעולם התהפך עלינו ב־7 באוקטובר", הוא מספר, "חתמנו על הסכם עם גרמניה תחת שתי הבנות: אחת - שהמערכת צריכה להיפרס על אדמת גרמניה תוך שנתיים, והשנייה היא שהמערכת צריכה להיות זהה למערכת שבה משתמש חיל האוויר הישראלי. ואכן, רק לפני כמה שבועות היינו בגרמניה והצבנו בה את מערכת הנשק, בדיוק במועד החוזי שהגדרנו.

המלחמה לא עיכבה אותנו אפילו ביום. זה הביא למצב שחיל האוויר הגרמני צריך יכולות משלימות, ובאה העסקה השנייה, בגובה של 3.1 מיליארד דולר. זה הרבה כסף, שחלקו יועבר לישראל. אני יכול להעריך שזו לא תהיה העסקה האחרונה עם גרמניה".

היו מחשבות לבקש מהגרמנים דחייה באספקה לנוכח הצורך במיירטים נוספים? "בוודאי שהיו מחשבות, אבל זה פתרון קל מדי. אנחנו בתעשייה האווירית למודי ניסיון ויודעים לעמוד באתגרים. התחייבנו ללקוח ונעמוד בהתחייבות שלנו. כחברה ש־80% מהפעילות שלה מעבר לים, צריך לכבד את הלקוחות שלנו כדי שנקבל הזמנות המשך ונהיה רלוונטיים בשוק הבינלאומי. הכסף יחזור למדינת ישראל ויעצים את הביטחון והכלכלה שלה".

יש מדינות נוספות שמתעניינות ברכישת מערכת החץ? "יש מדינות רבות שמתעניינות. כשבאים למכור מערכת כזו בתהליך של ממשלה מול ממשלה, נדרש גם אישור של ממשלת ארה"ב".

מכוונים לחלל

אחד הפרויקטים הגדולים בארה"ב שבו מעוניינת התעשייה האווירית להשתלב הוא ה"Golden Dome". מדובר בפרויקט עתיר משאבים, שנועד להגן על ארה"ב מפני טילים ארוכי טווח.

"עקרון יירוט הטילים הוא עיקרון דומה", מבהיר לוי. "אנחנו חושבים ששיתוף הפעולה הטוב עם ארה"ב צריך לגרום למצב שבו גם ישראל תהיה שותפה בפרויקט הזה, כמובן תחת כל התנאים האמריקניים. כשמדברים על כלכלה, אין ספק שפרויקט כזה יתרום הרבה לשתי המדינות".

סוגיה נוספת המעסיקה מאוד את התעשייה האווירית היא תעשיית הלוויינים. בשנה החולפת שיגרה התעשייה שני לוויינים. "מוטלת עלינו אחריות כבדה מאוד", הוא מודה. "התמונה הראשונה ב־7 באוקטובר שבה הבנו מה קורה סביב עזה, היתה תמונת לוויין של התעשייה האווירית, והפענוח שלו הסביר את מערך הכוחות ששם. מאז, אנחנו משדרגים את היכולות שלנו. כשאנחנו נמצאים מעל איראן, זה אמצעי התקשורת שדרכו אנחנו יודעים להעביר את המידע. לכן השילוב בין לווייני תקשורת ולווייני תצפית הוא חשוב, כמו גם הפקת המידע בזמן אמת".