הדוח המיוחד של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על טבח שמחת תורה, קובע כי הן הצמרת המדינית, הן זו הביטחונית, חשבו ערב המלחמה שחמאס מורתע. הטעות החלה עוד בתקופת ראש הממשלה נפתלי בנט.
עיקרי הדברים
- הדוח קובע כי הדרג המדיני והביטחוני סבר שחמאס מורתע ערב המלחמה
- המבקר מצא שראשי ממשלה לדורותיהם נמנעו מאימוץ תפיסת ביטחון רשמית
- צה"ל צמצם את סד"כ הטנקים בשנת 2020 ללא אישור הקבינט
- אנגלמן טוען כי היעדר תפיסת ביטחון גרם לאלתור ו"אזורי עיוורון" במערכת
- המבקר מזהיר כי קריסת עקרונות ההרתעה וההגנה עלולה להביא לאירועים דומים ל־7 באוקטובר
"בדרג המדיני, ראשי הממשלה בנימין נתניהו ונפתלי בנט הצהירו כי החמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה. חודשים ספורים לפני מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס הבהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך דיון בנושא הערכת מצב של מבצע 'מגן וחץ' (9.5.23) כי יש 'לשמר את חמאס (שמורתע מאז 'שומר החומות') ככל הניתן, מחוץ לאירוע'.
"ראש הממשלה בנימין נתניהו גם הצהיר כי 'הם (חמאס) גילו שהם חסומים בזכות קיר הפלדה שבנינו להגנת אזרחי ישראל'", מצטט המבקר את נתניהו. הוא מוסיף כי "הצהרות דומות בנוגע למכשול בגבול רצועת עזה נאמרו גם על ידי שר הביטחון לשעבר בני גנץ".
המבקר מדגיש כי גם "בדרג הביטחוני-צבאי, הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר סברו כי שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בצה"ל ובשב"כ עם היכולות הקיימות יסייע להתריע על התקפה וליצור חומה מגינה מול אויבינו". על פי הדוח, "הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל') אביב כוכבי וראש אמ"ן לשעבר אלוף (במיל') אהרון חליווה התבטאו גם הם בנוגע לכך שהחמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה".
המבקר מצטט דברים שאמר לקבינט ראש אמ"ן חליווה חודש וחצי לפני הטבח לפיהם חמאס אינו מעוניין במלחמה. "אסטרטגיות החמאס (היא) להשארת רצועת עזה מתחת לסף עימות", אמר חליווה.
עוד קובע המבקר כי תפיסת הביטחון של ישראל קרסה בטבח 7 באוקטובר. "מתקפת הפתע הרצחנית על ישראל של ארגון הטרור חמאס ב-7.10.23 המחישה קריסה באחת של שלושה עקרונות היסוד: ההרתעה, ההתרעה וההגנה... קריסת העקרונות היא תמרור אזהרה מהדהד בנושא האיזונים שבין העקרונות, ובפרט בין עקרון ההתרעה לעקרון ההגנה. הישענות על התרעה ללא היערכות מספקת להגנה על גבולות המדינה עלולה להביא לתוצאות טרגיות ולהישנות אירועי 7.10, ואף חמור מכך".
אנגלמן מדגיש ראשי הממשלה לדורותיהם נמנעו מאימוץ תפיסת ביטחון רשמית, בגלל שיקולים פוליטיים. "משרד ראש הממשלה מסר במרץ 2025 כי בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי מעורבים היבטים מדיניים וכלכליים כבדי משקל ויש בה באופן אינהרנטי אלמנטים של פוליטיקה ותקציב, ולכן גם אם שרי הממשלה יסכימו לה, הם לא יצביעו על אישורה, כל אחד מסיבותיו הלגיטימיות, אך המוטות", מצטט הדוח את התשובה של נתניהו לשאלה מדוע מעולם לא הביא לאישור הקבינט את תפיסת הביטחון שהוא עצמו כתב ב-2018.
לדברי המבקר, היעדר תפיסת ביטחון רשמית ומחייבת, מביא לכך שמערכת הביטחון קובעת לעצמה את סדרי העדיפויות הבסיסיים ביותר, בלי לקבל אישור של הדרג המדיני. כך מגלה הדוח כי הקטנת מספר הטנקים של צה"ל ב-2020 נעשה בלי אישור הקבינט.
"במצב שבו הדרג המדיני אינו מקיים תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי, אינו מאשר אותה רשמית ובכלל זה אינו מקצה משאבים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בה, צה"ל נדרש לתכנן את תוכניות העבודה שלו ואת בניין כוחו בעיקר בהתאם להבנתו את המצב... תר"ש תנופה עיצבה את צה"ל לטווח של לפחות חמש שנים, ואולם היא לא התבססה על תפיסת ביטחון לאומי... היא לא אושרה על ידי הדרג המדיני אף שבמסגרתה התקיימו שינויים ארגוניים משמעותיים כגון צמצום סד"כ טנקים".
אנלגמן סבור כי אם "הייתה מוגדרת אסטרטגיה אחרת לגבי אופן ההגנה על גבולות המדינה, לרבות לגבי הסד"כ הנדרש ואופן הפעלתו" ייתכן שהם "מביאים את צה"ל להיערכות טובה יותר בהגנה על גבול עזה ב-7.10.23".
הוא מציין עוד כי בהעדר תפיסת ביטחון גופי הביטחון מאלתרים כיצד להתנהל ואיזו מדיניות לנקוט, הן מול האויב, הן בנוגע לבניין הכוח. "הם גוזרים את הדירקטיבה של הדרג המדיני ו'מלקטים' את התייחסויות הדרג המדיני באמצעות מנגנונים שונים על סמך פגישות עבודה עם הדרג המדיני, ניתוח מסמכים שונים כגון סיכומי דיונים, הערכות מצב אסטרטגיות ועוד, ולפיה בונים את תהליכי העבודה המרכזיים, כל אחד בדרכו".
שיטה לא מסודרת זו מובילה כלשונו ל"אזורי עיוורון". כלומר, "היעדר הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל; היעדר סנכרון והסדרה בין גופי הביטחון בנוגע לתחומי האחריות והסמכות; להיעדר קביעה מחייבת של הדרג המדיני לגבי סדרי העדיפויות לטיפול באיומים ובאתגרים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו