הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, יחתום בקרוב על פקודות מטכ"ל חדשות שיסדירו לראשונה באופן מחייב את גיוס החרדים ואת אורח חייהם בצה"ל. הפקודות מחלקות את השירות החרדי לשלוש מסגרות צביון רשמיות, מרחיבות את המסגרות מפלוגות לגדודים וחטיבות, ומכניסות לראשונה פיקוח רבני חיצוני על היחידות.
מדובר במהלך דרמטי שנדרש במשך שנים על ידי גורמים במגזר החרדי ומפקדים בצה"ל שעסקו בסוגיית שילוב החרדים. ההבנה היא שהמדיניות הנהוגה כיום ניתנת לשינוי בקלות, בעוד שפקודת מטכ"ל נהנית מתוקף חזק המחייב חתימת רמטכ"ל לכל שינוי - מה שמונע ממפקדים זוטרים לשנות נהלים בשטח על דעת עצמם.
הפקודות החדשות יחלקו לראשונה את השירות החרדי בצה"ל לשלוש מסגרות רשמיות, בהתאם לרמת ההקפדה הדתית.
מסגרת "דוד": המסגרת החרדית המלאה והמחמירה ביותר. הפקודה תחייב מעטפת דתית הרמטית, שבה כל שרשרת הפיקוד מהמ"כים והמ"מים ועד המג"ד וחיילי המפקדה חייבים להיות דתיים. ההגדרה: מסגרת שבה כולם חרדים.
מסגרת "חרב": מיועדת ליחידות לוחמות. הפקודה תחייב שכל המפקדים הישירים של הלוחמים (מ"כ, מ"מ, מ"פ) יהיו דתיים. במפקדה לא תחול חובה כזו. דרישה זו נולדה כלקח מחיכוכים בעבר, כמו מ"פ לא דתי ששובץ ביחידות חרדיות.
מסגרת "מגן": מיועדת למסלולים עורפיים ומקצועיים. במסגרת זו אין התחייבות למפקדים דתיים, אלא התחייבות לסביבת עבודה על טהרת הגברים בלבד.
בתוך כך, בצה"ל משנים גם תפיסה מבנית. מסגרות פלוגתיות קטנות אינן מחזיקות מעמד לאורך זמן ולכן הכיוון הוא ביטול מסגרות עצמאיות קטנות ומעבר למסגרות גדולות וחזקות, גדודים וחטיבות, שיאפשרו שמירה טובה יותר על צביון היחידה.
פיקוח רבני חיצוני
חידוש דרמטי נוסף בפקודות הוא מיסוד פיקוח רבני חיצוני על היחידות, מהלך חסר תקדים ביחסי הצבא והמגזר החרדי.
כדי לשמור על עקרון אחדות הפיקוד ולמנוע מצב שבו אזרחים (רבנים) מחלקים הוראות לקצינים במדים, נקבע מנגנון עקיף: ועדת הרבנים לא תעבוד ישירות מול מפקדי היחידות, אלא תשמש גוף מייעץ למשרד הביטחון. הליקויים והדרישות יועברו מהרבנים לדרג המדיני במשרד הביטחון, ומשם יועברו לצה"ל כהנחיות מערכתיות
המטרה כפולה: לאפשר לרבנים בקרה אמיתית אך להבטיח שאף מפקד לא יקבל פקודות מגורם אזרחי שאינו מפקדו הצבאי.
"הכול יישאר בגדר המלצה"
רבני העמותות המלווים כיום את החיילים מציינים כי נקודת התורפה המרכזית של הפקודות החדשות היא היעדר מוחלט של מנגנון הרתעה. לדבריהם, "שדרוג הנהלים ממדיניות לפקודת מטכ"ל הוא צעד הצהרתי חשוב, אך הוא יישאר חסר משמעות כל עוד לא הוצמד לו תג מחיר משמעתי. הניסיון מלמד שכאשר מפקד בשטח נדרש להכריע בין צורך מבצעי לשמירה על נהלי הדת - הנטייה הטבעית היא לעגל פינות בדת".
עוד נמסר: "כל עוד קצין שיחרוג מההנחיות ויכפה נורמות שאינן תואמות את ההסכם לא יעמוד לדין ולא ייפגע בקידומו - הפקודות החדשות יישארו בגדר המלצה. בצה"ל יודעים להעניש בחומרה על אובדן ציוד או עבירות בטיחות. אם הצבא חפץ באמון המגזר, הפרה של אורח החיים המובטח חייבת להיחשב כרשלנות פיקודית לכל דבר ועניין".
חיל החינוך מחוץ למשוואה
הזווית השנייה שנותרה ללא מענה נוגעת לחיל החינוך. בעוד צה"ל עוסק בהיבטים טכניים כמו הפרדות פיזיות וכשרות המזון הוא מותיר את סוגיית התכנים פתוחה לחלוטין. לדבריהם, החסם הגדול לשילוב חרדים אינו רק לוגיסטי, אלא גם ערכי: החשש מפני התנגשות בתכנים בימי תרבות ובסדרות חינוך, שמועברים כיום ללא התאמה ייחודית למגזר.
מצה"ל נמסר בתגובה כי ''החתימה על פקודת מטכ״ל נמצאת בסבב אישורים ותגיע לחתימת הרמטכ״ל בעת הקרובה. מדובר בתהליך שהחל לפני חודשים ואין לו כל קשר לתהליכי החקיקה שמבוצעים בימים אלה. צה''ל פועל להרחבת אפשרויות שילוב בני הציבור החרדי בשירות במגוון רחב של דרכים. כתיבת פקודת המטכ"ל וההוראות המשלימות הינן חלק ממהלך זה''.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו