מעל שנתיים אחרי טבח 7 באוקטובר, יישובי קו הגבול בישראל פועלים כדי לוודא שהכאוס שחוו אז, ובעיקר קריסת מערכות התקשורת והשליטה, לא יחזור על עצמו. אחד הלקחים המרכזיים שעלו מהאירועים הוא הצורך ביכולת עצמאית, ניידת ורציפה לניהול אירועי חירום - גם כאשר רשתות סלולריות קורסות והחשמל נפסק.
על רקע זה, בתקופה האחרונה הצטיידו עשרות יישובים במזוודות פיקוד ושליטה ייעודיות, שפותחו בעקבות לקחי המלחמה. מדובר בפתרון שנועד לאפשר לצוותי חירום אזרחיים להמשיך לנהל אירועים גם בתנאי קיצון של ניתוק תשתיות.
המזוודות, מתוצרת חברת Arrowmid מקבוצת NEXUS, נראות במבט ראשון כמו מזוודות טרולי רגילות, אך בפועל מדובר במרכז חירום נייד ומוקשח. הן מרכזות בתוכן את כלל האמצעים הנדרשים לצוותי חירום אזרחיים ברגע האמת, ומאפשרות הפעלה מהירה בשטח.
מרכז חירום נייד - בלי חשמל ובלי סלולר
המזוודות כוללות טאבלטים ולפטופים מוקשחים עם אפליקציות לניהול אירועי חירום, מערכות קשר ורדיו, ציוד תאורה, ערכות עזרה ראשונה, אמצעי זיהוי ואפודים, מגאפון לכריזה לאוכלוסייה וכן מקלט רדיו הפועל על סוללות - למקרה של קריסת תשתיות מלאה.
בדגמים המתקדמים שולבו גם רחפנים, מצלמות גוף ואמצעי תצפית, המאפשרים איסוף מידע מהיר מהשטח. מרכיב קריטי נוסף הוא רציפות אנרגטית: המזוודה כוללת מערכת אגירת חשמל, המספקת מתח של 220 וולט לצד 12-24 וולט, ומאפשרת הפעלה רציפה של ציוד חיוני גם בעיצומו של משבר אנרגיה.
"7 באוקטובר חשף פער עצום ביכולת לייצר ולהחזיק תמונת מצב", אומר גיל פלד, סמנכ"ל בחברת Arrowmid וקצין בכיר לשעבר בצה"ל. "מהכיתה הכוננת ביישוב, דרך הקב"ט והמועצה המקומית ועד החטיבה, האוגדה והפיקוד - כולם נשענים על שני תהליכים קריטיים: עיבוד תמונת מצב והערכת מצב. כשאין תקשורת ואין חשמל, השרשרת הזו קורסת".
פיתוח מואץ בעקבות המלחמה
לדברי פלד, המוצר פותח כולו בעקבות לקחי המלחמה. "זו לא הייתה התאמה של מוצר קיים. אחרי 7 באוקטובר יצרנו את הדגם הראשון, ובהמשך פיתחנו דגמים מתקדמים יותר", הוא אומר. לדבריו, צוותי החירום האזרחיים והצבאיים יידרשו להתמודד בעתיד עם עומסי אירועים, פגיעות תשתית ונפילות טילים בהיקפים שטרם נראו.
אחד האתגרים המרכזיים, לדבריו, הוא ניהול זירת אירוע מורכבת ולעיתים זירת הרס. "אחרי נפילה של טיל צריך לדעת מי נמצא בשטח, מי פונה, מי נשאר, האם יש אוכלוסייה מתקשה והאם יש לכודים. כל זה מחייב זרימה דו־כיוונית של מידע - קליטה מהשטח והעברה למקבלי ההחלטות. המזוודה מאפשרת זאת באמצעות שילוב של קשר רדיו, תקשורת לוויינית, מחשוב וניהול מידע על גבי מסך".
מעבר לטכנולוגיה, המערכת נועדה גם למציאות האנושית בשטח. "ברגעי חירום רבים מהלוחמים מגויסים, ומי שנשאר לנהל את האירוע הם מתנדבים מהקהילה", אומר פלד. "לכן היה חשוב לנו שהכול יהיה נייד, פשוט להפעלה וייכנס למזוודה אחת שאפשר לרוץ איתה בין זירות".
שימוש בשטח
כבר כיום נעזרים במזוודות עשרות רשויות ויישובים, בהם מועצת חוף אשקלון, עיריית שדרות, המועצה האזורית גוש עציון, בית אל, כפר ורדים, לכיש, חבל איילות, רמת הנגב, עמק חפר ומעלה אפרים. בגוש עציון, לדוגמה, הוחלט להציב מזוודה אחת בכל יישוב עבור צוות החירום היישובי, בעוד שברשויות גדולות יותר חולקו המזוודות לפי שכונות.
ברשויות מדגישים כי אין מדובר בתחליף לכוחות הביטחון, אלא ביכולת משלימה, שנועדה לאפשר ליישוב לתפקד בשעות הראשונות והקריטיות עד להגעת סיוע. "המטרה היא לא לנהל מלחמה", מסכם פלד, "אלא לוודא שגם בתרחיש הקשה ביותר יש למי שנמצא בשטח כלים בסיסיים לפיקוד, שליטה, תקשורת וניהול חיים".
קב"ט מועצת חוף אשקלון, אמנון זיו, מחזק את הדברים. "המוצר הוא תוצר של אירועי 7 באוקטובר, ונותן לנו כושר הישרדותי בתנאים חריגים", הוא אומר. "עד היום ידענו שההוראה הכתובה היא שקב"ט המועצה וראש המועצה ינהלו את החמ"ל בזמן אירוע, אבל אף אחד לא העלה על דעתו מצב שבו לא ניתן להגיע לחמ"ל או שאין חשמל. המזוודה נותנת מענה למצבים כאלה, ומאפשרת לנו לעבוד בתנאי שטח קשים. אנחנו מקווים שלא נזדקק לה, אבל אם נגיע לרגע כזה - אנחנו ערוכים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו