הצביעות של חמאס: גורר רגליים כדי להתעצם בעזה

חמאס מתכנן להוציא לפועל "מארבים בינלאומיים" לישראל. הכוונה היא לניפוח של משבר הומניטרי בצל החורף המתקרב, כאשר המטרה היא להפעיל לחץ מאסיבי על ישראל ממדינות העולם.

כך מתכננים בארגון לקדם את דרישותיהם לפתוח את מעבר רפיח, להגדיל את הזרמת האספקה לעזה ובעיקר - לבלום מבצע נוסף של צה"ל. את כל זה הם מקווים להרוויח "חינם" מבלי להתפרק מנשקם, ומבלי לוותר באמת על השלטון ברצועה.

"יש להפעיל מאמץ דיפלומטי מתואם, שיקשר אותנו עם מדינות ערביות ואסלאמיות ומעצמות בינלאומיות כמו סין ורוסיה", תיאר זאת אחד מהדוברים הלא רשמיים של חמאס המקורב להנהגה. "כמו כן, צריך להשיק קמפיין תקשורתי כולל, שיחשוף את כוונות (ישראל) ואת פשעיה, ויבליט את סבלם של האזרחים בעזה. התקשורת היא נשק לא פחות חשוב מבכל זירה אחרת".

אותו מקורב לחמאס מתאר "שדה מוקשים", שבתוכו חמאס צריך לנקוט בזהירות רבה כדי "לא לתת לישראל תירוץ לגרור אותו למלכודת". הוא מציין גם את הצורך להפעיל "תנועה עממית ובינלאומית בחו"ל". במילים אחרות, לעודד הפגנות שיעוררו מחדש את המודעות למתרחש בעזה. באמצעים האלה, בארגון הטרור מקווים לכפות על ישראל את המשך הפסקת האש בזמן שהם הולכים ומתעצמים מיום ליום. יש לקוות שישראל תתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי.

72 שעות הפכו לחודש

בעוד שבוע יחלוף חודש להסכם הפסקת האש בעזה. בניגוד לסיכום לשחרר את כל החטופים החיים והחללים - או לפחות את רובם - בתוך 72 שעות, חמאס עיכב במכוון את תהליך המסירה וספק רב אם ישלים אותו עד תום. מה שהיה יכול להימשך מספר ימים לכל היותר, יתפרס על פני כ־30 יום לפחות. ארגון הטרור לא הסתפק בכך, וניסה לדמות איתור של חללים בעבודות חפירה שביצע. במקביל, הופצו שקרים בדבר קשיים בגישה לחללים בגלל ההריסות, כאשר אלה מוחזקים על ידי חמאס במקומות שמוכרים לו.

בכירים בחמאס אומרים בפומבי שהליך השבת החללים יימשך שבועות נוספים בגלל אותם "קשיים". בפועל, הם לכל הפחות מעוניינים בחודשיים שלמים של שקט יחסי. הזמן היקר הזה מוקדש כמובן לאימון אלפי המחבלים שהצטרפו לארגון בזמן המלחמה, למינוי מפקדים חדשים במקום אלה שחוסלו, לדיכוי מתנגדים מבית ולחידוש מאגרי המזומנים. בקיצור - הכנה מואצת למקרה של חידוש המלחמה. אין שם טיפת אמון במחויבות של הממשלה בישראל להסכם.

אין הבנות עם הרש"פ

יתר על כן, נראה שגם הסוגיות האחרות בשלב השני בהסכם נמצאות בגרירת רגליים מתמשכת. "אין מה למהר", סוברים בחמאס. כל שבוע שחולף משכיח בירושלים את בעיית עזה, ומסיט את הקשב הישראלי לאלף ואחד כיוונים אחרים: מחיזבאללה בלבנון ועד ענייני הבחירות והפצ"רית. לכן נראה שבחמאס לא נחפזים להגיע להבנות עם הרשות הפלשתינית בנוגע להרכב הוועדה המנהלת של עזה. השיחות של הפלגים בקהיר נמשכות בינתיים ללא הסכמות פורצות דרך. הפער בין הצדדים בנוגע להכרה באש"ף כ"נציג הלגיטימי היחיד של הפלשתינים" נותר בעינו.

עד שיושגו הבנות כאלה, חמאס נוקט בצעדים אופרטיביים בשטח שנועדו להבהיר מי בעל הבית ברצועה: ראשית, כל מי שנחשד ברמז של "שיתוף פעולה עם ישראל" מוצא להורג. שנית, מחבלי חמאס "מפקחים" על פעילות של מרכזי חלוקת גז ומזון, ולמעשה גובים לעצמם מסים. שלישית, סוחרים שמעלים מחירים על דעת עצמם נעצרים ו"עומדים לדין". ולבסוף, אפילו דוכני שווארמה בדרום ובצפון רצועת עזה קיבלו צו סגירה מ"משרד הפנים" של הארגון. התירוץ? "מונופול" של הדוכנים על מכירת עופות, שכביכול גרם למחירים גבוהים. הצעדים האלה נועדו גם כדי לפגוע בגורמי כוח אחרים בעזה ולצבור אהדה בקרב ההמונים.

במקביל, בחמאס מפיצים הנחיות למחבלים כדי שייזהרו מפני חיסולים ממוקדים. בין היתר הומלץ להם לנוע בכלי רכב עם עזתים מהשורה כדי להימנע מתקיפות, וכמובן - לא להשתמש בטלפונים ניידים ככל שיוכלו. ניכר שבכירי הארגון בעזה עדיין שומרים על זהירות בכל הנוגע ליציאה מהמנהרות, ומפנים את הבמה לדוברים זוטרים.