ביקור נתניהו בסוריה נועד להעביר לא-שרע מסר ברור - על אף התמיכה מטראמפ

ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול באזור החיץ בסוריה בליווי שר הביטחון ישראל כ"ץ, שר החוץ גדעון סער, הרמטכ"ל אייל זמיר ושורה של בכירים נוספים, העלה מייד את שאלת העיתוי על הפרק: שבוע לאחר הפסגה ההיסטורית בין טראמפ לא־שרע, ועל רקע התחממות היחסים בין ארה"ב לסוריה, מהלך שממקם את המו"מ הישראלי-סורי על הסכם הפרדת הכוחות בתוך הקשר גיאו־פוליטי רחב ומשתנה.

על פניו, הפגנת הנוכחות - יש שיגידו הריבונות הישראלית - באזור החיץ באה לצנן את ההתרגשות ממסעו המוצלח של א־שרע לוושינגטון.

הנשיא הסורי, שעבר מיתוג מחדש, שוחח בביקורו עם חברי קונגרס, העניק ראיונות לכלי תקשורת אמריקניים והציג את דמותו החדשה ושוחרת השלום.

בין יתר הסוגיות הכלכליות והפוליטיות שעליהן דיבר א־שרע הוא נגע גם במערכת היחסים האפשרית עם ישראל, והסיכוי ששתי המדינות יגיעו להסכם ביטחוני חדש. אולם כבר עכשיו אפשר להנמיך את רף ההתלהבות.

בעוד שישראל שואפת לעגן מחדש את פריסתה הצבאית לאורך הגבול במטרה לצמצם את איומי הטרור ואת ההברחות של אמצעי לחימה למרחב (לרבות מצד איראן וחיזבאללה), וכן להמשיך לעקוב מקרוב אחר מאמצי טורקיה לבסס נוכחות והשפעה בדרום סוריה, הנשיא הסורי דורש נסיגה מלאה תמורת הסכם ושולל לחלוטין את האפשרות לפירוז דרום סוריה.

"ישראל תגיע למינכן"

אדרבה, בעיני א־שרע כל דיבור על פירוז הוא פגיעה בריבונות הסורית וערעור היציבות שהוא מנסה לבנות במדינה המצולקת לאחר 14 שנות מלחמת אזרחים. "זה יהיה קשה לדבר על פירוז של אזור שלם", אמר א־שרע ל"וושינגטון פוסט", "משום שאם יהיה בו סוג כלשהו של כאוס מי יגן עליו? אם אזור מפורז זה ישמש בידי צדדים מסוימים כבסיס לשיגור תקיפות נגד ישראל, מי יהיה אחראי לכך?". ומכאן שעל ישראל לסגת מכל השטחים שכבשה עם קריסת משטר אסד, להפסיק את התקיפות האוויריות על סוריה, וזאת לפני שבכלל מדברים על הסכם. 

עד כמה בטוח א־שרע בעמדתו? ובכן, הוא לא היסס והבהיר שהוא זוכה לתמיכה מלאה של טראמפ, והביע ביטחון שהנשיא האמריקני "ידחף במהירות האפשרית" לפתרון נוח לסוריה. א־שרע גם האשים את ישראל בכך שפלשה לסוריה לא מתוך שיקולים ביטחוניים, אלא מתוך רצון להגשים את "שאיפות ההתפשטות" הטריטוריאלית שלה.

"ישראל כבשה את רמת הגולן כדי להגן על ישראל", אמר א־שרע, "ועכשיו הם כופים תנאים בדרום סוריה כדי להגן על רמת הגולן. אז אחרי כמה שנים אולי הם יכבשו את מרכז סוריה כדי להגן על דרום סוריה. הם יגיעו גם למינכן כך".     

על כן, אל מול הביטחון של הנשיא הסורי ביקש ראש הממשלה נתניהו לשלוח איתות ברור לדמשק: ישראל לא תוותר על נקודות השליטה האסטרטגיות לאורך גבולה הצפוני, והביקור הנדיר נועד להמחיש זאת.

ואכן, המסר נקלט היטב. תוך זמן קצר הוציא משרד החוץ הסורי הודעת גינוי באשר לפגיעה החמורה "בריבונות המדינה ובשלמות שטחה", ואף ביקש להבהיר כי "הצעדים שנוקט הכיבוש בדרום סוריה (הנוכחות הצבאית וביקור הבכירים) הם בטלים ומבוטלים ואינם יוצרים כל תוקף משפטי על פי המשפט הבינלאומי". 

פערים מול סוריה

המשחק הדיפלומטי של השבועיים האחרונים בין ישראל לסוריה ממחיש עד כמה עמוקים קווי השבר בין הצדדים, דווקא ברגע שבו נדמה היה כי נפתח חלון הזדמנויות להסדרה.

בעוד סוריה מציבה תנאים מרחיקי לכת מתוך תחושת ביטחון מחודשת על רקע היחסים החמים בין טראמפ לא־שרע, ישראל מבקשת לשמור עומק אסטרטגי בגבולה הצפוני, ולמנוע חדירה של גורמים עוינים או חלילה איום בפלישה בסגנון 7 באוקטובר.

הפער המהותי בתפיסות של הצדדים - ביטחון מול ריבונות - יוצר משוואה שקשה לגשר עליה. ביקורו של נתניהו לא היה רק הצהרה סמלית, אלא תזכורת לכך (לוושינגטון ולדמשק) שבשלב הנוכחי הפערים בין ישראל לסוריה גדולים מכדי לאפשר פריצת דרך אמיתית במו"מ על הסכם ביטחוני חדש. 

הכותב הוא מומחה לעולם הערבי במחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת בר־אילן