"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בצה"ל החליטו: חיילים ששמו קץ לחייהם אחרי השירות - לא יוכרו כחללים
ההמלצות מתייחסות למשרתי סדיר ומילואים מאז טבח 7 באוקטובר • הוועדה ממליצה על לוויות אזרחיות בליווי ונוכחות צבאית • במשרד הביטחון ייבחנו הקלות בהכרה כ“נספה בעקבות השירות”
בית קברות צבאי (ארכיון). צילום: לירון מולדובן

בצה"ל החליטו: חיילים ששמו קץ לחייהם אחרי השירות - לא יוכרו כחללים

ההמלצות מתייחסות למשרתי סדיר ומילואים מאז טבח 7 באוקטובר • הוועדה ממליצה על לוויות אזרחיות בליווי ונוכחות צבאית • במשרד הביטחון ייבחנו הקלות בהכרה כ“נספה בעקבות השירות”

לילך שובל
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

ועדה מיוחדת שהוקמה בעקבות גל ההתאבדויות מאז פרוץ המלחמה קובעת: מי ששמו קץ לחייהם לאחר שחרורם מהשירות לא יוכרו כחללי צה"ל - אך משפחותיהם יזכו לליווי צבאי, לסממנים צבאיים בהלוויה ולהקלה בהכרה מצד משרד הביטחון. הוועדה לא בחנה מקרים פרטניים, אלא גיבשה המלצות מערכתיות ועקרוניות בלבד.

חיסול מחבל מארגון הטרור חיזבאללה במרחב ג'מיג'מה שבדרום לבנון %2F%2F דובר צה"ל

הוועדה לבחינת ההכרה במתאבדים לאחר שירותם הצבאי במלחמה, בראשות אלוף (במיל') מוטי אלמוז, גיבשה שורת המלצות שמבקשות לאזן בין שמירה על מעמד חללי צה"ל לבין מתן מענה רגיש למשפחות. על פי ההמלצות, אזרחים שהתאבדו לאחר שחרורם לא יוכרו כחללי צה"ל, אולם תינקט כלפיהם גישה המוגדרת כ"מחבקת", הכוללת ליווי, הכרה חלקית והקלות בהליכים.

ההמלצות חלות אך ורק על מי ששירתו בצה"ל במהלך המלחמה הנוכחית מאז השבעה באוקטובר, ועד לתקופה של שנתיים מתום שירותם. הבחינה תיעשה ללא הבחנה בין משרתי תפקידי לחימה לבין מי שלא שירתו בתפקידים קרביים. מאז פרוץ המלחמה נרשמו 15 מקרים של משוחררים ששמו קץ לחייהם לאחר סיום שירותם, כאשר משפחותיהם טוענות לקשר ישיר בין ההתאבדות לחוויות שעברו במהלך השירות הצבאי. במסגרת הבחינה יישקלו, בין היתר, משך השירות, אופי התפקיד, חשיפה לאירועים חריגים והסמיכות בין מועד השחרור לפטירה.

האלוף (במיל') מוטי אלמוז. עמד בראש הוועדה, צילום: אורן בן חקון

בעקבות ריבוי המקרים והחשש מהמשך המגמה, הוקמה הוועדה בהנחיית שר הביטחון והרמטכ"ל, כוועדה משותפת לצה"ל ולמשרד הביטחון. הוועדה קבעה כי עם קבלת פנייה מצד מפקדים, בני משפחה, המשטרה או כלי התקשורת, תתכנס ועדה ראשונית באגף כוח האדם שתבצע בדיקה ראשונית בלבד של מספר קריטריונים, בהם משך השירות והסטטוס הרפואי הראשוני, לצורך קבלת החלטה באשר לאופן קיום ההלוויה.

לוויות אזרחיות עם נוכחות צבאית

במקרים שבהם ייקבע כי המקרה עומד בקריטריונים, ההלוויה תיערך בבית קברות אזרחי, אך תכלול סממנים צבאיים מסוימים, בהם נאום של מפקדו של החייל, נוכחות של גורמי צבא והנחת זר מטעם צה"ל. בצבא מסבירים כי מטרת המהלך היא "לחבק וללוות" את המשפחות, גם כאשר הנפטר אינו מוכר כחלל צה"ל.

במקרים שבהם ייקבע כי המקרה עומד בקריטריונים, ההלוויה תכלול סממנים צבאיים. הלוויה צבאית (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה), צילום: צילום: יוסי זליגר

בנוסף, אם יוחלט כי הנפטר עומד בתנאים, תלווה את המשפחה גם מחלקת הנפגעים של צה"ל במהלך ימי השבעה. בתום השבעה יסבירו נציגי המחלקה לבני המשפחה את הנהלים הקיימים מול משרד הביטחון, לרבות האפשרות להכרה על ידי קצין התגמולים.

באשר למעמד הרשמי, הוועדה קובעת כי גם אם יוכח קשר בין ההתאבדות לבין השירות הצבאי, הנפטר לא יוכר כחלל צה"ל, מתוך רצון לשמר את מעמד חללי צה"ל שנפלו במהלך שירותם או בפעילות מבצעית. עם זאת, נוכח תקופה ממושכת של לחימה, הומלץ לנקוט גישה "מחבקת ומרחיבה", שבמסגרתה יוכל משרד הביטחון להכיר בנפטרים כמי ש"נספו בעקבות השירות" - קטגוריה הקיימת גם כיום.

משרד הביטחון יוכל להכיר בנפטרים כמי ש"נספו בעקבות השירות". טקס יום הזיכרון לחללי צה"ל בכותל המערבי, צילום: אורן בן חקון

הכרה זו תאפשר למשפחות לקבל תגמולים מסוימים ממשרד הביטחון, וכן להביא לכך ששמם של הנפטרים יופיע בהיכל הזיכרון במעמד של מי שנספו בעקבות השירות. בצה"ל ובמשרד הביטחון מדגישים כי עיקר החידוש בהמלצות אינו בשינוי ההגדרה המשפטית, אלא בליווי הצבאי, בתמיכה במשפחות ובניסיון לתת מענה רגיש ומורחב למציאות החריגה שנוצרה בעקבות המלחמה.

נדב וירש, יו"ר פורום יהלומי קרב: "המלצות הוועדה חשובות, ואנו רואים בברכה את קידומן. פורום יהלומי הקרב ימשיך לתמוך ולסייע להלומי קרב ולמשפחותיהם. בשעה הזו אנו גם רוצים לזכור את החברים שלנו ששמו קץ לחייהם כי לא יכלו לעמוד עוד בנטל הנפשי ומבקשים מהמדינה להמשיך ולסייע להלומי הקרב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...