מ"כסף קל" לעבירות ביטחון חמורות: המלכודת האיראנית שמדרדרת בני נוער בישראל

גורם ביטחוני מזהיר בשיחה עם "ישראל היום" כי "המדינה עדה כיום לניסיונות של האיראנים לגייס בני נוער צעירים כבר בגילי העשרה, מה שמדגיש כמה חשוב להמשיך ולהגביר את המודעות בקרב הדור הצעיר". לדבריו, "ניתן לראות שהאיראנים מבצעים 'ריסוס' ברשת וזה נוגע באוכלוסייה נורמטיבית במדינה וחולש על מגוון רחב של מגזרים בחברה, וכך גם מגוון גילים".

מתוך כ־30 פרשיות ריגול שטופלו בשנתיים האחרונות, בשתיים בלבד היו מעורבים בני נוער, אך הגורם הביטחוני מעריך: "המגייס האיראני יכול לפנות לכל אחד מהציבור הישראלי, החל מקטינים שמשוטטים ברשת".

הפיתויים גדולים

רק לאחרונה הוגש כתב אישום נגד רפאל ראובני, צעיר בן 21, לאחר שבמהלך שירותו הצבאי קיים קשר עם סוכן איראני וביצע עבורו משימות בתמורה לתשלום של מעל 10,000 שקלים. הוא הופעל באמצעות טלגרם, בהתחלה קיבל "דמי רצינות" ולאחר מכן צילם סרטונים בפארק ובקניון. באחת הפעמים נשלח לסופרמרקט כדי לרכוש סיגריות, להטמין אותן בפארק יחד עם שטר של 20 שקלים ופתק שעליו כתוב "לך לירדן". במקרה אחר נשלח לבדוק האם אקדח שהוטמן במקום הוא אמיתי או צעצוע, ואף העביר פרטים על הבסיס הצבאי שבו שירת.

האיראנים מפעילים בוטים המפרסמים פוסטים בערוצי טלגרם ישראליים העוסקים בחיפושי עבודה, בסחר במטבעות קריפטו ובהיכרויות. הפניות מגיעות בעברית, בסלנג מקומי ("אחי"), ומציעות "כסף קל". בוט הטלגרם "VIP Employment", למשל, הציע משכורת גבוהה למעוניינים לעבוד עם איראן וזכה ליותר מ־100 שיתופים.

יו"ר מועצת התלמידים הארצית: "אין כיום מספיק שיח במערכת החינוך שנועד לעורר מודעות ולתת כלים להתמודדות עם מקרי קיצון של הריגול למען איראן"

הפיתויים בקרב בני הנוער וגם תלמידים יותר צעירים גדולים משהיו בעבר. תופעות שונות ש"מבוגרים" כלל לא מודעים אליהם מגבירות את הסכנה. בין היתר, פלטפורמת "רובלוקס" מאפשרת קשר בלתי מוגבל ל"שחקנים" אחרים בעולם. המשתמשים יכולים "לגנוב" דמויות או חשבונות ולבצע באמצעות זה סחיטה, כלומר להפעיל תלמיד ולגרום לו לבצע פעולות כדי ש"יחזירו" לו את החשבון.

בנוסף, אנשי מקצוע מדווחים כי בחודשים האחרונים הולכת ומתרחבת תופעת ההימורים בקרב בני נוער - בין אם במשחקי פוקר, הימורים מקוונים ועוד, כשכל משחק נפתח בהשתתפות של מאות שקלים. במצב כזה יהיו כאלה שייכנסו לחובות ויצטרכו לממן אותם. זה מגביר את החשש כי הללו ישתפו פעולה ויבצעו עבירות ביטחוניות עם סוכני חוץ איראנים תמורת כסף.

מתחיל במשימות קלות

ניסיונות הגיוס מתחילים לרוב באופן "תמים" כשלאט־לאט "מדרדרים" את הצעירים לפעולות חמורות יותר שיש בהן סיכון לביטחון המדינה. זה מתחיל בעבודות או במשימות קלות כמו צילום השער של בית הספר או של בסיס צבאי, עובר לביצוע גרפיטי, שריפת חפצים, ועד למשימות מעקב של ממש נגד גורמים ישראליים - עד שנהיה מאוחר מדי. אחד הקטינים הטמין כספים עבור סוכנים אחרים, הדפיס והפיץ כרזות מסיתות, וצירף את הסוכן לקבוצות ווטסאפ.

הענישה בעבירות ביטחון בכלל, ובעבירות ריגול בפרט, אף אם רק נוצר קשר עם סוכן חוץ, היא מחמירה ויכולה להגיע עד 15 שנות מאסר ואף מאסר עולם. "אין כיום מספיק שיח במערכת החינוך שנועד לעורר מודעות ולתת כלים להתמודדות עם מקרי קיצון של הריגול למען איראן", אומר דרור כהן, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית. "מצופה מהמדינה כולה לשלב משאבים ולהתגייס כדי להוקיע את התופעה הקשה הזאת".

ואיפה מערכת החינוך?

"כל זה מדגיש עד כמה מערכת החינוך היא קו ההגנה החברתי והערכי החשוב ביותר שלנו", אומר יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בעבר מנכ"ל משרד החינוך ועוד קודם לכן ראש אגף לוחמה בטרור במטה לביטחון לאומי. "תפקידה אינו רק להתריע מפני סכנות בעולם הדיגיטלי, אלא בראש ובראשונה לחזק תחושת שייכות, זהות, אחריות וערבות הדדית. לכן המשימה המרכזית של בתיה"ס היא יצירת אקלים בטוח שבו תלמידים מרגישים בנוח לשתף, להתייעץ ולשאול, על כל מצב שנראה בעיניהם מוזר או לא שגרתי.

במשרד החינוך ציינו כי הם רואים בקידום התנהלות בטוחה ומוגנת ברשת ובמניעה של התנהגויות סיכון יעד חשוב ומרכזי.