המתיחות הנוכחית בין שר הביטחון ישראל כ"ץ לרמטכ"ל אייל זמיר חורגת לצערי מיחסי העבודה הנכונים והראויים בין השר - המייצג את צה״ל אל מול הממשלה - ובין הרמטכ"ל, שהוא המפקד האחראי על כל צה"ל. השר כ"ץ נוהג כמו עסקן ביטחון ופוליטרוק ביטחון - ולא כמו שר ביטחון.
אומרים שתמיד יש מתח בין השר לרמטכ"ל. ובכן, כמי ששירת שלושה שרי ביטחון כאשר במקביל שירתו שלושה רמטכ"לים, יש לי ניסיון רב בתחום ובראיית המתחים והוויכוחים בין שני האישים האלו. לא פעם יש מתח הקשור למינויים של קצינים בכירים וגם מאבקים סביב החלטות מקצועיות ומדיניות. אבל המתחים האלה אף פעם לא מנעו משני האישים לתפקד יחד ולהתעלות מעל כל הוויכוחים ביניהם למען תפקוד צה"ל, הגנה על אזרחי ישראל וקבלת ההחלטות הנכונות לעם ולמדינה.
לא זה המצב כיום. במקום ששר הביטחון יעמוד מול הממשלה והקבינט כנציג מדיני של צה"ל, כמי שמבטא את עמדתו של הרמטכ"ל וגם חושב אחרת וכמי שנותן לו גיבוי, היום השר כ"ץ מעדיף לתקוף את הצבא באופן ציני ומשיקולים הנראים לא ממלכתיים.
יש כאן תופעה שלא היתה כמוה מאז קום המדינה. בניהול תקין, מחויב לאפשר לרמטכ"ל לנהל את המלחמה הארוכה בתולדות המדינה באופן המיטבי ולתת לו את האפשרות לתכנן את תפקוד הצבא בשנים הבאות. במקום זאת, בוחר השר לנגח את צה"ל ולהעמיד מכשולים בפני מפקדיו והרמטכ״ל. הוא לא עימם, הוא ממש כמפגין מולם.
מדובר בהתנהלות צינית שמטרתה לשרת אינטרסים לא ביטחוניים ולא צבאיים. היחס הנוכחי שנוקט בו השר, תוך כדי מלחמה, של עצירת מינויי קצינים כולל עצירת מינויי אלופים, פוגע בעבודת הרמטכ"ל וביכולת שלו לנהל במיקוד את המלחמה.
יש להגביר את היכולת לקבלת החלטות ענייניות ונכונות. אמנם ייתכנו ויכוחים ומתחים בין שני האישים המרכזיים הללו, אך עד מינויו של השר כ"ץ תמיד המאבקים והמתחים האלו לא הפריעו לעבודה האמיתית בין רמטכ"ל לשר ביטחון.
לא כך המצב הפעם, שבו השר תוקף את צה"ל בתקשורת. הפרקטיקה הזו של השתלחות בצבא פוגעת בכל המערכת הצבאית לכל אורכה ורוחבה. יש כאן פגיעה תמוהה ומבחילה מצד מי שכלפי חוץ הוא השר וצריך לגבות ולייצג את הצבא מול הממשלה, התקשורת והציבור.
נקודה מרכזית נוספת: לשר הביטחון יש אחריות רבה להוביל מדיניות ממשלתית בשאלת חיסולו העתידי של חמאס, מאבק בפורעים ביו"ש שתוקפים את החיילים, וכן בקביעת התמודדות המדינה מול סוריה והגנה על צפון הארץ. השר מחריש.
כמו כן, מצופה מאדם עתיר ניסיון כמו השר כ"ץ, שהשתתף כבר בישיבות קבינט ביטחוני רבות ויש לו גם ניסיון רב בתחומי העשייה, להוות דמות אחראית בתוך קבינט שבו יש שרים חסרי ניסיון שהתנהלותם גורמת לפנים סמוקות לבושה עצמה.
אלא שבמקום להביא את הניסיון האסטרטגי הרב שלו, בוחר השר להוציא הודעות בתקשורת כנגד הרמטכ"ל והתחקירים המקיפים שעשה האלוף (מיל') סמי תורג'מן. הקפאת מסקנות התחקירים, שלפני כן הוצגו לו, מראה שהשר מעדיף את האינטרסים הפוליטיים שלו על פני האחריות הממלכתית שלו לביטחון אזרחי המדינה. השר כ"ץ חייב לזכור כי במאבק הזה הציבור נותן תמיד קרדיט לרמטכ"ל ולצבא, ואלו יזכו באמון גם מולו.
חשוב לפנות לראש הממשלה ולשאול אותו על הכמות הרבה של שרי הביטחון שאיתם הוא עבד לאורך השנים. עליך לבחון עם כמה מהשרים שאתה מינית לא הסתדרת בסוף. חייבים לציין כי החלפת לא פעם שרי ביטחון טובים ומוצלחים באנשים ראויים פחות. כמות שרי הביטחון בממשלות שהקמת שברה כל שיא.
אלא שהצבא אינו מכבסת גרביים או מקום למינויים פוליטיים לא אחראיים. יש לך אחריות מול הציבור כולו על חיזוק כוחו של צה"ל, וכל שכן שהאחריות הזו היא פי כמה וכמה מול משפחות לוחמי הסדיר והקבע, המשפחות השכולות ואזרחי המדינה.
האחריות הזו היא הנקודה המרכזית שיש להתחשב בה במינוי שר לתפקיד החשוב הזה, ואסור להכניס שיקולים זרים במינוי דמות כל כך חשובה.
הכותב שימש מתאם פעולות הממשלה בשטחים והיה מזכירם הצבאי של שלושה שרי ביטחון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו