במסגרת לקחי 7 באוקטובר מודיע צה"ל על עלייה של יותר מ-250% בכוננות של כלי הטיס בחיל האוויר, בהשוואה לערב שמחת תורה. בהגדרת התכנית החדשה להגנת גבולות מהאוויר נקבע, בין היתר, כי כוננות חימושי מטוסי הקרב עלתה ב-275%, כוננות מסוקי הקרב הוכפלה, כוננות החימושים עלתה ליותר מ-200%, וכוננות מסוקי ההתערבות עלתה ביותר מ-400%. עוד הוחלט על העברת טייסת מסק"ר צפונה, לשם העלאת הכוננות בגזרה.
כדי לעמוד בדרישות המבצעיות נדרש צה"ל לרכוש כלי טיס חדשים, למשל מסוקי אפאצ'י, וכן להאריך את חייהם של כלי הטיס הוותיקים יותר. כמו כן, בחיל שינו גם את זמני הכוננויות, כאשר טייסי הקרב, למשל, יודעים כי עליהם לתקוף בתוך מספר דקות מרגע קריאה, בהשוואה ל-45 דקות בכוננויות שהיו ב-6 באוקטובר. בשעה הראשונה עליהם לתקוף לפחות 60 מטרות לשיבוש.
כן נקבעו מספרי מינימום לכטמ"מים שצריכים להיות באוויר, מספר מינימלי של חימושים וסוגיהם שנמצאים על כלי הטיס השונים. עוד הוחלט על העמדת חמישה מסוקים בכוננות תמידית להקפצת כוחות התערבות משייטת 13, סיירת מטכ"ל ושלדג. כמו כן, לשם הנחתת כוחות מהירה במקרה הצורך סמוך לאירוע מסוים, צה"ל הכשיר מאות רבות של מנחתים ברחבי הארץ, שיאפשרו הנחתת כוחות במקומות רבים. רק ביהודה ושומרון לבדה הוכשרו יותר מ-500 מנחתים.
כאן המקום להדגיש כי חיל האוויר אינו מחליף את הפיקודים המרחביים האמונים על הגנת הגבולות. עם זאת, לאור העובדה שחיל האוויר עמד בכל הכוננויות שלו ב-7 באוקטובר ואף מעבר לכך, ובכל זאת לא היה אפקטיבי אל מול האירוע, הוחלט על שינוי המענה האווירי לאירוע מתפרץ.
במסגרת השינויים שונו גם הוראות הפתיחה באש. בצה"ל הוחלט שכאשר מפקד אוגדה מכריז את שם הקוד "רעם", כלומר אירוע מתפרץ באוגדה, ייכנסו לתוקף פקודות המבזרות לא מעט כוח לטייסים. כך, למשל, הטייסים יכולים לתקוף אויב בשטחו או בשטחנו אם הם מזהים אותו, וזאת תוך ניסיון לשמור על ביטחון כוחותינו ואזרחינו.
כמו כן, למטוסי הקרב נקבעו מטרות מראש בכל גזרה בהתאם לניתוחי השטח, וגם אם אינם מצליחים ליצור קשר עם המטה, הטייסים יודעים שבאירוע בגזרה מסוימת עליהם לתקוף מטרות שהוגדרו להם מראש. כדי להתמודד עם עשרות אירועים במקביל הגדירו בחיל האוויר "צוות קרב אווירי", כלומר צוותים מטייסות צופית, מסע"ר, מסק"ר וכטמ"מ, שנמצאים בדרך כלל קרוב לשטח ויוכלו לחלק ביניהם את האירועים ולנהל אותם מהאוויר במקרה של עומס ב"בור" המרכזי של חיל האוויר.
לשם הטמעת השינוי התקיים לפני כשבועיים כנס "אוויר הגנת הגבולות" למפקדים וקצינים מחיל האוויר וזרוע היבשה. מדובר בשינוי תפיסתי, שבמסגרתו אישר מפקד חיל האוויר את שינוי ייעוד זרוע האוויר והחלל, תוך הוספת "הגנת גבולות" לייעוד. במקביל, להק השתתפות ומסוקים בחיל שינה את שמו וייעודו ללהק השתתפות והגנת גבולות, כאשר העומד בראשו, קצין בדרגת תת-אלוף, אמון על הגנת הגבולות גם במקרה של אירוע מתפרץ, וכן אחראי על סיוע אווירי לתמרון היבשתי.
כמו כן, אם בשבעה באוקטובר פעל חיל האוויר באמצעות תא שליטה אחד, הרי שבמהלך המלחמה הוקם תא חדש, "עוז", שפועל לאורך כל היממה וייעודו מתן מעטפת אווירית מהירה לכל הכוחות הנלחמים בגזרות השונות.
שינויים נוספים שנעשו כוללים, בין היתר, הוספת טלפון לקסדת הטייסים וחלוקת מספרי הטלפון של כל הרבש"צים במדינה לכל הטייסות. בנוסף, לאור חוסר התקשורת בשבעה באוקטובר, בצבא מיסדו חמישה צירים ליצירת קשר בין הכוחות המתפעלים את האירוע באוויר וביבשה, החל מתקשורת רגילה ועד לשימוש בתקשורת אזרחית לטובת קישור בין הכוחות המתפעלים אירוע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו