כבר כמה שנים שתושבי מצפה אילן שבמועצה האזורית מנשה חיים תחת קולות ירי כמעט מדי ערב. לטענתם, למרות אינספור פניות לגורמי הביטחון, התופעה נמשכת ואף מחמירה. “זה התחיל לפני כמה שנים, והיום זה כמעט שגרה”, אומרים התושבים.
הירי שמגיע מהכפר ברטעה הסמוך, שחלקו בשטח ישראל וחלקו בשטח הרשות הפלשתינית, הפך למוקד דאגה יומיומי עבור התושבים. “אנחנו שומעים צרורות כמעט בכל ערב”, הם מספרים. “כבר נמצאו קליעים על גגות הבתים. זה לא רק רעש, זו סכנת חיים אמיתית”.
שימרית תורג’מן, תושבת מצפה אילן, מתארת מציאות מתוחה: “הסיפור התחיל לפני שלוש או ארבע שנים. כל ערב אנחנו שומעים יריות, לפעמים זה נשמע ממש קרוב. אומרים לנו שזה ירי חתונות, אבל זה לא משנה, כדורים נופלים אצלנו. הילדים הולכים ביישוב ואני חוששת כל הזמן. אין סיבה בעולם שיישמע ירי כזה ליד בתים של אזרחים. אני סומכת על כוחות הביטחון שלנו, אבל התחושה היא שמתרגלים לזה, כאילו זה נורמלי. זה לא נורמלי”.
ישראל הרשקוביץ, תושב נוסף, מוסיף כי מדובר במציאות ארוכת שנים שהפכה למסוכנת יותר: “אין לנו תאריך מדויק מתי זה התחיל, אבל זה נמשך כבר שנים והולך ומחמיר. פנינו שוב ושוב לצה”ל, למשטרה ולממשלה, אך למרות הפניות לא בוצעו צעדים אפקטיביים. שדרגנו מצלמות, הצטיידנו באמצעים, חיזקנו את כיתת הכוננות, אבל כל זה לא מספיק. זה ירי יומיומי, איום ממשי”.
ברטעה הוא אחד הכפרים הייחודיים והמורכבים בישראל, הממוקם ממש על קו התפר. לאחר מלחמת ששת הימים חולק הכפר לשניים: ברטעה המזרחית, שבשליטת הרשות הפלשתינית, וברטעה המערבית, שבתחום מדינת ישראל.
הגבול הפתוח בין שני החלקים יוצר מציאות ביטחונית רגישה, שבה תנועה של אנשים ואמצעי לחימה כמעט ואינה ניתנת לבקרה מלאה. בשנים האחרונות נרשמו באזור הברחות נשק ותחמושת, וצה”ל פועל מעת לעת בכפר, אולם הקרבה ליישובים הישראלים יוצרת תחושת חוסר ביטחון מתמדת.
לדברי הרשקוביץ, המורכבות הזו מחריפה את תחושת הסכנה: “אנחנו גובלים בכפר ישראלי פלשתיני בלי גדר או מחסום. לצה”ל אין סמכות מול אזרחים ישראלים, והמשטרה כמעט לא פועלת מול פלשתינים, כך שאין אכיפה אפקטיבית. בשטח נראים לעיתים צעירים מהכפר שמתקרבים לגדר, שורפים צמיגים, זורקים אבנים, מקללים ועושים רעש. זה יוצר תחושת חוסר ביטחון מתמדת, גם אם הירי עצמו מתרחש ממרחק רב”.
בשיחות עם תושבי המקום נשמע גם חשש נוסף: מה אם הירי הזה איננו רק ירי שמחות אלא דרך לבדוק ערנות של כוחות הביטחון? התושבים שואלים האם מדובר באותות אזהרה ובבדיקות מכוונות כמה קרוב ניתן להגיע, כמה ירי ניתן לבצע לפני שכוחות הביטחון מגיבים, וכמה זמן יעבור עד שיחליטו לכוון את הנשק לעבר היישוב. החשש הזה, הם אומרים, כנה, אמיתי ומעורר מחשבות קשות.
ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, אומר כי הוא מתריע על כך כבר שנים:
“לאורך השנים פנינו לגורמי הביטחון בדרישה לטפל בתופעה המסוכנת הזו. צריך להבין שגם נשק שמשמש היום לירי בחתונות עלול להפוך מחר לנשק קטלני אם יגיע לידיים עוינות. מעבר לקולות המפחידים, הקליעים עצמם נופלים ברחבי היישוב ולעיתים מחוררים גגות של מבנים. באחד היישובים נאלצנו להחליף גג של אולם ספורט בעלות של מאות אלפי שקלים לאחר שקליעים שנורו בחתונה ביישוב סמוך חוררו והרסו אותו. זה רק עניין של זמן עד שקליע יפגע באדם חף מפשע”.
שדה מוסיף כי למרות פעולות ראשונות של גורמי הביטחון, יש צורך במענה רחב בהרבה:
“אנו בהחלט רואים התחלה של פעילות לאיסוף נשקים, אבל זה לא מספיק. הטיפול צריך להיות הרבה יותר החלטי. כמו כן, המועצה עדיין ממתינה לתקציב שהובטח לה עבור מרכיבי ביטחון ביישובי קו התפר כדי להתמודד עם התופעה הזו. על הרשויות שבתחומן מתבצע ירי כזה לצאת נגדו באופן ברור. זו לא רק סוגיה ביטחונית אלא הזכות של התושבים להרגיש בטוחים בביתם”.
מצהל נמסר: "צה”ל וכוחות הביטחון פועלים וימשיכו לפעול באופן התקפי בכפר ברטעה, הסמוך ליישוב מצפה אילן. במסגרת הפעילויות המבצעיות במרחב הכוחות מבצעים מעצרים ומאתרים ומחרימים אמצעי לחימה.
"הטענות על קולות ירי במרחב הכפר ברטעה, שבתחומי חטיבת מנשה, מוכרות למערכת הביטחון".
יודגש כי צה״ל נמצא בקשר רציף עם גורמי הביטחון ביישובים ועובד עימם בשיתוף פעולה על מנת להבטיח את ביטחון התושבים״