במסלול עזה: הטרור ביו"ש צועד לעבר 7 באוקטובר משלו

הרקטות "הפרימיטיביות" שאותרו לאחרונה במרחב טולכרם, קילומטרים ספורים מכביש 6, אינן הראשונות שצה"ל ושב"כ מסכלים ומאתרים מבעוד מועד. עשרות רבות של אירועים כאלה נרשמו בשנים האחרונות בקו התפר, מול יישובי השפלה ומישור החוף. כך זה החל גם בעזה בשנים 2002-2000. גם שם זה התחיל בייצור עצמי, ביתי.

העזתים הוציאו חומרי נפץ ממוקשים, ערבבו אותם עם חומרים מאולתרים אחרים והשתמשו בצינורות חלולים ובכל הבא ליד. זה התרחש במוסכים ובבתי מלאכה. גם בעזה יוצר תחילה החומר ההודף מתערובת של סוכר ודשן כימי, במטבחים הביתיים. אחר כך הצטרפו חרטי מתכות שהוסיפו כנפי ייצוב מפחי פלדה. זה מה שקורה כיום גם ביו"ש, בהבדל אחד: בניגוד למה שהיה בעזה - צה"ל ושב"כ נמצאים בשטח, הן ברמה המבצעית והן ברמה המודיעינית.

אחרי מה שקרה בעזה יש הבנה, לפחות לגבי יו"ש, שאף אחד לא יעשה שם את העבודה בשבילנו - לא האמריקנים, לא כוחות בינלאומיים, לא כוח בין־ערבי, וגם לא הרשות הפלשתינית. אפשר "להרוג את זה כשזה קטן" רק כשאנחנו שם. זה מה שצה"ל ושב"כ משתדלים לעשות, ועושים בהצלחה לא מבוטלת, מול ניסיונות חמאס ואיראן להפוך את הרקטות הלא תקניות הללו לאיום ממשי - כפי שעזה היתה עד 7 באוקטובר.

יו"ש מטופלת, אפוא, לפחות ככל שידוע. הבעיה היא עדיין, או שוב, עזה. העובדה שישראל הסכימה להכניס לרצועה כוח זר,שדה־פקטו יהיה אחראי על סיכול טרור, או יהיה אחראי חלקית על סיכול טרור, מלמדת שעדיין לא נרפאנו לחלוטין ממצב הצבירה שבו היינו נתונים עד 6 באוקטובר 2023.

בעזה נכווינו ברותחין. ביו"ש אנו נזהרים בצוננין, אבל בעזה של "אחרי המלחמה" לכאורה אנו חוזרים על אותה הטעות. גם שם, כמו ביו"ש, מכינים רקטות, אך עם ניסיון וידע גדולים פי כמה. העזתים שהשתמשו בהם בעבר לא יהססו לחזור ולהשתמש בהם ברגע שזה יתאים להם.

ההצלחה למנוע מג'נין ומטולכרם לייצר איום רקטי ממשי על ישראל היא תוצאה של חופש פעולה מוחלט לצה"ל ולשב"כ שם, ללא הגבלות. ההצלחה למנוע מעזה לבנות שוב מערך רקטות וטילים תלויה בחופש פעולה דומה לצה"ל ולשב"כ גם ברצועה, בתחומי הקו הצהוב ומעבר לו. על זה צריך להתעקש מול טראמפ ואנשיו. אם ישראל לא הבטיחה לעצמה מול האמריקנים חופש פעולה כזה, הן ברמה המודיעינית והן ברמה המבצעית - אז היא בבעיה. אסור ששלב ב' יתקדם אפילו מילימטר מבלי שהדבר יובטח.

תריצו שוב בראש את תמונות התושבים בשדרות ובעוטף רצים במשך שנים למקלטים, או נשכבים על האדמה שלוש פעמים בשבוע לקול שריקות והדי נפץ, ותבינו עד כמה זה חיוני. הרקטות שנחשפו בטולכרם הן תזכורת ותמרור אזהרה לא רק לגבי יו"ש, אלא גם לגבי עזה, כי האיום הרקטי משם אמנם פחת בצורה דרמטית, אבל לא הוסר לחלוטין, והעזתים מנסים וימשיכו לנסות לבנות אותו מחדש.