מהפכת הרפואה הצבאית מעבר לגבול - שלא ידעתם עליה: "הם נותנים אמון למרות הנשק"

ממרומי הר אדיר ניתן לצפות בקלות אל הכפרים יארון וראמיה ההרוסים. הגבול הלבנוני נמתח מול עינינו מהחרמון הסורי ועד לראש הנקרה. אל"מ ד"ר אמיר שלייפר, קר"פ (קצין רפואי פיקודי) של פיקוד הצפון, מסיים שנתיים עמוסות.

כשנכנס לתפקידו ביולי 2023, לא דמיין שחודשים מעטים לאחר מכן, כשתפרוץ מלחמת חרבות ברזל, תחל שנה של הגנה התקפית בגבול לבנון - שבה צוותי הרפואה יהיו גם הם תחת מתקפה. שנה שבה התכוננו כוחות הרפואה לתמרון בלבנון.

"שיתפנו פעולה עם מד"א, עם בתי החולים ועם חיל האוויר כדי לקצר את זמני הפינוי. במלחמת לבנון השנייה לקח שלוש שעות ויותר לפנות פצוע. עכשיו זמן הפינוי הממוצע הוא 82 דקות בלבד. זה ההבדל בין חיים למוות", הוא מסביר.

ואז, עברו הכוחות לסוריה: כשהחרמון נכבש, התכוננו כוחות הרפואה להתמודדות עם הקור העז. "פנינו לצבאות זרים שמתמודדים עם התנאים הקשים כדי ללמוד. יש דברים שאתה בכלל לא חושב עליהם, כמו אינפוזיה שיכולה לקפוא", הוא מסביר. בין השאר, הוקמה מרפאה בחאדר שבשטח סוריה, שמטפלת במקומיים ומפנה מטופלים לשטח ישראל. "ילד בן שלוש ששבר את הירך - אתה לא יכול להשאיר אותו שם. אתה יודע שכמה דקות מכאן יש מערכת בריאות מהטובות בעולם. זה שובר את הלב".

במלחמת לבנון השנייה, אל"מ שלייפר היה לא הרחק מכאן, כשכיהן כרופא של גדוד 890 בצנחנים. "לא הייתה הכנה אמיתית. באנו מיהודה ושומרון ללבנון בהפתעה. זה השפיע עליי בכל התפקידים, להבין איך אנחנו אמורים להיות מוכנים".

"שמנו מטפל בכיר בכל פלוגה, וכך תוך שניות יש רופא או פרמדיק שמגיע לפצוע. שמנו יכולות פינוי בכל גדוד, ויצרנו שפה משותפת עם חיל האוויר. היה לנו אירוע באזור ראס ביאדה, שבו תוך 37 דקות הפצוע היה בבית חולים. יש פצועים שקיבלו מנות דם ובזכות זה הם שרדו - בעבר הם לא היו שורדים", מסביר אל"מ שלייפר.

לצד הציוד החדשני ושינוי שיטות הרפואה בשטח, הותקנה במוצבים על פסגת החרמון רשת אינטרנט שמאפשרת לטכנולוגיות TYTO לשדר לארץ בדיקות רפואיות בזמן אמת. "זה נועד לטיפול רפואי. בנינו חדרי 'קור' מחוממים עם ציוד ומנות דם", מספר אל"מ שלייפר. "את החרמון הישראלי אנחנו מכירים, אבל בחרמון הסורי הכול משתנה. התנאים יותר קיצוניים. רופא שייצא לשטח - יקפאו לו האמפולות. אחרי שהתייעצנו ולמדנו מצבאות זרים, עברנו לתרופות אוראליות".

מידי בוקר משתרך תור של עשרות סורים מחוץ למרפאה שהקים צה"ל ליד הכפר חאדר. קולות הילדים הצוחקים עם ליצן רפואי מתגלגלים למרחוק. "כשאתה רואה ילד בן חמש שנורה באגן עם אמא שלו ואחותו שנורו גם הן והאבא נרצח - אתה לא יכול לעמוד מנגד", מסביר אל"מ שלייפר.

צוותי הרפואה מתמודדים בכל יום עם דילמות שקובעות מי לחיים ומי למוות. "בסוף אלו בני אדם שצריכים עזרה. הגיעה לפני כמה ימים אישה בת 40 עם סרטן שד. בסוריה היא לא תקבל טיפול ותמות, אולי אפילו יתעללו בה. בישראל יצילו לה את החיים.

"הגיע אלינו פצוע מסויידה שרחפן התפוצץ לידו, והיו לו רסיסים ליד העיניים", סיפר. "זה לא טיפול מציל חיים - אבל הכנסנו אותו, כי אתה יכול להציל לו את הראייה ולהפוך אותו מנכה נזקק לבן אדם תפקודי. אלו דילמות יומיומיות - גם בשבילם: הם רואים חייל במדים, עם נשק, ומפקידים את החיים שלהם בידיים שלנו. זה רגע של אמון מוחלט וזה מה שנותן לי כוח להמשיך".

בעיית הרפואה בפריפריה לא פוסחת גם על הצבא. בתקופה האחרונה הוקמו שתי מרפאות מומחים בצפון - ברמת הגולן ובאצבע הגליל. "בסוף אנחנו חווים מה זאת פריפריה. שירותי הרפואה מרוכזים במרכז, אבל הצבא שומר על הגבולות והוא בפריפריה.

"השירותים שאנחנו נותנים זמינים יותר וטובים יותר מכל גוף אחר. חייל שצריך MRI יעשה אותו תוך פחות משבוע", הוא מסביר. "כשאנחנו שומעים תלונות מחייל, אנחנו אומרים לו 'תבקש מאמא שלך שתקבע תור בקופת חולים, בוא נראה תוך כמה זמן היא מקבלת תור' - ואז הם מבינים את הפער".