במקום שצה"ל יעצור מחבלים - הוא פועל נגד נוער גבעות

בין נתונים רשמיים המציגים ירידה בטרור לבין תחושת רתיחה ציבורית, בין איום הנשק הבלתי חוקי לבין חיכוך יומיומי של כוחות צה"ל - יהודה ושומרון נמצאת בתקופה רגישה במיוחד. גורמי ביטחון מזהירים שהשקט היחסי עלול להטעות, והאיום הקיים בשטח עלול להתפרץ, כמו תמיד, דווקא ברגע שאיש לא מצפה לו.

ואכן, בשבועות האחרונים נדמה שיהודה ושומרון חוזרת לכותרות כמעט מדי יום; אירועים נקודתיים של אלימות, פיגועים בודדים והיתקלויות בין פלשתינים לכוחות הביטחון או למתיישבים מצטיירים כעדויות לכך שהשטח רותח.

לצד זאת, צה"ל מתמודד עם תופעה נוספת של אלימות מצד חלק קטן מנערי הגבעות. על פי נתוני מערכת הביטחון, באוגוסט נרשמו 56 אירועים אלימים שבוצעו בידי יהודים. בספטמבר המספר עלה ל־60, ובאוקטובר נרשמו 97 אירועים.

מדובר בעלייה חדה, המכבידה על הצבא שנדרש להסיט כוחות מפעילות ביטחונית חיונית לטיפול באירועים פנימיים.גורם ביטחוני בכיר אמר ל"ישראל היום": "במקום שכוח יעמוד בחברון או בשכם ויעצור מחבלים ויראה נוכחות בשטח, הוא נאלץ לפעול מול נוער גבעות. הלוחמים האלה שירתו בשנתיים האחרונות בעזה ובלבנון, ועכשיו הם מוצאים את עצמם מתמודדים מול אחים שלהם. מבחינה פסיכולוגית זה לא קל להם".

כך, למשל, ב־17 בנובמבר פינה צה"ל את המאחז "גבעת צור" בגוש עציון לאחר שראש המועצה פנה למערכת הביטחון וטען שמהגבעה יצאו פעילויות אלימות וכי השטח מיועד לבנייה של שכונה חדשה.

הפינוי עורר כעס בקרב חלק מנערי הגבעות. באותו ערב נרשם אירוע "תג מחיר", שבו אזרחים ישראלים הציתו והשחיתו בתים ורכבים בכפר ג'בעה הסמוך לבית לחם. יום לאחר מכן התרחש פיגוע בצומת הגוש, שהעמיק את תחושת המתח במרחב.

בהתיישבות הרשמית מגנים את האירועים האלימים הללו, אך מדגישים שאין קשר בין המעשים האלה לבין גל הפיגועים. ירון רוזנטל, ראש מועצת גוש עציון, אומר ל"היום": "הפלשתינים מעולם לא היו צריכים סיבות או תירוצים בשביל לרצוח אותנו. אני מתנגד לכל אלימות, אבל זאת לא הסיבה לפיגועים".

מול תמונה מורכבת

עם זאת, הנתונים הרשמיים של צה"ל מציגים מציאות אחרת, מורכבת יותר, ולעיתים הפוכה מתחושתם של התושבים.

על פי נתוני הצבא, בשנת 2023 נרשמו כ־3,300 אירועי טרור של זריקות אבנים, ויידוי בקבוקי תבערה ומטענים לעבר אזרחים. בשנת 2024 ירד המספר הזה ל־1,230, ומתחילת 2025 נרשמו כ־870 אירועים בלבד. גם במספר פיגועי הירי, הדקירה והדריסה נרשמה ירידה חדה. כלומר, למרות התחושה הציבורית של עלייה חדה בטרור, הנתונים מצביעים דווקא על מגמת ירידה.עם זאת, גורמי ביטחון וראשי ההתיישבות מזהירים כי אין להתבלבל מהמספרים. לדברי רוזנטל, יותר משנתיים אחרי 7 באוקטובר הלקח ברור.

"אני חושב שמה שלמדנו מ־7 באוקטובר הוא שאנחנו לא יודעים מה התוכניות של האויבים שלנו. לפני המלחמה ידענו שבעזה יש אמצעי לחימה וידענו שהם רוצים להשמיד אותנו, אבל לא ידענו מתי זה יקרה. המצב שלנו ביהודה ושומרון דומה מאוד. יש אמצעי לחימה בשטח, אנחנו יודעים שהאויב רוצה להשמיד אותנו, אבל אנחנו לא יודעים מתי ומה התוכניות שלו. הפתרון ברור - עלינו לקחת את כל הנשק שנמצא בכפרים הפלשתיניים ולחזור למה שהיה לפני הסכמי אוסלו. אסור שיהיה להם נשק".

גורם ביטחוני אומר כי אחד האיומים המרכזיים כיום הוא ההיקף הגדול של אמצעי לחימה המוברחים לישראל דרך הגבולות וממשיכים ליהודה ושומרון.

לדבריו, "יש הרבה הברחות נשק בחודשים האחרונים. כאשר נשק מגיע לידיים פליליות, הוא מגיע גם ליהודה ושומרון ומגיע גם לטרור. צה"ל מתחיל להסתכל על האירוע הזה לא כאירוע פלילי אלא כאירוע ביטחוני".

מבצע "חמש אבנים", שנערך בשבוע שעבר בשומרון, התמקד בדיוק בכך - בתפיסת אמל"ח ומבריחים ובצמצום הזרימה של הנשק לכפרים.לצד האיומים הללו יש יישובים שבהם התושבים דווקא מדווחים על תחושת ביטחון.

אריה, תושב חברון, אומר ל"היום": "אצלנו מרגישים בטוחים. מובן שהשם שומר, אבל הצבא פה חד ומחדד נהלים כל הזמן ופועל בתוך המרחב. בסך הכל, הכל בסדר גמור. מבחינתנו אנחנו חיים כרגיל, יוצאים ונכנסים רגיל ומסתובבים בסמטאות בכל שעות היום. המ"פ שאחראי על השכונה שלנו עושה עבודה נהדרת, וזה כמובן מחלחל לחיילים".

גורם ביטחוני מסביר כי תחושת הביטחון של חלק מהאזרחים קשורה למדיניות החיכוך המבוקר של צה"ל בתוך הכפרים הפלשתיניים. לדבריו, "החיכוך של הכוחות בשטח בכפרים מוביל לכך שבדרך כלל העימות הראשוני של המחבלים הוא מול כוחות הביטחון ולא מול אזרחים. זה בדיוק מה שצה"ל רוצה, ולכן באמת רוב הפיגועים האחרונים היו מול כוחות הביטחון".

גורם ביטחוני בכיר: "החיכוך של הכוחות בשטח בכפרים מוביל לכך שבדרך כלל העימות הראשוני של המחבלים הוא מול כוחות הביטחון ולא מול אזרחים. זה בדיוק מה שצה"ל רוצה"