לקראת פגישת טראמפ-נתניהו: אלו המחלוקות בין ישראל לארה"ב

בירושלים מוטרדים מאיראן, שמייצרת 3,000 טילים בחודש, ושוקלים תקיפה נוספת • מחלוקת סביב המעבר לשלב ב' בעזה, התנאי של ישראל - השבת החטוף האחרון רן גואילי • וארבע הערות על חנינה, ועדת חקירה, גלי צה"ל והפועל תל אביב • פרשנות

טילים איראניים. סין מסייעת בייצור . צילום: רויטרס

הדיווח היום (שבת) ברשת NBC האמריקנית היה יריית הפתיחה לקראת פגישתו המתוכננת של ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא טראמפ בשבוע הבא, באחוזתו של הנשיא בפלורידה. הוא גם לימד על סדר העדיפויות הישראלי מול זה האמריקני, ועל ההבדלים בגישה: בעוד הממשל בוושינגטון מבקש לסגור זירות לחימה, ישראל מבקשת להותיר אותן פתוחות.

חיל האוויר יירט בשעה האחרונה כ-20 כלי טיס בלתי מאוישים ששוגרו לעבר שטח הארץ // דובר צה"ל

על פי הדיווח, שאינו ראשון מסוגו בתקופה האחרונה, איראן שיקמה את יכולת ייצור הטילים הבליסטיים שלה ומייצרת כיום טילים בקצב ובכמות שעלולים להוות אתגר משמעותי לישראל. יכולת הייצור האיראנית אמנם ספגה פגיעה קשה במערכה באיראן בחודש יוני האחרון, אולם בסיוע זר - בעיקר מסין - איראן חזרה כעת לפעילות בהיקף נרחב ושואפת לייצר כ-3,000 טילים בחודש.

כמות כזאת של טילים תאתגר מאוד את מערכי ההגנה של ישראל, ששוקלת לתקוף שוב במטרה לשלול את היכולת האיראנית בטרם תופעל. בדיווח נטען גם כי ישראל מוטרדת מהאפשרות שאיראן שבה להפעיל את האתרים הגרעיניים שלה, שגם הם עשויים להיות יעד לתקיפה מחודשת על אף שטראמפ ונתניהו טענו כי הושמדו.

חמש הזירות

הזירה האיראנית היא רק אחת מחמש שיעמדו במרכז הפגישה. נתניהו יבקש להסיט אליה את מרב תשומת הלב, ואילו טראמפ יבקש תשובות גם בזירות האחרות. בסוריה מעוניין הנשיא האמריקני לקדם את ההסכם הביטחוני עם ממשלו של אחמד א־שרע, שדורש כי ישראל תיסוג מהשטחים שתפסה בדצמבר אשתקד. ישראל כבר הבהירה בכמה הזדמנויות כי כל עוד המצב בסוריה לא יתייצב וכוונות הממשל לא יובהרו כליל, היא תישאר בגולן הסורי ובחרמון הסורי. טראמפ יידרש להכריע בין האינטרס הביטחוני הישראלי לבין זה של א-שרע חביבו, שנהנה מתמיכה אקטיבית של נשיא טורקיה ארדואן.

א־שרע. טראמפ מבקש תשובות גם בזירות אחרות, צילום: רויטרס

בעזה מבקש טראמפ להתקדם לשלב ב' של ההסכם, שיכלול פריסת כוחות באזור רפיח במטרה להתקדם לעבר פירוז ושיקום הרצועה. בישראל תולים זאת כרגע בהשבתו של החלל החטוף האחרון רן גואילי, אם כי בוושינגטון גובר הספק אם גם אז תאפשר ישראל להתקדם כמתוכנן. האמריקנים סבורים כי ישראל מחפשת תירוצים כדי לטרפד את ההסכם במטרה לשוב ללחימה: גם אתמול הם זעמו על תקיפה של צה"ל ממערב לקו הצהוב, בדיוק כפי שהביעו מורת רוח גלויה לאחר חיסולו של בכיר חמאס ראאד סעד בשבוע שעבר.

גם בנוגע ליהודה ושומרון יש חילוקי דעות בין וושינגטון לירושלים, על רקע אירועי אלימות מצד פעילי ימין קיצוני. בלחץ של המדינות הסוניות המתונות - בעיקר סעודיה, ירדן ומצרים - מוטרד הממשל גם מהכוונה המוצהרת להקים יישובים חדשים ביו"ש ומהאפשרות שיישחק עוד הסטטוס־קוו בהר הבית. טראמפ, שקיווה להודיע על פריצת דרך ביחסי ישראל עם סעודיה והעולם הערבי עד סוף השנה הנוכחית, נדרש כעת לשמור על הקיים - משימה לא פשוטה, כשמדיניות ישראל מוכוונת במלואה גם ממניעים פוליטיים שנובעים משנת הבחירות.

הזירה החמישית היא לבנון, שבה דווקא תומך טראמפ ביד הקשה שמפעילה ישראל כלפי חיזבאללה. בשלהי השבוע שעבר התקיימה בנקורה עוד פגישה בין נציגי ישראל ולבנון, שלא קידמה ממש את המחלוקות בין הצדדים. ישראל גם העבירה לוושינגטון מידע על סדרה ארוכה של הפרות מצד חיזבאללה שזוכות להתעלמות של ממשלת לבנון, כולל לשיתופי פעולה בין צבא לבנון לחיזבאללה.

 
טראמפ ונתניהו. הבדלים בגישות,

גורם בכיר אמר אתמול כי נתניהו יידרש לתמרן בין כל הזירות האלה, ואפשר שיידרש לפשרות בחלקן. לדבריו, האמריקנים מעוניינים לצמצם את מספר הזירות הפעילות, ואילו ישראל מבקשת להשאיר את כל האפשרויות פתוחות. בינתיים ממתינות תוכניות הפעולה של צה"ל עד לאחר הפגישה: בהינתן שלא יתרחש אירוע לא צפוי, ספק אם תהיה כעת הסלמה משמעותית בזירה כלשהי.

ארבע הערות

ארבע הערות נוספות, בפתחו של שבוע. ראשית, החנינה. נתניהו יבקש בוודאי לנצל את הפגישה גם כדי להחזיר את טראמפ למעמד של שחקן פעיל בסוגית החנינה במשפטו הפלילי. לאחר שפנה במכתב רשמי לנשיא הרצוג, טראמפ "התקרר" קצת בשבועות האחרונים. עבור נתניהו זה קריטי, לא פחות: הוא לא רוצה להעביר את שנת הבחירות בדיונים, בוודאי כאשר (בניגוד לטענותיו) מצבו המשפטי בכי רע.

שנית, ועדת החקירה למחדל 7 באוקטובר. בכנסת יועצמו השבוע המאמצים לקדם את ועדת החקירה מטעם הממשלה, על פי המתווה שהציג בשבוע שעבר ח"כ אריאל קלנר. זאת פארסה, כמובן - הנחקרים ממנים את החוקרים שלהם במתווה שנוח להם, שסיכוייה לעבור קלושים. סביר, לכן, שעד לבחירות לא באמת יקרה דבר, והחקירה תיפתח (אם תיפתח) רק שלוש שנים אחרי האסון.

ראשית, החנינה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, צילום: גדעון מרקוביץ'

שלישית, גלי צה"ל. הממשלה תתבקש לאשר מחר את החלטתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את התחנה. האישור יינתן, וזאת תהיה שריקת הפתיחה למאבק משפטי־ציבורי־תקשורתי, כשברקע גם בולמוס החקיקה נגד אמצעי התקשורת שמוביל השר שלמה קרעי. המטרה ברורה: תחת מסווה של פלורליזם מנסה הממשלה לרסן ולשלוט במה שמשודר ומתפרסם.

רביעית, הפועל תל־אביב. אוהדים רבים הגיעו אתמול לאצטדיון בלומפילד עם חולצות המחלוקת, שבג"ץ אפשר ללבוש אותן. המשחק עבר בשלום וללא אירועים אלימים, אבל העימות בין הצדדים רחוק מסיום. דווקא עכשיו, כשהובהרו גבולות הגזרה וחופש הביטוי נשמר (גם במקרים שבהם נאמרים או נכתבים דברים שאינם נעימים לאוזן), רצוי שהצדדים יישבו במטרה להגיע לסיכומים ולהרגיע את הרוחות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר