"צילמו סרטוני 'חטיפה' מראש": הקצין שהסתכל לגרטה בעיניים מדבר

חודש מאי האחרון, נמל מאלמו בשוודיה. כשכאפייה טרנדית כרוכה סביב צווארה ומולה קהל עיתונאים ופעילים נלהב, הכריזה פעילת האקלים גרטה תונברג כי בכוונתה להצטרף בקרוב לאחד ממשטי המחאה שמטרתם להפר את הסגר הימי הישראלי בחופי רצועת עזה.

"אי אפשר להפריד בין צדק אקלימי לזכויות אדם, ואנחנו נגיע לעזה כדי להראות שמיליונים לא מקבלים את המצור", אמרה אז.

קצת יותר מחודש לאחר מכן, עת שהתה על המשט "מדלין" שעשה דרכו לחופי הרצועה, כוחות חיל הים הישראלי השתלטו על כלי השיט. במקביל, יוזמי המשטים הפיצו סרטון שצולם מראש שבו נראית גרטה פונה לאזרחי העולם: "אם אתם רואים את זה, הרי שנחטפנו במים בינלאומיים".

באותו הרגע מפקדי החיל נוכחו לדעת: מדובר בשיא הקרב שכל־כולו נוגע לתודעה, או כמו שציינה זו גרטה עצמה טרם יציאתה להרפתקה במזרח התיכון - כל העיניים עלינו.

בינתיים, בבור חיל הים בקריה מתאספים בכירי החיל בהובלת מפקד החיל עצמו, אלוף דוד סער סלמה, אחרי חודשים של הכנות לקראת הגעת הפרובוקציה הימית. "דאגנו לייצר מעטפת רב-זרועית עם חה"א, אגף התקשוב ואמ"צ כדי שיהיה לנו כל מענה שהכרחי עבורנו כשאנחנו נימצא במרחק של מאות ק"מ מחופי ישראל", נזכר לראשונה מפקד שייטת 3, אל"ם ת', ששימש אז רמ"ח המבצעים של החיל. "בין אם הסיור האווירי מעל כלי השיט, המודיעין או הלוחמה האלקטרונית, הכל היה מוכן לפקודה שלנו".

באותם רגעים קריטיים, שנחשפים כאן לראשונה בשמם של ת' ושל לוחמיו, תפקידו של ת' היה לסנכרן בין הגופים השונים ולהוות רשת בין הכוחות בשטח – לבין מפקדי המבצע. "אני זוכר שמפקד חיל הים, קר רוח בצורה בלתי-רגילה, הגיע למשל"י (מוצב השליטה הימי) בקריה. הוא הוגדר כמפקד המבצע, ואחריו הגיעו בכירים נוספים.

"כרמ"ח מבצעים, נדרשתי לוודא שהכוחות בשטח נמצאים בשיתוף פעולה עם ספינת החפ"ק ועם מפקד המבצע, שבינתיים נדרש להחליט החלטות שהשפיעו על הפעולות של לוחמי שייטת 13 בים, הרחק מחופי המדינה".

התשובה לגרטה

שם, באותם הרגעים בדיוק, הבינו הלוחמים לתוך מה הם נכנסים. "גם אם ידעת את זה לפני, כשאתה יוצא לדרך אתה מבין שמי שעומד מולך הם אזרחים שמטרת העל שלהם היא פרובוקציה", חושף סרן ע', מפקד בשייטת 13 אשר היה בין המפקדים שהובילו את הלוחמים להשתלטות על כלי השיט העוין.

"זה היה ברור לי בתור מפקד, וללוחמים שלי בתור אנשי המקצוע. נדרשנו לבצע את המשימה בצורה המקצועית והמדויקת ביותר שיש מול אזרחים שצילמו סרטונים שבוע לפני האירוע, במטרה להפיצם בזמן אמת ולטעון שהצבא הישראלי חטף אותם. בסוף, כשאתה מסתכל לגרטה ולחברים שלה למסע בעיניים, אתה רואה אנשים שבחלקם שיטו, ומגלה שהם מתנהגים אחרת לגמרי ממה שהם בוחרים להקרין לעולם באמצעות הרשתות החברתיות".

את ההתנהגות הזו בדיוק ניסו להדהד בצה"ל כפעולת נגד לסרטון התעמולה המגמתי של חברי המשט, בין היתר כלקח מהכישלון ההסברתי העצום של הצבא ושל מדינת ישראל במבצע להשתלטות על ה"מאווי מרמרה" בשנת 2010.

ואכן, הפריים הזכור ביותר מהמבצע ב"מדלין" הוא זה של גרטה מחייכת למראה כריך פסטרמה ובקבוק מים שמוצע לה על ידי לוחמת צה"ל. "כן, סנדוויצ'ים זה דבר טוב בצבא", צוחק ע', ומדגיש שלא מדובר במצג שווא אלא בתכנית סדורה, בשל האחריות שיש לכוח כלפי הפעילים מרגע העלייה לכלי השיט. "גם ב-2010 האחריות לדאוג לפעילים הייתה אותה אחריות", מוסיף אל"ם ת'.

אלא שהמבצע ביוני, שהסתיים בניתוב כלי השיט לנמל אשדוד ובגירוש הפעילים חזרה לארצות המוצא שלהם, היה רק יריית הפתיחה, הפלגת הפתיחה, לקראת משטים נוספים שתוכננו להגיע לחופי ישראל, להפר את הסגר הימי ברצועה ולערער את הלגיטימציה של צה"ל לפעול בה.

בסך הכל, במהלך המלחמה ניסו להגיע לחופי עזה ארבעה משטים עיקריים, כולם בשנה החולפת וכולם תחת אצטלה של העברת סיוע הומניטרי לעזה; "מדלין" ו"חנדלה", שהיוו את הניסיונות הראשונים והמצומצמים יותר יצאו ביוני ויולי 2025, ואחריהם הגיעו שני משטי ה"סומוד" בין סוף אוגוסט לבין אוקטובר.

"אני אפילו לא יודע אם אפשר לקרוא לתירוץ של הציוד ההומניטרי כיסוי", מציין אל"ם ת'. "בדיעבד, מצאנו על כלי השיט השונים 2 טון ציוד כשמשאית סיוע אחת מעבירה בין 10-15 טון ומוכנסות לרצועה מאות כאלה מדי יום. משמע, לבוא ולהגיד שמדובר במשימה שנועדה להעביר סיוע לעזה זה מגוחך".

ובכל זאת, בחיל ראו בכל משט שמתעתד להתקרב לחופי ישראל משימה מהמעלה הראשונה בחשיבותה המבצעית והתודעתית. "לפני הסגר הימי ראינו גורמים עוינים שניצלו את התווך כדי להעביר אמל"ח לעזה, ומטרתנו למנוע את זה. לא משנה מאיפה אתה, אם אתה לוקח על עצמך לבצע משימה שנחשבת עוינת, אתה צריך לקחת בחשבון שאתה יכול להיפגע.

"מיד אחרי 'מדלין' ראינו במודיעין הגלוי התארגנויות נוספות, כשברור לנו שמכאן הפרובוקציה רק תחמיר ושמדובר ב'פיגוע לגיטימציה' נגד ישראל, אך המתח בין השלמת המשימה לבין העובדה שמדובר באזרחים נשאר עדיין גבוה מאוד".

המפגש במשט "חנדלה", למשל, הדגים זאת בצורה הטובה ביותר. "המפליגים הגיעו מותשים, הייתה להם הפלגה מאוד קשה אחרי שהם פגשו ים גבוה", מעיד ת'. "באיזשהו מקום, הם הגיעו למצב שהם רצו שנגיע ושנוריד אותם כבר מכלי השיט".

עם עין לעולם

כאמור, חלק גדול מההכנות לקראת הגעת המשטים נגזר מהמסקנות אחרי ההשתלטות על ה"מאווי מרמרה", שם נפצעו עשרה חיילי צה"ל ונהרגו עשרה פעילים, באירוע מתגלגל שגרר שיחת התנצלות של נתניהו לארדואן וגינויים מכל רחבי העולם.

"עבדנו יחד עם המל"ל ועם משרד החוץ, הפקנו הרבה לקחים בכל מה שקשור להיערכות הדוברותית וליכולת שלנו לתווך את האירוע בזמנים קצרים", מסביר ת'. "כל הוויזואליה שאתה רואה אותנטית, אין משהו שאנחנו מביימים, הוצאנו את הדברים כהווייתם ולא כתמונה מהצד שמספרת רבע סיפור. זה נדבך מרכזי במבצע שכולו תודעה; להם יש אייפונים, לנו יש 'גו-פרו' ומסרים מחודדים למבצעים הללו".

אחד המסרים המרכזיים הללו, שזכה לתהודה בכל רחבי הגלובוס, הוא של סגן א' - החובלת ששוחחה עם הצוותים ברשת הקשר טרם ההגעה של כוחות הקומנדו הימי אל כלי השיט במשט "סומוד" הראשון, "מגן האופק 1" בעגה הצה"לית, שכלל בסך הכל 43 כלי שיט.

"כל מילה ומסר שהעברתי הלאה לפעילים עברו המון בדיקות ודיוקים", חושפת א' ששהתה במבצע בספינת החפ"ק. "לא נאמרה מילה אחת מעבר לאלה שצריכות היו להיאמר, וגם בפן המבצעי לא נעשתה שום פעולה שלא הייתה צריכה לקרות. הכל תוכנן וחושב בדקדקנות לצד הסתכלות על הדין הבין-לאומי. הבנו שהעולם מסתכל על כל תזוזה באירוע, ושזו מלחמה של שידורי לייב באינסטגרם וביוטיוב".

בכלל זה, גם בפן המבצעי ההכנות היו קדחתניות. סרן א', מפקד סיירת בפלגה 916 שלקח חלק במבצע, מתאר זאת: "ידענו איך תיראה ההשתלטות שלנו על כלי השיט כיוון שכולנו תרגלנו זאת המון פעמים, עד רמת מי מניח את היד איפה. המסר שהעברתי ללוחמים שלי היה שיבינו שאנחנו אנשי המקצוע היחידים בזירה באותו רגע, וזה הוכיח את עצמו".

סרן ע', עמיתו, ממשיך: "כל מה שחשבנו עליו בימים ובלילות בשבועות שלפני המבצע היה איך אנחנו מכינים את הכוח בצורה המיטבית לעבודה מדויקת, עניינית, לעוצמה מדודה ולהתמודדות עם אזרחים, שזה מעט שונה מהדברים שעשינו עד אז. על זה 'שמנו את הכסף'".

במהלך כל 13 שעות המשימה, לצד אמירות שונות שנזרקו אל עבר הלוחמים שלפיהם "לא חדרו במיוחד כי אלה לא היו דברי חוכמה", המתח המבצעי נשמר כשהוא בשיאו. "אמנם ידענו פחות או יותר מי אמור להגיע אלינו וקיבלנו מודיעין על כך שחלק מכלי השיט שייכים לחברות קש עם קשר לחמאס, אבל לא ידענו מי יחכה לנו בפועל בקצה", משתף ת', ששהה בים יחד עם מפקד החיל ודאג למתן מענים אג"מיים במרחק מאות ק"מ מחופי המדינה.

"המפקדים בשטח הונחו לאפיין את הכלים בזמן אמת ולתדרך את הכוחות לפי הממצאים. בגלל שהקבוצה הייתה הטרוגנית, הלוחמים נערכו למנעד רחב מאוד; החל ממפגע עם נשק חם, דרך פעיל עם מצלמה ועד לסבתא שיכולה לחטוף התקף לב כשהיא רואה אותך עם נשק". בדיוק מהסיבה הזו, חלק מהכוחות הכוללים לוחמים ולוחמות בקבע ובמילואים, ביצעו את המשימה כשהם בלבוש אזרחי.

"תוך כשעה השתלטנו על ששת הכלים הגדולים שהובילו את המשט, ולאחר מכן טיפלנו במשך שעות בשאר", אומר סרן ע'. "היו התנגדויות נקודתיות, אבל רובם רצו לסיים עם זה. חלקם לא שיתפו פעולה וחלקם לא הבינו במה הם לוקחים חלק, אבל בסוף המשימה הושלמה בהצלחה. שללנו בספינות הימצאות אמל"ח, הענקנו טיפול רפואי, מזון, מים וביגוד חם לפעילים וניווטנו לחופי הארץ".

על פי סרן א', "הפעולות היו הומניות ומותאמות לאירוע", אך היא מתעקשת: "בסוף, גם אחרי שהמצלמות נסגרות ככה אנחנו פועלים. נכון, נשים בדקו רפואית נשים כי ביקשנו לשמור על כבודו של כל אדם שנמצא על הכלי, אבל גם ביום-יום אנחנו פועלים כך. 25% מהסטי"ל הם נשים".

עם סיכום הריאיון, מסכם ת' בסיפוק: "הכוחות בשטח היו המפקדים הכי טובים שחיל הים יודע להביא. היו שם מאות לוחמים ולוחמות שהם מלח הארץ. אנחנו גאים בהם על הביצוע כצבא וכמו שסרן א' אמר זאת: 'נהיה איפה שצריך, מתי שצריך'".