"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אנחת רווחה: בוטלה ההחלטה להוציא את המשטרה הפדרלית מהשכונה החרדית

שר הפנים של בלגיה החליט לבטל החלטה קודמת ולהשאיר כוחות משטרה פדרליים ברובע היהודי באנטוורפן • חבר פרלמנט הדגיש: "למרות שיהודים מייצגים רק אחוז קטן מאוד מאוכלוסיית אירופה, הם נמצאים בסכנה באופן לא פרופורציונלי רק בשל מי שהם"

,עודכן
0השמעה
שוטרים בבלגיה (ארכיון). צילום: איי.אף.פי

באיחוד הארגונים היהודים באירופה (EJA) מברכים על החלטת שר הפנים של בלגיה להשאיר כוחות משטרה פדרליים ברובע היהודי באנטוורפן, וכך בוטלהתוכנית קודמתשגרמה לדאגה עמוקה בקרב הקהילה היהודית ומחוצה לה.

החלטה זו מגיעה לאחר קשר ישיר עם נבחרי ציבור ונציגים יהודים ושולחת מסר חשוב: בטיחותם של חיי יהודים היא אחריות מרכזית של המדינה ואינה יכולה להיות נתונה לחוסר ודאות או לשחיקה הדרגתית.

זירת הירי בחוף בונדי בעיר סידני שבאוסטרליה

ברחבי אירופה ומחוצה לה, קהילות יהודיות היו מטרה לפיגועי טרור חוזרים ונשנים - בבריסל, האלה, פיטסבורג, מנצ'סטר ולאחרונה גם באוסטרליה. מעשים אלה מדגימים שאלימות אנטישמית אינה מקומית, מבודדת או ספונטנית, אלא חלק מאיום קיצוני רחב יותר הדורש תיאום, ערנות ונחישות בכל רמות הממשל.

מאיחוד הקהילות היהודיות באירופה נמסר: "מבקשים להביע את הערכתה הכנה לשר הפנים ברנרד קווינטין על הקשבה מעמיקה לחששות אלה ועל פעולתו הנחושה למניעת כל ואקום ביטחוני. אנו משבחים גם את חבר הפרלמנט (היהודי) מיכאל פרייליך, שהעלה את הנושא בפרלמנט. בנוסף לתפקידו כחבר פרלמנט, מר פרייליך משמש כשליח מיוחד לדיאלוג בין-תרבותי של איחוד הקהילות היהודיות באירופה, תפקיד שבאמצעותו הוא פועל לחיזוק ההבנה ההדדית תוך התמודדות נחרצת עם אנטישמיות, גזענות וחוסר סובלנות".

הפגנה אנטי ישראלית בבלגיה,צילום: EPA

בהתערבותו הפרלמנטרית, הדגיש חבר הפרלמנט פרייליך כי למרות שיהודים מייצגים רק אחוז קטן מאוד מאוכלוסיית אירופה, הם נמצאים בסכנה באופן לא פרופורציונלי רק בשל מי שהם. הוא גם הזכיר לפרלמנט כי האיום העומד בפניו כיום מהדהד מציאות היסטורית כואבת - מה שהופך את ההגנה היזומה לא לעניין של סמליות, אלא של אחריות.

איחוד הקהילות היהודיות באירופה ציין: "רואים בהחלטת השר צעד מרגיע והכרחי, המשקם את האמון בקרב משפחות יהודיות באנטוורפן ומחזק את העיקרון שאסור לפגוע בביטחון של קהילות פגיעות. ממשיכים להיות מחויבים לעבודה עם הרשויות הבלגיות ושותפים אירופיים כדי להבטיח שאזרחים יהודים יוכלו לחיות בגלוי ובבטחה, ושאירופה תמשיך לעמוד איתן נגד אנטישמיות על כל צורותיה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר