צה"ל אינו היחיד שאחראי למחדל 7.10: מה כן ידע רה"מ ומדוע לא פעל?

נתניהו ידע גם ידע, כבר ב-2017 ועוד לפני כן, שחמאס תכנן מתקפה רחבה כבר לפני "צוק איתן" • על רקע הרפורמה המשפטית הזהיר שר הביטחון דאז גלנט: "אני רואה כיצד מקור עוצמתנו הולך ונשחק" • זה מה שהיה מצופה מראש הממשלה לעשות למחרת - ולא נעשה

מחבלים מסתערים על בסיס צבאי בשבעה באוקטובר, צילום: מתוך תחקיר "זמן אמת"

שר הביטחון דורש לקיים תחקיר על "חומת יריחו" מ-2018 ועד שבעה באוקטובר 2023. יש מקום לתחקיר כזה אולם הוא לא יוכל להצטמצם לאחריות צה"ל בלבד. אני מניח שצה"ל יקים צוות תחקור עם מסקנות נוקבות ביותר. אולם כאן אני רוצה להציף את הנגזרת המדינית של אותו תחקיר נדרש: מה כן ידע ראש הממשלה?

תכנית המתקפה שתכנן חמאס

"התוכנית האופרטיבית הייתה מתקפה משולבת רבת זרועות - אוויריות עם אלפי טילים על ערי ישראל, דרך הים באמצעות מאות פשיטות קומנדו ימי, באוויר עם מצנחי רחפי, וביבשה חדירה בעשרות מנהרות שחצבו, עם מעבר של כוחות בסדר גודל של עד גדוד כדי לחטוף ולהרוג גם בישובים וגם באזורים״ 

רבים מהקוראים סבורים לבטח שזהו ציטוט מתכנית "חומת יריחו" שאמ"ן השיג ב-2018 - אז זהו שלא. הציטוט הזה הנו חלק מדברי ראש הממשלה נתניהו באפריל 2017, בהופעתו בפני הוועדה לביקורת המדינה אשר דנה בכשלי מבצע "צוק איתן" ב-2014.

תיעוד מצלמת ראש של מחבל חמאס, שבעה באוקטובר// דובר צה"ל

למעשה ראש הממשלה תיאר בתמצית את אותו רעיון מבצעי שעל בסיסו בוצעה מתקפת שבעה באוקטובר, עם משתנה אחד: בעבר התכוונו לחדור דרך מנהרות תקיפה ים ואוויר ואילו בשבעה באוקטובר חדרו דרך הגדר ים ואוויר.

מדוע זה חשוב?

מאחר שראש הממשלה ידע גם ידע כבר ב-2017 ועוד לפני כן שחמאס תכנן מתקפה רחבה כבר לפני מבצע ״צוק איתן״. ידע גם ידע שתכנית המתקפה דיברה על נקודות חדירה רבות ושמטרתה היתה חדירה לישובים לשם הרג וחטיפה מסיבית.

מכאן אני קופץ היישר לשנת 2023 ולסערה הציבורית העצומה בעקבות ״ההפיכה המשטרית״. כבר בראשיתה של המחאה הציבורית עלו הסיכונים הביטחוניים הגוברים. כבר בחודשים פברואר ומרץ הוציאו אמ״ן ושב״כ מסמכי הערכת מודיעין המצביעים על רמת הסיכון הגוברת.

ההפגנה נגד הרפורמה המשפטית בצומת עזריאלי, צילום: קוקו

שיאן של "אזהרות מרץ 2023" היה בהצהרת שר הביטחון גלנט שהתריע: ״האירועים המתרחשים בחברה הישראלית אינם פוסחים על צה"ל, אני רואה כיצד מקור עוצמתנו הולך ונשחק". וסיים באמירה התרעתית חמורה ביותר ״זו סכנה ברורה, מיידית ומוחשית לביטחון המדינה".

מה המשמעות המודיעינית של אזהרות אלו? למעשה שלושה מבסיסי הקונספציה קרסו. ההרתעה נחלשה, אויבינו רואים את ישראל חלשה מאי פעם, אויבינו יושבים ומתכננים כיצד לנצל זאת לטובתם.

זה מה שנתניהו היה צריך לעשות

מה מצופה מראש הממשלה לעשות למחרת? ראש הממשלה היה אמור לפנות את לוח הזמנים שלו לדבר אחר בלבד והוא סדרת דיוני עומק בקבינט בנושא אזהרות על סיכונים גוברים לביטחון המדינה.

רה"מ נתניהו. היה עליו לבחון את הערכה המודיעינית, צילום: קובי גדעון/ לע״מ

דיון ראשון אמור היה לעסוק במידע המודיעיני העומד בבסיס האזהרות. ראש הממשלה אמור היה להורות לראשי אמ״ן, שב״כ ומוסד להגיע לדיון עם כל ״חומרי הגלם״ המסווגים שעל בסיסם נכתבו האזהרות. לבחון האם ההערכה המודיעינית מבוססת על מודיעין מוצק או שהיא ״פרשנות״ מודיעינית שניתן לחלוק עליה.

דיון עומק שני אמור היה לבחון היערכות למצב בו האזהרות תתממשנה. בדיון זה היה ראש הממשלה אמור לדרוש מהרמטכ"ל להציג כיצד צה״ל ערוך לקדם פני סכנות כאלה והיה ויתממשו.

יתרה מכך, נתניהו אמור היה להציף בדיונים אלה את אותו תרחיש עליו דיבר בכנסת ב-2017 ולדרוש לדון בה ובהיתכנותה. אולי אז מישהו באמת היה נזכר שיש לו ביד את ״חומת יריחו״.

דיונים כאלה לא היו, אף לא קצה קצהו של דיון דומה. מדוע? כי דיון כזה היה מרתיע את חברי הקבינט מהמשך קידום ההפיכה המשטרית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר