לפני שנה נעמדה שרית זהבי על פסגת הר אדיר, שממנו ניתן להשקיף עמוק לתוך לבנון. זהבי, תושבת הגליל העליון וסא"ל במילואים ששירתה במשך שנים ארוכות באמ"ן והתמקדה בחזית הצפונית, פשוט היתה חייבת לראות במו עיניה מה קורה בצד השני של הגבול.
"עמדתי שם ונזכרתי בשיר על הילדה מקיבוץ גדות, שיוצאת מהמקלט אחרי ששת הימים ומסתכלת על 'ההר שהיה כמפלצת'", מספרת זהבי. "הרי במשך שנים ראיתי איך המפלצת של חיזבאללה הולכת וגדלה. הסתכלתי אל לבנון ואמרתי 'וואו, המפלצת לא כאן יותר'".
המפלצת של חיזבאללה אולי התרחקה מהגבול וממדיה בהחלט הצטמצמו, אבל היא ממש לא נעלמה. זהבי, נשיאת "מרכז עלמא" וחברת פורום דבורה לנשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי, מי שמקדישה את כל מרצה למחקר והסברה שמטרתם חיזוק ביטחונה של ישראל בגבול הצפון, יודעת זאת היטב.
"חיזבאללה מנסה כל הזמן להשתקם, וצה"ל פועל נגד מאמצי השיקום", היא אומרת. "אם מה שצה"ל עשה במהלך השנה האחרונה בלבנון זה כיסוח הדשא, אז החיסול של רמטכ"ל חיזבאללה טבטבאי השבוע זו עקירת שורשים. טוב שפועלים כך, זה מסר ברור ונזק משמעותי לארגון. אבל לאורך זמן, מי ינצח במאבק הזה? אני לא לגמרי יודעת".
ההסכם ומגבלותיו
ב־2018, לאחר שחרורה מצה"ל, הקימה זהבי את "מרכז עלמא", העוסק בחקר אתגרי הביטחון של ישראל בצפון. באמצעות שיטות מודיעיניות שיובאו מחטיבת המחקר באמ"ן אוסף המרכז מידע גלוי מאמצעי התקשורת והרשתות החברתיות בערבית, ומפרסם מאמרים ודוחות מצב על הנעשה בגבול הצפון. במשך שנים חוקרי המרכז ראו בדאגה כיצד חיזבאללה "מנרמל" את שהותו לאורך הגבול ומפר את הריבונות הישראלית פעם אחר פעם.
המצב השתנה לאחר פרוץ המלחמה, שהפכה את המדיניות הישראלית, שינתה את מאזן הכוחות בינה לבין חיזבאללה, והובילה להסכם הפסקת האש שנחתם בתיווך אמריקני. אבל ההסכם לאו דווקא הרגיע את זהבי.
"אחת הנקודות בהסכם עסקה בפירוק חיזבאללה מנשקו מדרום לנהר הליטני, בהתבסס על החלטה 1701 של האו"ם", היא אומרת. "הבעיה היא שבהחלטת האו"ם אין את המילה 'אכיפה', ולא ברור מי אמור לאכוף את פירוק הנשק. ההסכם החדש אמנם הכניס את ארה"ב ואת צרפת למנגנון הפיקוח, אבל הדרך לניקוי דרום הליטני מנשק של חיזבאללה עוד ארוכה".
האמריקנים הפעילו לחץ על ממשלת לבנון שתפעל בעוצמה נגד חיזבאללה. אחת התוצאות היתה הצהרה של ממשלת לבנון כי תפרק את חיזבאללה מנשקו מדרום לליטני עד לסוף 2025.
"לכאורה צבא לבנון מגיש כל פעם דוחות על התקדמות הפעולה הזו וטוען שהוא עומד ביעדים, אבל ברור שזה לא באמת המצב", אומרת זהבי. "כמי שנסמכת על מידע גלוי, אין בידי הוכחות לפירוק חיזבאללה מנשקו בצורה מאסיבית. בפועל מי שמפרק את חיזבאללה מנשקו זה צה"ל, הרבה יותר מממשלת לבנון".
חיזבאללה לא נעלם
גם אם מאגרי הנשק והתשתיות הצבאיות של חיזבאללה מדרום לליטני יפונו לגמרי - פעולה שמשולה לריקון הים עם כפית - הרי כמעט אין דבר שמונע ממנו להתבסס צבאית מצפון לנהר. במחקר שפרסם מרכז עלמא לאחרונה הוא טוען כי חיזבאללה העביר את משקל הכובד שלו מהיחידות המרחביות עזיז ונאסר, שצמודות לגבול עם ישראל, לשטח של היחידה המרחבית באדר, שנמצאת מצפון לליטני. הטילים שמוצבים שם כעת יכולים בהחלט לפגוע בישראל.
"אנחנו רואים אדפטציה של חיזבאללה והעברת מרכז הכובד לצפון", אומרת זהבי, "אבל עדיין אי אפשר להגיד שאין פעילות צבאית גם מדרום לליטני. אם אתה מנתח את התקיפות של צה"ל בלבנון, כמעט מחציתן מדרום לליטני. במקביל, חיזבאללה מבין שהוא פחות יכול להתבסס על הברחות נשק, בין היתר בגלל שכעת בסוריה יש שלטון הרבה פחות אוהד. לכן חיזבאללה מעביר יותר אמצעים לייצור עצמי, למשל כטב"מים וטילים מדויקים".
במאי צפויות להיערך בחירות בלבנון, ויש סימן שאלה גדול באשר ליכולת של חיזבאללה לשמר את כוחו הפוליטי. "נכון שחיזבאללה מתעדף את השיקום הצבאי על פני השיקום האזרחי", אומרת זהבי, "אבל בתי הספר ובתי החולים שלו עדיין קיימים, הוא מארגן אירועים בהשתתפות המונים, והתשתית האזרחית שלו עדיין קיימת. עם כל הקשיים, חיזבאללה לא נעלם מחיי היומיום של הבייס הפוליטי שלו, וכל עוד זה קורה הוא משמר את כוחו הפוליטי".
"לכסח את הדשא"
אחד האתגרים של זהבי ושל אנשי מרכז עלמא הוא להתעקש שישראל לא תחזור לתקופה שלפני 7 באוקטובר, שבה בחרה להבליג על פעולות שביצע חיזבאללה בלבנון.
"הלקח המרכזי מ־7 באוקטובר הוא שחיילים חייבים להימצא בין אזרחי ישראל לבין האויב", אומרת זהבי. "כך גם ההחלטה לסכל כל הברחה ולא לנצור את האש למול הפרות של חיזבאללה. עד 7 באוקטובר זו לא היתה המדיניות. כתושבת הצפון וכאמא לחמישה אני אומרת שכשנפסיק לשמוע את הבומים שמגיעים מתקיפות צה"ל בלבנון נתחיל לדאוג. נכון, זו לא סיטואציה נוחה לגדל בה ילדים, אבל אני בוחרת באופציה הפחות רעה: שנמשיך לכסח את הדשא בלבנון לפני שהוא חוזר להיות מפלצת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
