"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עיוורון: כיצד התרעה מצרית לא חוללה בישראל היערכות וכוננות מתאימה

השאננות ביחס לפוטנציאל האיום של כוחות החמאס בעזה, בו לקתה המערכת הביטחונית במהלך התקופה שקדמה ל-7.10, יכול להסביר כיצד בישראל התעלמו מהתרעה מצרית, אם אכן נשלחה והתקבלה • לסוגיה זו תידרש במלוא עומקה ועדת החקירה שהגיעה השעה שתתחיל בעבודתה

,עודכן
0השמעה
מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר (ארכיון), צילום: אי.אף.פי

הידיעה על ההתרעה המצרית שהועברה למשרד החוץ הישראלי ואולי גם לשב"כ, כהתרעה מקדימה למתקפת חמאס בשבעה אוקטובר, בוודאי מחייבת ברור נוקב. הדיון בשאלה זו יצטרף לחקירת הצוות שמינה הרמטכ"ל בראשות האלוף רוני נומה, לברור העיוורון המערכתי בצה"ל מול הידיעה המודיעינית שכונתה "חומות יריחו" והושגה ביחידה 8200 כבר בשנת 2022.

תיעוד קשה מחטיפתו של ירדן ביבס

אילו הונחו שתי ידיעות אלה לבחינה יחד על שולחן אחד, הן היו יכולות לתמוך זו את זו ולהעביר להנהגת הצבא והמדינה התרעה אסטרטגית למלחמה.

להבנת משמעותה של התרעה אסטרטגית, ראוי ללמוד את ההבנה שהצליח בן גוריון לגבש לעצמו לקראת הכרזת העצמאות במאי תש"ח על המתקפה הצפויה של צבאות ערב. בישיבת מנהלת העם, ב-ג' אייר תש"ח, בן גוריון תיאר את דרכי הפעולה האפשריות לאויב והציב באופן ישיר את השאלה: "האם רואים אנחנו אפשרות ריאלית לעמוד בפני הפלישה?"

פריצת הגדר בין עזה ליישובי העוטף ב-7 באוקטובר (ארכיון),צילום: רויטרס

ההיסטוריון מאיר זמיר שחקר את מקורות המידע המודיעיני של בן גוריון העלה סיפור של עליונות מודיעינית שרכש בן גוריון באופן אישי מתוך שיתוף פעולה עם גורמי ביון וממשל צרפתים. במבט השוואתי ניתן להניח ביחס למתקפת הפתע של חמאס, כי מראש הממשלה ועד דרגי העבודה בצה"ל ובשב"כ, המערכת הישראלית סבלה כנראה מסוג של תחושת ביטחון שאננה שמנעה את קליטת משמעות המידע המתריע שנשלח אליהם.

גם בממד הצבאי הקשור להפעלת הכוח למגננה מול רצועת עזה, בדרג המערכתי והטקטי, המוכנות למתקפת פתע הייתה רעועה ביותר.

ראויים לעיון בהקשר זה, דברים שכתב על הפתעת 1973, תת אלוף יואל בן פורת שהיה במלחמת יום כיפור מפקד היחידה המוכרת כיום כ-8200. "כאשר אנשי המודיעין גרסו 'סבירות נמוכה' למלחמה", הסביר, "הניחו ביודעין ובלא יודעין כי אם טעות בידם הרי לכל המרובה תפרוץ מלחמה שבה יוכל הכוח הסדיר הישראלי לבלום את המצרים והסורים. הרי הכוח הסדיר - האווירי הימי והיבשתי - כבר היה בכוננות מרבית שלושים שעות קודם, כבר ב-5 לאוקטובר". בהערכות צה"ל לעומת זה באוקטובר 2023, מול איומי חמאס מרצועת עזה, הכוננות וההיערכות הייתה לגמרי חסרה ואפילו חלולה.

תא"ל יואל בן־פורת בתפקידו כדובר צה"ל, 1977,צילום: יעקב סער, לע"מ

במבט הזה, העיוורון ביחס לפוטנציאל האיום של כוחות החמאס בעזה, בו לקתה המערכת הביטחונית במהלך התקופה שקדמה לבוקר שבעה באוקטובר, יכול להסביר כיצד התרעה מצרית אם אכן נשלחה והתקבלה, לא הצליחה לחולל במערכת הישראלית היערכות וכוננות מתאימה. לסוגיה זו תידרש במלוא עומקה וועדת החקירה שהגיעה השעה שתתחיל בעבודתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר