“אתה רואה את זה?” שואל אותי לוחם בזמן שאנחנו נוסעים ברחובות קלקיליה. “קוראים לזה הרתעה. אני יודע שאחרי 7 באוקטובר המילה הזאת הפכה למילה שלילית, אבל זאת האמת”.
עד לפני שנה, הרעיון של גדוד מעורב שנוסע בחופשיות בלב קלקיליה היה נשמע מופרך. היום זו המציאות.
השבוע מציין גדוד פנתר שנתיים להקמתו, ובשנתיים בלבד הוא הצליח להפוך לשם נרדף ליעילות, שוויון והרתעה. הגדוד, שפועל תחת פיקוד המרכז, אחראי הן על הגנת קו התפר באזור קלקיליה והן על פעולות עומק בשומרון, סביב אזור בורקין.
ייחודו של הגדוד טמון בהרכבו: שישים אחוז לוחמות וארבעים אחוז לוחמים, יחס נדיר בצה”ל שנשמר גם בפעילות מבצעית. “אנחנו שוברות את הסטיגמה”, אומרת הסמג”דית. “אנחנו לא כאן רק כדי לשמור, אלא כדי להילחם. ההגנה הטובה ביותר היא התקפה".
מתחילת שנת 2024 רשמו לוחמי ולוחמות פנתר נתונים מרשימים: ארבעים אמצעי לחימה נתפסו, שמונה מחבלים חוסלו, שלוש מאות ושבעים מבוקשים נעצרו ומאתיים תשעים פעולות התקפיות בוצעו.
“אני מאמין שחיכוך מוביל לשקט”, אומר מפקד הגדוד. “אנחנו פועלים כמעט מדי לילה, מבצעים מעצרים, שיחות אזהרה ומארבים לזורקי אבנים ובקבוקי תבערה. המטרה היא לייצר הרתעה מתמשכת ולמנוע מהשטח להתלקח”.
הגישה הזאת, התקפית ובלתי מתנצלת, משנה את תפיסת הגדודים המעורבים בצה”ל. “בהתחלה היו ספקות”, מודה המג”ד. “אבל אחרי שנתיים של פעילות אין ויכוח. הלוחמות שלנו מובילות, יוזמות ומביאות תוצאות. אנחנו שומעים את זה מתושבי ההתיישבות בכל ביקור. הם מרגישים את השקט.”
הקשר בין הגדוד לבין תושבי האזור קרוב מהרגיל: ביקורים הדדיים, תפילות וארוחות משותפות וגם שיח ביטחוני יומיומי. “הם כבר לא מסתכלים עלינו כגדוד מבחוץ”, מספרת אחת הלוחמות, “אלא כחלק מהקהילה עצמה”.
ובכל זאת, השטח רגיש. “התחושה היא שמשהו מבעבע מתחת לפני השטח”, אומר אחד מראשי ההתיישבות. “מספיק ניצוץ קטן כדי להצית הכול”.
בגדוד מודעים לכך היטב. “יש גורמים שמנסים להדליק את הגזרה”, אומר המג”ד. “אנחנו כאן כדי לוודא שזה לא יקרה. המסר ברור: מי שירים ראש, ירגיש אותנו מיד".
הסמג”דית מסכמת: “את המפגע הבודד שקם בבוקר, לוקח סכין ונוסע לבצע פיגוע, קשה לעצור. אבל אם נמשיך להפעיל לחץ ולהבהיר שאנחנו כאן, נקטין את המוטיבציה לטרור. אנחנו נרדוף אחרי כל מי שמאיים על השטח הזה עד הסוף".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו