הרמטכ"ל קורא לוועדת חקירה ומבקר את קודמיו: "נזנחה המוכנות למלחמה בדרום"

במסמך שהפיץ למפקדים, כתב רא"ל זמיר כי "צה"ל לקח אחריות ותחקר עצמו, אולם האירוע אינו נחלתו בלבד, ולא יהיה זה ראוי להפנות את כל הזרקורים רק כלפיו" • הוא גם הפנה ביקורת כלפי הגורמים בצה"ל: "אמ"ן לא נתן התרעה קונקרטית למלחמה"

הרמטכ"ל זמיר עם שר הביטחון כ"ץ ורה"מ נתניהו. צילום: מעיין טואף/לע"מ

"המידע שהיה קיים חייב העלאת מדרג התרעה לכל הפחות": הרמטכ"ל אייל זמיר שלח למפקדים בצה"ל את מסמך סיכום "תחקיר התחקירים" שערך אלוף במיל' סמי תורג'מן. בדבריו, כיוון גם לעבר הדרג המדיני, עימו יחסיו מתוחים, וקרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית - בלי לנקוט בשם המפורש. 

הרמטכ"ל אייל זמיר על ההדחות במטכ"ל: "חובה לסמן קו ברור של אחריות פיקודית" // דובר צה"ל

"צה"ל לקח אחריות ותחקר עצמו, אולם האירוע אינו נחלתו בלבד, ולא יהיה זה ראוי להפנות את כל הזרקורים רק כלפיו. כדי להגיע לחקר האמת ולמסקנות מלאות ברמה הלאומית, יש להקים ועדת חקירה חיצונית ואובייקטיבית, כפי שנעשה לאחר מלחמת יום הכיפורים.

"בין היתר, יש לתחקר את הממשק בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, את התפיסות המדיניות והביטחוניות שקדמו למלחמה, את הקונספציה, את המודיעין ואת ההתרעות שהונחו בפני מקבלי ההחלטות, את תהליכי הבקרה והמעקב ואת יחסי הגומלין והאחריות בין הגורמים השונים", כתב זמיר.

"במסמך המפורט, שולח רא"ל זמיר גם אצבע מאשימה לקודמיו בתפקיד – הרצי הלוי ואביב כוכבי, כמו גם למפקדי פיקוד הדרום שבאו אחריו. "המטה הכללי.... זנח את המוכנות למלחמה בהפתעה בדרום. חמאס הוגדר כ'צבא טרור' ולמרות זאת הוערך בהערכת חסר. לא נעשו הכנות מספרות למלחמה, לא נבנו תכניות אופרטיביות רלוונטיות, לא קודמו (ואף נזנחו) תכניות שתכליתן 'הכרעת חמאס'... אף גורם לא זיהה את השתנות החשיבה ויכולות האויב למרות ה'סימנים המעידים' שנצפו. לא היה אף גורם משמעותי שאתגר את התפיסה ששררה בצה"ל".

"חמאס הוגדר כ'צבא טרור' ולמרות זאת הוערך בהערכת חסר", צילום: אי.אף.פי

בכך גם רומז זמיר לתכניות להכרעת חמאס שהוא עצמו הכין בעת שהיה מפקד פיקוד דרום, ונזנחו לאחר שסיים את תפקידו על ידי מחליפיו בתפקיד.

על הקרע החברתי שליווה את החודשים שקדמו למלחמה, כותב רא"ל זמיר: "במהלך שנת 2023 נשלחו מספר התרעות לדרג הצבאי והמדיני (על ידי רח"ט מחקר, ראש אמ"ן והרמטכ"ל). ההתרעות היו כלליות ועסקו בזיהוי של התפתחות תפיסה בקרב אויבינו (איראן חיזבאללה וחמאס) על פיה מדינת ישראל מצויה בתהליך החלשות פנימית שפוגע בהרתעה שלה ומגביר את הסיכוי להסלמה"

על הלילה שקדם לטבח, כתב זמיר: "בליל ה-7 באוקטובר תהליכי הערכת המצב וקבלת ההחלטות בוצעו באופן לא מקצועי, במיוחד ביחס לניהול הסיכונים. המידע שהיה קיים חייב העלאת מדרג התרעה לכל הפחות. המרחב נותר במצב שגרה למרות ההבנה שמדובר בלילה חריג". כלומר, במילים אחרות, כותב זמיר שלמרות ההפתעה הבסיסית, התנהלות אחרת באותו הלילה יכולה הייתה לשנות את תמונת המצב".

על הביקורת בנוגע לכך שהועדה לא המליצה על אחריות אישית של מפקדים, ולמעשה הוא עצמו גידר את האחריות האישית שהטיל על מפקדים רק כלפי מי שהיה בעל תפקיד בשבעה באוקטובר, כתב: "הטלת אחריות אישית על מפקדים שהקדישו את חייהם לביטחון המדינה היא החלטה כבדה, וראוי שהחלטות כאלה לא יהיו מושפעות מלחצים חיצוניים ויעשו בזהירות יתרה. אין ספק שכל אחד מבעלי התפקידים ששמם נקשר באירועים – ישאו על עצמם עול כבד בכל ימי חייהם. רק ועדת חקירה בעלת תמונה מלאה, רחבה ומעמיקה, תוכל לקבל הכרעות אישיות נוספות שוויוניות הרות גורל. עם זאת, אין בכך כדי להפחית מאחריותו של צה"ל ושל המפקדים".

על כישלון המודיעין, כתב רא"ל זמיר באופן חד משמעי: "אמ"ן לא נתן התרעה קונקרטית למלחמה!". רא"ל זמיר העיר על הצמצום החמור ביכולת מודיעין אנוש (יומינט), מודיעין חזותי (ויזינט) ואיסוף קרבי, לטובת דגש על מודיעין אותות (סיגינט) וסייבר. "בפועל נוצר עיוורון אסטרטגי, מודיעיני ואופרטיבי, המלווה בתחושת עליונות מודיעינית, חוסר צניעות וחוסר אתגור מחשבתי. זה מצב מסוכן בכל צבא, ובוודאי בגופי מודיעין שצריכים מטבעם להיות כל הזמן חשדניים ודרוכים".
על תכנית "חומת יריחו", שאותה הורה השבוע לתחקר מחדש, כתב כי נחשפה למודיעין באופן ראשוני ב-2018 ובאופן מלא ב-2022. התכנית לא נותחה לעומק ולא הוטמעה כנדרש... היה מצופה כי ייעשו תהליכים מעמיקים ביחס לתכנית, על הפיקוד היה 'לצלצל בפעמונים' ולוודא כי במטה הכללי מכירים אותה ועוסקים בה בהכרעות המצב ומייחדים לה דיונים ייעודיים".
עוד ציין כי רצף המבצעים ברצועת עזה מ-2008 ועד 2021, וביתר שאת מאז מבצע צוק איתן ב-2014 "סייעו להתבססות הקונספציה". "כל המבצעים שבוצעו על פי היעדים שהגדיר הדרג המדיני ובהמלצת הדרג הצבאי, היו מוגבלים במטרותיהם ועסקו בהחלשת האויב ובשיקום ההרתעה – לא בהכרעתו. ממבצע למבצע חמאס התעצם והתחזק שלטונית וצבאית, ומצידנו תהליך הלמידה יצר תחושה של שליטה כאשר כל מבצע תואר כהצלחה".
בתום המסמך, מפרט רא"ל זמיר מספר הנחיות להמשך, בהן: מלחמה בהפתעה כמצפן למוכנות המבצעית של צה"ל, הקמת צוות היגוי בראשות סגן הרמטכ"ל לכתיבת תכנית עבודה מטכ"לית המבוססת על הלקחים שנלמדו ולטובת בקרה ומעקב אחר התהליך, הקמת צוות ייעודי לביצוע תחקיר עומק לידיעת חומת יריחו מ-2018, נורמות כשירות וכוננות מחייבות, רפורמה בתרבות המודיעין, חיזוק התמרון היבשתי.

"7 באוקטובר מחייב אותנו להישיר מבט אל מול הכשלים ולהצעיד את צה"ל לחיזוק עוצמתו ולצמיחה - זו תהיה משימה משותפת של כולנו מתוך אחריות לביטחון הארץ ותושביה", כתב בסוף המסמך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר