8,000 היתרי כניסה לפלשתינים לישראל מתחילת המלחמה. כך נחשף בדיון שקיימה הבוקר (רביעי) הוועדה לביטחון לאומי בנושא מענה ביטחוני מיידי לתופעת חדירת השב"חים, נחשפו נתונים עדכניים של צה"ל והמשטרה. מנתוני צה"ל שהוצגו עולה כי בשנת 2025 נתפסו כ־5,300 מסתננים מתוך כ־6,000 שחצו את גדר התפר (ללא עוטף ירושלים). יותר מ־1,800 מסתננים נחקרו, מעל 800 נכלאו, והוגשו 340 כתבי אישום. בחודש האחרון בלבד נתפסו 1,000 מסתננים מתוך כ־1,400.
ח"כ אלון שוסטר בוועדה לביטחון לאומי // ערוץ הכנסת
מנתוני המשטרה עולה כי בשנת 2024 הוגשו 985 כתבי אישום נגד מלינים, מסיעים ומעסיקים (עבירות מ.מ.מ), ובשנת 2025 הוגשו 1,183 כתבי אישום. בשנת 2024 ניתנו 413 צווי סגירה בגין העסקה והלנה, וב־2025 הוצאו 671 צווים. בשנתיים האחרונות נתפסו 6,913 שב"חים חוזרים (רצידיביזם). בשנת 2024 הוגשו 7,118 כתבי אישום נגד שב"חים, ובשנת 2025 (נכון להיום) הוגשו 6,274 כתבי אישום.
יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר: "אני בתחושה שצעדנו צעד קדימה. יש להגביר את הסנקציות כלפי מי שעובר כדי לחזק את ההרתעה".
סא"ל דביר אלמי, קמב"ץ פיקוד מרכז, טען כי בצה"ל יש קשב רב לתופעת המסתננים ונעשים מאמצי הגנה יומיומיים. לדבריו, המכשול קיים ברובו, אך יש חלקים שבהם הוא חסר. סא"ל אלמי הציג נתונים וציין כי נפתחו מתקני כליאה והוראות הפתיחה באש הותאמו יחד עם המשטרה ומג"ב גם בעוטף. "יש מארבי ירי, כוחות מיוחדים וכוחות הגנה גדולים במרחבים שאנו מנתחים ששם יש חציה. איפה שהגדר אינה מספקת יש מערכות תצפית ומכשולים", אמר.
ח"כ אלון שוסטר ציין כי יש להילחם במעברים הלא חוקיים בכל האמצעים, ולבחון את נושא חיבור הכלכלות כדי להתמודד עם התופעה. לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, כמה אישורי כניסה קיימים כיום, השיב סא"ל אלמי כי מאז תחילת המלחמה צומצמו האישורים בצורה משמעותית, וכיום עומדים על כ־8,000 בלבד.
בתשובה לשאלה האם קיימת בעיה תקציבית לתיקון הפרצות בגדר, השיב סא"ל אלמי כי הצבא מתכונן לתרחישים שונים ופועל מהשטח. לדבריו, 85% מהמכשול קיים: "היכן שיש פער, יש תשתית טכנולוגית ופעילות של כוחותינו משני צידי הגדר כדי לייצר פעילות אפקטיבית. בסוגיית האישורים מדובר בעובדים חיוניים".
נצ"מ אלעד קליין, רמ"ח מבצעים במשטרה, הבהיר כי תחומי האחריות בנושא התפר ברורים – האחריות מוטלת על צה"ל, למעט עוטף ירושלים שנמצא באחריות מג"ב. לשאלת ח"כ סוכות האם מג"ב פועל גם בצד הפלשתיני, השיב נצ"מ מיכאל פרנקבורג, יועמ"ש אג"ם, כי האחריות למניעת כניסה בעוטף ירושלים היא של מג"ב ירושלים. לדבריו, "איך בדיוק עושים זאת מבצעית – לא אפרט".
רפ"ק ירון קנטר, מחטיבת התביעות של המשטרה, הציג בפני הוועדה את ההליכים המשפטיים ונתונים המראים על עלייה בצעדי האכיפה נגד שב"חים. לדבריו, יש ניסיון לבסס מתחם ענישה של שלושה עד עשרה חודשי מאסר בעבירה ראשונה. הוא הסביר כי בעבר הוגשו כתבי אישום רק מהכניסה השלישית, אך מתחילת המלחמה מוגשים כתבי אישום כבר מהכניסה הראשונה. "בחודש פברואר 2024 חל שינוי, וההנחיה התקפה כיום היא להגיש כתב אישום מהכניסה השלישית במקרים שהשב"ח מעל גיל 50 ומי שהחזיק היתר בהקפאה", אמר.
עו"ד יאיר מתוק מהמשרד לביטחון לאומי ציין כי לפני המלחמה היו 100 אלף היתרים, וכיום יש רק 8,000 היתרים חריגים, כפי שאישר נציג צה"ל. לדבריו, "עד כה מומשו כ־70 מיליון ש"ח למרכיבי ביטחון ליישובים שתחת אחריותנו, בהתאם לעדיפות סיכון". עוד הוסיף כי הוקמה מנהלת לכיתות הכוננות, הוגשה בקשה למשרד ראש הממשלה להגדלת שמונה פלוגות מג"ב, וננקטו צעדים להחמרת החקיקה בקנסות, מאסרי מינימום וסמכויות חילוט.
עו"ד דגנית כהן-ויליאמס מפרקליטות המדינה הוסיפה כי השנה נדונו 115 ערעורים בבתי המשפט המחוזיים בנושא הלנה, העסקה והסעה, מתוכם 23 שהגישה המדינה. לדבריה, בתי המשפט הדגישו את הצורך בהחמרת הענישה בקנסות ובמאסרים.
ראש עיריית ראש העין, רז שגיא, סיכם: "נכון שחדירת השב"חים פחתה בשנתיים האחרונות, אבל הבעיה בעיניי היא לא השב"חים, אלא העובדה שהטווח המזרחי אל העיר הולך ומתקצר בשל בנייה של מבנים לא חוקיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו