האיום האסטרטגי שכמעט ולא מדברים עליו: בשנים האחרונות הולך ומתרחב תהליך של בנייה פלשתינית בלתי חוקית לאורך קו התפר, לעיתים במרחק של מטרים ספורים מהגדר ולעיתים ממש בצמוד ליישובים ישראליים.
מומחי ביטחון, ראשי רשויות וארגוני מעקב מזהירים כי לא מדובר עוד בתופעת שוליים של עבירות בנייה אלא בתהליך עמוק ומשמעותי שמשנה את המרחב ומייצר סכנה אסטרטגית לביטחון המדינה.
תנועת רגבים, ארגון הפועל למעקב משפטי ומדיניות אכיפה בשטחי C, עוקבת אחרי התופעה כבר שנים ומתריעה מפני ההשלכות הביטחוניות של בנייה פלסטינית רציפה לאורך קו התפר. הארגון מציין כי מאז תחילת המלחמה מערכת הביטחון הגבירה את פעולות האכיפה וצמצמה את קצב ההתפשטות, אך אלפי מבנים שכבר נבנו מייצרים מציאות חדשה שקשה להתעלם ממנה.
על פי נתוני רגבים, בין 2008 ל־2023 נבנו במרחק של עד ארבעה קילומטרים מהגדר 18,893 מבנים בלתי חוקיים. בשנת 2024 נוספו 691 מבנים ובשנת 2025 נבנו עד עתה 550 מבנים נוספים. בסך הכול מדובר ב־20,134 מבנים בלתי חוקיים שנבנו בתוך ארבעה קילומטרים מגדר ההפרדה.
לאחר 7 באוקטובר הבינה מערכת הביטחון את ממדי הסכנה בבנייה בלתי חוקית הצמודה לגדר ופעלה באופן משמעותי לצמצום התופעה. כתוצאה מכך ירדה כמות הבנייה החדשה למאות בודדות בשנה. אך גורמי מקצוע מדגישים כי האתגר המרכזי איננו רק צמצום כמות המבנים החדשים, אלא העובדה שאלפי מבנים שכבר נבנו בעשור האחרון עומדים בשטח, יוצרים נוכחות רציפה על קו התפר ומסכנים את מדינת ישראל כולה.
רועי דרוקר, רכז שטח בתנועת רגבים, מתאר את התופעה כמהלך מכוון: "מדובר במהלך אסטרטגי. ההבנה הפשוטה היא שרגליים על הקרקע יגרמו להקמת המדינה הפלסטינית. אחרי 7 באוקטובר אנחנו מבינים שהם הסתכלו על זה ככה. בעזה הם היו על הגדר בשביל להראות נוכחות, וגם כאן הם עושים אותו דבר".
לדבריו, גם מבנים חקלאיים לכאורה אינם תמימים: "גם בחממה אפשר להחביא נשק או לחפור מנהרות. גם בית של משפחה יכול להפוך לנקודת אחסון. ובשומרון אנחנו רואים בנייה מסיבית ממש על הגדר. זה צריך להדאיג".
יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, אומר: "הרשות הפלשתינית פועלת שנים בצורה עבריינית, בניגוד להסכמי אוסלו. הבנייה בצמידות ליישובים נועדה לייצר נתק, ובניית מבנים על קו התפר מסכנת בפועל את ביטחון המדינה".
דגן מצביע על מה שהוא רואה כקו ההגנה המסוגל לבלום את התופעה: "החוות עומדות בגאון מול אותה פעולה. הן שומרות על המדינה. אני מצפה מהרשויות לאכוף את החוק ולהרוס את הבתים הבלתי חוקיים. המדינה חייבת לחזק את החוות כדי לשמר את אדמות הלאום".
ראש עיריית ראש העין, רז שגיא, תיאר בדיון בכנסת בחודש שעבר (צפו בווידאו בראש הכתבה) כיצד הבניית הרציפה מתקדמת לכיוון יישובי השרון: "זה נכון שחדירות השב”חים פחתו בשנה וחצי האחרונות, אבל הבעיה עמוקה הרבה יותר. מולנו יושבים שלושה כפרים. הם פורצים דרך, משליכים אשפה, וכשהדרך נסללת השב”חים הולכים עליה. ככל שהם מתקדמים הם בונים מבנים והטווח מהכפר לגדר הולך ומתקצר. מי שחושב שזו טעות, לא. זו בדיוק השיטה".
בהמשך דבריו מחדד שגיא את המשמעות המבצעית של החוות הישראליות: "במקרה שאחד הכפרים ההתקדמות נעצרה כי הוקמה שם חווה. את החווה הם לא מעזים לעבור".
דרוקר מדגיש ואומר כי: "ביום פקודה, והיא תגיע, הערים הצמודות לשומרון גדולות יותר מיישובי העוטף. תרחיש שבו מחבלים מגיעים לנתב"ג דרך הפרצות בגדר הוא תרחיש הגיוני ומפחיד. זה צריך להיות הפוקוס החשוב ביותר של המדינה".
תגובת המתפ"ש
התמונה בשטח מדאיגה ביותר. בנייה בלתי חוקית לאורך הגדר היא חלק מתהליך מתוכנן, יציב ועקבי שמתקדם קילומטר אחר קילומטר במשך שנים.
ירידה של מאות מבנים בלבד בשנה האחרונה איננה הופכת את התופעה לזניחה. המבנים שכבר קיימים בשטח, חלקם בגודל של שכונות שלמות, ממשיכים לשנות את המציאות הביטחונית של אזורי קו התפר.
אנשי השטח מדגישים כי אם מדינת ישראל לא תיזום אסטרטגיה חדשה שתכלול טיפול בשורש התופעה, הרשות הפלשתינית והגורמים הפועלים מטעמה הם אלה שימשיכו לעצב את המרחב.
הכפרים מתקרבים, והגדר כפי שהכרנו אותה מתחילה לאבד ממשמעות.
מטעם מתאם פעולות הממשלה בשטחים נמסר: "יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי פועלת לאכוף כל בינוי לא חוקי וזאת בהתאם להערכת המצב המבצעית, הנחיות ואישור הדרג המדיני והחוק הנהוג באזור. יודגש, כי רכיבי בינוי המוגדרים על ידי מערכת הביטחון ככאלה המהווים סיכון ביטחוני, עומדים בראש סדר העדיפות לאכיפה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו