ממשלת גרמניה תסיר את אמברגו הנשק החלקי שהטיל הקנצלר פרידריך מרץ באוגוסט, לאחר ההחלטה לכיבוש עזה. כך אמר היום (שני) דובר הממשלה שטפן קורנליוס לסוכנות הידיעות המקומית.
״ההודעה מ-8 באוגוסט על מדיניות הייצוא של אמצעי לחימה מסוימים לא תמשיך לחול לאור הנסיבות שהשתנו״, הבהיר קורנליוס והוסיף כי ההחלטה החדשה לתיכנס לתוקף ב-24 בנובמבר. עם זאת, הוא הדגיש שהדבר לא אומר שכל הבקשות יאושרו - הממשלה הגרמנית תבחן כל מקרה לגופו. קורנליוס הוסיף שגרמניה ״תמשיך להתחייב לשלום קבוע באזור ותתמוך באספקת הסיוע לתושבי עזה ובשיקום״.
גורמים ישראלים מעריכים שהסרת האמברגו הגרמני עשויה לסמן תחילת מגמה. גם אם מדינות כמו ספרד העוינת לא יחזרו בהן תחת הממשלה הנוכחית במדריד, התקווה היא שאחרות כמו איטליה ובריטניה יסוגו מההגבלות שהטילו על מכירת הנשק לישראל לאורך המלחמה. ״המגמה התהפכה״, אומר ל״ישראל היום״ גורם ביטחוני. ״הדיאלוג הביטחוני נמשך למרות מהלכים מדיניים של מדינות שעושות זאת לטובת הבסיס הפנימי שלהן. לפני שלושה חודשים הפיתרון לא נראה באופק, היום אנחנו רואים שינוי״.
ביום ראשון קיים ראש הממשלה בנימין נתניהו שיחה עם עמיתו מרץ, שתוארה על ידי לשכתו כ״טובה וידידותית״. לאורך שלושת החודשים האחרונים גורמים בישראל ובגרמניה עסקו בניסוח פתרונות יצירתיים שיאפשרו את חידוש האספקה במהירות האפשרית תוך מענה לדרישות המשפטיות והפוליטיות בגרמניה.
הסרת האמברגו מסיימת משבר דיפלומטי שנמשך כשלושה חודשים, בהם בישראל לחצו על הגרמנים לחזור בהם מההחלטה שהגבילה את יכולתו של חיל השריון לחזור לכשירות. גרמניה היא הספקית היחידה של מנועי טנקי המרכבה הישראליים דרך חברת "רנק", והמנועים נשחקו מאוד בשנתיים של תמרון קרקעי בצפון ובדרום. מנועי הטנקים הם רכיב קריטי ביכולת צה"ל להחזיר את הכשירות ולהיערך לאתגרים הבאים.
ההחלטה על האמברגו באוגוסט התקבלה בהפתעה בישראל ואף בגרמניה עצמה, שכן מרץ קיבל אותה מבלי לשתף את שותפיו בקואליציה. זה היה שינוי דרמטי לעומת עמדתו הקודמת: בהיותו באופוזיציה, תקף מרץ את הקנצלר דאז אולף שולץ על כך שגרמניה מפקירה את ישראל ומנהלת נגדה ״חרם צבאי שקט״. אבל מרץ עצמו לא עמד בלחץ הפנימי מצד שותפיו הקואליציוניים, המפלגה הסוציאל דמוקרטית, וכן לא מול הלחץ מהרחוב והביקורת הבינלאומית.
ההחלטה עוררה ביקורת חריפה מצד בכירים במפלגתו של מרץ. חבר הפרלמנט רודריך קיזווטר כתב ש״גרמניה נכנעת ל'המון רחוב אנטישמי' וללוחמה פסיכולוגית של תעמולה חסרת רחמים של חמאס״.
מרקוס זודר, ראש ממשלת בוואריה ומנהיג מפלגת ה-CSU (בת הברית של מפלגתו השמרנית של מרץ), הזהיר כי מדובר ב״טעות היסטורית״. גם אגודת הצעירים של המפלגה תקפה את ההחלטה וכתבה: ״האם מדיניות ה'שטאטסרזון' הסתיימה?״, בהתייחס למושג שקובע שביטחון ישראל הוא אבן הפינה של גרמניה המודרנית.
הנשק המשיך לזרום למרות החרם
חרף האמברגו, אספקת מנועי הטנקים לישראל לא נעצרה לחלוטין - חברת "רנק" המשיכה לספק לישראל מנועים שעליהם כבר שולם. החברה המשיכה לייצר את המנועים הייחודיים של ישראל, שאינם מתאימים לאף טנק אחר בעולם, בקצב איטי כדי לשמר את פסי הייצור. המשלוחים האיטיים נתנו אורך נשימה לחיל השריון, אך במערכת הביטחון רצו לקבל את המנועים בקצב מהיר יותר ובכמויות גדולות יותר.
במערכת היחסים הכלכלית-צבאית בין המדינות, ישראל מוכרת לגרמניה מערכות נשק, שהעיקרית בהן היא מערכת ה"חץ 3", שנמכרה לגרמנים רגע לפני המלחמה.
הרעיון לעצור את אספקת המערכת בתגובה לאמברגו הגרמני לא עלה לדיון אמיתי בישראל - למערכת החץ יש חלופות כמו מערכת הת׳אאד האמריקנית, וברגע שישראל הייתה עוצרת את האספקה, הגרמנים היו פונים לחלופות. התעשייה האווירית הצליחה, חרף שנתיים של מלחמה, לספק לגרמניה את המערכת מבלי לפגוע באספקת מיירטים וחלקי מערכת לישראל.
הלקח המרכזי מהמשבר הוא שישראל לא יכולה להסתמך על מדינות אחרות ברכיבים קריטיים לטווח ארוך, ועליה להחזיק קווי ייצור עצמאיים של אמצעים שאינם ברי תחליף בזמן מלחמה. אבל הקמת קווי ייצור כאלה כרוכה בעלויות גבוהות ותארך זמן רב. לכן, בטווח הנראה לעין ישראל תמשיך להזדקק לאספקה מחו"ל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו