בפעם הראשונה מאז מלחמת ששת הימים - הדרוזים ברמת הגולן בוחרים ברגליים, והולכים לצה"ל.

לפי נתונים שהגיעו לידי "ישראל היום", כ־150 דרוזים מרמת הגולן התגייסו מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל": כ־120 לשירות מילואים וכ־30 לשירות סדיר. לשם השוואה, טרם המלחמה נרשמו ארבעה מתגייסים בלבד - עלייה של מאות אחוזים בתוך חודשים ספורים. ואהיל מוגרבי, ראש מועצת עין קיניא: "גיוס חובה זה רק עניין של זמן".

בעוד אחיהם הדרוזים בגליל ובכרמל מחויבים בגיוס על פי חוק ושיעורי ההתייצבות שלהם עומדים על יותר מ־80 אחוזים, הדרוזים בגולן - שנותרו תחת שלטון סוריה עד 1967 - לא חויבו להתגייס ואף הקפידו לשמור אמונים למשטר אסד. במשך שנים רבות הם נחשבו תושבים ללא אזרחות ישראלית, והגיוס לצה"ל נתפס כמעשה חריג, כמעט טאבו.

כעת, בעקבות הטבח בדרוזים בסוריה והתמוטטות המשטר של אסד, מתרחש מפנה דרמטי. בצה"ל מזהים עלייה של יותר מ־600 אחוזים במספרי המתגייסים. המגויסים החדשים מצטרפים גם לכיתות כוננות יישוביות, גם ליחידות מיוחדות כמו האלפיניסטים, ואף לשירותי רפואה צבאיים. כך למשל, לגדוד "מגיני הגולן" הצטרפו חובשים דרוזים, וביחידות אחרות משרתים לוחמים ורופאים במילואים.

"מתגאים ללבוש מדים"

לפי הנתונים, 120 מתגייסי המילואים עוברים טירונות בסיסית של רובאי 03, בעוד צעירי הסדיר מופנים לכלל יחידות צה"ל. אפשר למצוא דרוזים מהגולן בגולני, במג"ב ואף בחיל האוויר. שבעה צעירים נוספים נרשמו למכינות קדם־צבאיות - חמישה מהם מיועדים ליחידות מיוחדות ולחיל האוויר, ושניים לסיירות.

גורמים בצה"ל מדגישים כי המשמעות היא מעבר למספרים: "בעבר חייל דרוזי מרמת הגולן נאלץ להתגייס בחשאי. היום הם מתגאים ללבוש מדים כחלק מהמערך הלוחם של צה"ל".

בצה"ל מבינים את הרגישות. אף שמדובר בפוטנציאל של כ־2,000 צעירים דרוזים בגילאי 18-25, לא מתוכננת פעילות גיוס אגרסיבית. ההדגשה היא על ליווי ותמיכה, מתוך רצון שלא להרתיע את הקהילה. במקביל, בצבא נערכים להרחיב את מסגרות ההכשרה ואף בוחנים הקמת מסגרות ייחודיות לשילוב הדרוזים הגולנים במשימות צבאיות.

גם סוגיית הסיווג הביטחוני, שבעבר נחשבה למחסום, עוברת התאמות: כיום הבדיקות מתבצעות ביעילות על ידי שירות הביטחון הכללי, ומי שעובר אותן משתלב במסלול סדיר או מילואים. לחיילים שהעברית שלהם מוגבלת מוצעים קורסי שפה ותכנים של חיל החינוך, שמלווים גם את המילואימניקים - כחלק מתהליך חיבור להוויה הישראלית.

המהפכה איננה רק צבאית. במקביל לגיוס נרשמת קפיצה דרמטית במספר בקשות האזרחות הישראלית. מאז תחילת 2025 הוגשו למעלה מ־1,000 בקשות - פי כמה לעומת השנים הקודמות. כיום ההמתנה לראיון אזרחות אורכת חודשים, לעומת ימים ספורים בעבר. ההערכות הן שבתוך שנה בלבד, כמחצית מהדרוזים ברמת הגולן יחזיקו באזרחות ישראלית מלאה.

שינוי התודעתי עצום

הצירוף של גיוס לצה"ל והגשת בקשות לאזרחות משקף מגמה ברורה: הדור הצעיר של הדרוזים בגולן כבר אינו מתבונן לדמשק - אלא לירושלים ולתל אביב. המהלך הזה, שנולד מתוך מציאות ביטחונית קשה והזוועות בסוריה, צפוי לעצב מחדש את מערכת היחסים בין המדינה לבין הדרוזים ברמה.

בצה"ל מודים כי הדרך עוד ארוכה, אך המגמה ברורה: "המספרים אולי נראים קטנים, אבל השינוי התודעתי - עצום". בעבר הרחוק, מעטים מהדרוזים בגולן שהתגייסו. המוכר שבהם - סלים שופי ממגדל שאמס - פעל עם מדינת ישראל עוד לפני הקמתה, ושירת בסיירת מטכ"ל, שם הציל את חייו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באחת הפעולות החשאיות בחרמון הסורי.

וואהיל מוגרבי, ראש מועצת עין קיניא: "נכון להיום, 80 אחוז מצעירי הכפר כבר קיבלו תעודת זהות ישראלית, ואנחנו נמצאים במגמת עלייה מתמדת. גם בתחום הגיוס יש שינוי ניכר - יש צעירים שמתגייסים לשירות חובה, ויש כיתות כוננות מקומיות. הזהות הישראלית הולכת ומתחזקת. כיום יש צעירים רבים שרוצים להתגייס ומבקשים לעשות זאת מיוזמתם, לצד בני הדור המבוגר יותר, שעברו הכשרות בסיסיות (03) לטובת כיתות הכוננות. מבחינת השייח'ים - כל הגישה הפרו־סורית שהייתה בעבר נעלמה. הצעירים משתלבים כבר כמה שנים בחברה הישראלית, מרגישים חלק ממנה, ולא רואים את עצמם נחותים מאף אזרח אחר. הם עושים את מה שטוב להם ולחברה שלהם. אני צופה שבעתיד נראה מעבר הדרגתי לגיוס חובה, אך כבר כיום האופציה פתוחה, ויש צעירים שמבקשים להתגייס בעצמם. חלקם אף בוחרים בשירות במשטרה. אני מאמין שהכול יתפתח עם הזמן - אי אפשר לעשות הכול בבת אחת. אחרי מה שקרה בסוריה, ובעיקר לאחר שראינו מה עובר על אחינו בסווידא - רבים מבינים את המשמעות של חיים במדינת ישראל. יש לנו שם משפחות קרובות שנכחדו לגמרי, ומי שעזרה לנו לאורך השנים זו רק מדינת ישראל. לכן, היום כולם מבינים שדרוזים חיים טוב במדינת ישראל. כמו שאמר השייח' אמין טריף בעבר - לדרוזים הכי טוב במדינת".