שכונת ג’ניינה שבמזרח רפיח מתעתעת: מעל הקרקע עיי חורבות, קירות מפוררים ותיעוד של קרבות מתמשכים. אבל מתחת לפני השטח מתנהל בימים אלו אחד הקרבות המורכבים והרגישים ביותר מאז תחילת הלחימה: הקרב על תת הקרקע.
עשרות קילומטרים של מנהרות במפלסים שונים, חלקן הרוסות, אחרות מבוצרות ומקוטעות, ובהן מסתתרים עשרות מחבלים חלקם בכירים, כלואים ימים ארוכים בתנאים קשים, שהולכים ומכריעים אותם לצאת מעל פני הקרקע. “מה שבעבר היה היתרון שלהם תת הקרקע, הפך עכשיו לחיסרון - מלכודת”, אומר קצין אג"ם מחטיבת הנחל.
בשבועיים האחרונים חלה האצה בלחימה התת-קרקעית באזור ג’ניינה. כוחות גולני, נחל, מרעול, יהל"ם והנדסה קרבית פועלים בסנכרון קרקעי ותת-קרקעי במטרה לסגור את מרחבי המנהרות, לקטוע נתיבי מעבר ולהוביל את המחבלים לכניעה או לחיסול. “המשימה המרכזית כאן ברפיח היא להשמיד או לשבות את המחבלים שנותרו בתת הקרקע. אנחנו מבצעים סגירה מעל הקרקע ומתחתיה עד שהם ייאלצו לצאת. אין להם לאן לברוח”, אומר סא״ל עדי גנון, מח״ט גולני.
המחבלים מתחילים לעלות מתוך המנהרות. רק אתמול 17 מהם ברחו – חמישה חוסלו, חלקם נתפסו והועברו לחקירה. אחרים, לפי ההערכות, עדיין סגורים במנהרות עם גישה מוגבלת למזון, מים ואוויר. “הם יוצאים כי הם כבר לא חושבים. ניכר שהם רעבים. התנאים מזוויעים”, מתאר קצין בחטיבת הנחל.
“המחבלים יוצאים ככל שעובר הזמן כי הם לא מצליחים לשרוד מתחת לקרקע", מסביר סגן אלוף ב’, מפקד סיירת גולני. "התנאים שלהם מזוויעים. אנחנו תופסים כל פעם נתח בתת הקרקע ומעליה, מה שמאלץ אותם לברוח. בסוף אנחנו משאירים להם ברירה של או להיכנע או למות”.
ד’, מג״ד גדוד 271 של ההנדסה הקרבית, מתאר את הקרבות מול המחבלים שעלו לפני השטח: “ביצענו פעולות הנדסיות בתת ועל הקרקע, חיפשנו את המחבלים. מי שנכנע שבינו אותו. את היתר חיסלנו. היו מספר מגעים, חלקם הסתיימו בהריגה, חלקם בשבי והעברה לחקירה של שב”כ”. לדבריו, מידע שהתקבל מהמחבלים שנשבו הוביל לגילוי פתחים נוספים ואיתור חוליות נוספות.
מח”ט גולני עדי גנון מוסיף: “אי אפשר להסתמך רק על הריסה של המנהרות באמצעות חיל האוויר. העבודה כאן קרקעית, איטית, מדויקת”. גם מפקד הסיירת מדגיש את המוכנות: “אנחנו נערכים כל הזמן להתקלות עם מחבלים, גם עם חמושים וגם ללא. מדובר באויב שרוצה להרוג אותנו, ולכן ההגעה והטיפול בהתאם”.
בצה”ל פועלים באמצעות פירוק, מארבים וחסימות. ברגע שמקדח נוגע במרחב- זה אירוע סופי: המחבלים יוצאים, או שמבצעים טיפול נקודתי עד לפירוק מלא של החלק במנהרה. חלק מהמנהרות עמוקות ומסועפות הרבה יותר מההערכות הראשוניות. חלקן מחוברות, אחרות מבודדות. בצבא לומדים אותן תוך כדי תנועה. “בכל יום משתנה תמונת הקרקע וגם תת הקרקע. מה שידוע על המנהרה לא תמיד מה שנמצא בפועל. הם ממשיכים לחפור, והלחץ שצה״ל מפעיל באמצעים שונים משנה את המצב מיום ליום”, מתאר קצין הנדסה.
לפי גורמי ביטחון, חלק מהמחבלים הכלואים במנהרות מחזיקים בדרגות פיקוד משמעותיות: הבכיר שבהם בדרגת מג״ד, יחד עם המ״פ שלו, מנותקים מקשר חיצוני. חלקם, לפי הערכות, השתתפו באירועי 7 באוקטובר. במהלך החיפושים נמצאו שקי קמח מתקופת טרום המלחמה, קופסאות שימורים ומקורות מים שאובים מדודי בתים שלא נהרסו. “אפשר לראות שהם רעבים. הם מתוחים, מפוחדים, אבל עדיין מנסים להילחם”, אומר קצין הנדסה במילואים.
סגן אלוף ב’, מפקד סיירת גולני, מדגיש כי גם תחת הפסקת האש הלחץ נשמר: “המחבלים נמצאים בתוך הקו הצהוב, והפעילות מולם במהלך הפסקת האש מתבצעת ברקע זה שסוכם שלא יהיו מחבלים ואמצעי טרור בשטחנו. אנחנו מוכנים לחזור ללחימה מלאה, ואני לא חושב שהאויב רוצה בזה. אם נצטרך – אנחנו ערוכים לחזור בכל שינוי של תנאי הפסקת האש”.
למרות העייפות, לוחמי גדוד המילואים של ההנדסה, בסבב החמישי שלהם בשנתיים, שומרים על מוטיבציה גבוהה. “היינו אמורים לצאת לפני שבועיים, אבל נשארנו. כולם מבינים שזה רגע מכריע”, אומר קצין אג״ם הגדוד. מפקד הסיירת מסכם: “הלוחמים של גולני היו אמורים לצאת הביתה לפני שבוע. אל מול המשימה הזאת נדרשנו להישאר ואנחנו עושים את זה בשמחה ובראש מורם אחרי שנתיים של לחימה”.
לפי ההערכות, לא נותרו למחבלים אזורי מסתור משמעותיים. רק בתווך שבין בריחה לכניעה. “זה יכול לקחת כמה ימים, וזה יכול להימשך חודש”, אומר קצין הנדסה. “אבל הם ייצאו. אין להם אפשרות אחרת”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו