"המשבר הגרעיני חוקתי" באיראן מאיים על ישראל

בשנתיים האחרונות המשפט "האיראנים משחקים שחמט, אבל אנו משחקים שש-בש" הפך לפופולרי בארץ. עם זאת, מי שקבע את המשפט הזה לא שם לב לפרט אחד – כוונות האיראנים כלפי ישראל ואופן הבנתם את מושג הזמן.

באיראן הזמן הוא משאב לא חיוני ולא מוערך, ולכן פרויקט מסוים - אם סלילת כביש ואם פגיעה בישראל - עשוי להימשך עשרות שנים ולא להסתיים לעולם, מה שגם משליך על משאבי התקציב של איראן עצמה ויוצר בזבוז אדיר (ע"ע המחסור במים ובחשמל והאינפלציה).

הדבר גורם לכוונות האיראניות לממש תוכנית כלשהי לנצחיות, וכך נכון הדבר גם לגבי שאיפתם להשמיד את ישראל. במלחמת 12 הימים ישראל הנחיתה מכה קשה (בסיוע ארה"ב) על תוכנית הגרעין האיראנית, אך נראה כי הכוונות לשוב ולהשיג יכולת גרעינית מרתיעה לא עזבו את מחשבות מקבלי ההחלטות באיראן. גם לפני המלחמה וגם אחריה יש גנרלים של משמרות המהפכה או נציגי הפרלמנט שמבטיחים את השגת היכולת הגרעינית שתביא להרתעה של ישראל, לבל תתקוף שוב את איראן ואת בעלות בריתה - ארגוני הטרור.

רוצים לשנות את פסק ההלכה

הגדיל לעשות חוקר במועצת שומרי החוקה האיראנית - הגוף האמון על פירוש החוקה ועל סינון מועמדים לבחירות השונות באיראן, כדי להבטיח שאף חוק או אף איש לא יאיימו על סמכויות המנהיג - כשקרא תיגר על האיסור ההלכתי של מנהיג איראן חמינאי בנושא ייצור, אחזקה או שימוש בנשק גרעיני. במאמר בביטאון המועצה, איש הדת עלירזא ג'עפר זאדה הביא אמנם כעשרה ציטוטים של המנהיג האיראני מ־15 השנים האחרונות בעניין האיסור לייצר נשק גרעיני, להחזיק ואף להשתמש בו - אך הוא מצא, כדרכם של האיראנים, פרצה בעניין כיבוד פסק ההלכה של המנהיג בצורה הדדית.

עלירזא טען במאמרו כי המערב וישראל לא כיבדו את פסק ההלכה של המנהיג, שהתקבל כסוג של הבטחה לממשל אובמה לקראת הסכם הגרעין של 2015-2014, ושהיה הבסיס החוקי מצד האיראנים להסכם. לכן לדעתו הגיע הזמן שגם המשטר האיראני לא יכבד את פסק ההלכה בעצמו. ברומזו למנהיג, הוא טוען כי יש לשחרר את המשטר ואת תוכנית הגרעין מכבלי פסק ההלכה, ולאפשר לגורמים המעורבים להתקדם בתוכנית ולהשיג יכולת הרתעתית - קרי: נשק גרעיני, לפי הפסוק בקוראן "אגרו לכם עוצמה כפי יכולתכם כדי שהאויב יירתע מכם". כך, לטענתו, דווקא השגת נשק גרעיני, ולאו דווקא פסק הלכה שמבטיח אי התקדמות לעבר הנשק, תמנע את המלחמה הבאה ותביא למאזן שקט יותר לכל המזרח התיכון.

אמנם, במבט ראשון אמירה זו נראית דומה לשאר האיומים האיראניים בדבר התעצמות מחדש ואף שיקום תוכנית הגרעין עד כדי השגת הנשק, אך החידוש החוקתי והפרצה שעליה מבסס האיש את טענתו הם דבר חדש ומסוכן שעלול להביא לדיון מחודש בקרב מקבלי ההחלטות האיראנים. חמינאי, המנהיג האיראני הקשיש, עלול להימצא שם בדעת מיעוט אל מול אנשי משמרות המהפכה, הלהוטים לקבל תקציבים לשיקום תוכנית הגרעין, לצד תוכניות הטילים והטרור (שכבר מקבלות תקציבי עתק וחוזרות כמעט לנקודה שמלפני המלחמה). ייתכן שהדבר אף יעניק יתר עוצמה וסמכות לכוחות רדיקליים יותר להשתלט על מעוזי כוח נוספים ולהכתיב את המיסקלקולציה העתידית של איראן מול ישראל וארה"ב.

המשטר לא זנח את כוונותיו

על מקבלי ההחלטות, ובפרט גורמים המנהלים מגעים עם הממשל האמריקני בנושא זה, לשים לב ל"משבר הגרעיני החוקתי" של איראן, ולהביא אותו לשולחן הנשיא טראמפ. זו דוגמה מובהקת לאי נטישת כוונות ההשמדה של המשטר האיראני, גם אם היכולות אינן נראות לפי שעה בשטח. אם יצירת לגיטימציה פנימית זו בקרב האיראנים בדבר ריצה לנשק גרעיני והפרת ההבטחה שלהם בנושא האיסור להשיג אותו תצליח, היום שבו הם ישובו לפתח יכולות אלה ביתר שאת לא ירחק. כמו שכבר נאמר - יש לנו רק שלוש שנים להשלים את המשימה מול איראן אחת ולתמיד. לכן יש לזכור את הכוונות שלהם ולדון בהן, ולא להמתין שוב לדקה ה־90, כי הזמן כאמור עובד איכשהו לטובתם.