המונח ״ניצחון מוחלט״ הינו המצאה של ראש ממשלת ישראל, ככל הנראה כריאקציה לכישלון המוחלט בכל מה שהוביל והתבצע ב 7/10. כישלונות לעיתים רבות יכולים להיות מוחלטים אך ניצחונות מוחלטים הם נדירים, יקרים ומלאי סיכונים. ניצחון מספיק הוא ניצחון ברור ונראה לעין, כזה המאפשר מינוף מדיני המשפר מהותית את הביטחון הלאומי.
ההיסטוריה הביטחונית של ישראל כוללת כמה כישלונות מוחלטים ולא מעט ניצחונות מספיקים. לעומת זאת אין בהיסטוריה שלנו אף ניצחון מוחלט. זה לא נובע מחוסר יכולת או חולשה ביטחונית אלא דווקא מחוכמה אסטרטגית לאתר את נקודת היציאה המיטבית. נקודת יציאה המייצרת אופטימיזציה של מכלול אינטרסים רחב.
מלחמת ששת הימים 1967
מלחמת בזק שנפתחה במהלך מבריק של נטרול חילות האוויר של היריבים והמשיכה במהלכי תמרון התקפיים שהובילו לתוצאה מובהקת לאחר שישה ימים בלבד. למלחמה זו הוצבו מראש יעדי מלחמה התואמים את ״הניצחון המספיק״ – כיבוש סיני, רמת הגולן והגדה המערבית של ירדן. לא הוצבו יעדי מלחמה של ״ניצחון מוחלט״ – השמדת צבאות סוריה מצרים וירדן.
הכישלון כאן בא לאחר המלחמה בהיעדר תבונה מדינית של הממשלה למנף את ההישג הצבאי למהלכים מדיניים מול שלושת המדינות. התוצאה ידועה – מלחמת התשה ולאחר 6 שנים בלבד מלחמת יום הכיפורים.
מלחמת יום הכיפורים 1973
מלחמה שהחלה בכישלון ״מטורף״, ספקות לגבי יכולנו לבלום ולשרוד, קרבות בלימה נועזים, סד״כ ומלאים ״על הקצה״, תלות ברכבת האווירית מארה״ב. אך תוך ימים ספורים עברנו מבלימה למתקפה בשתי חזיתות מול שני צבאות חזקים – מצרים וסוריה. במלחמה זו ישראל שילמה מחיר יקר מאד באבידות, אולם לאחר 19 יום בלבד צה״ל התייצב במרחק נגיעה מדמשק ובקילומטר ה 101 לקהיר.
אם ״דוקטרינת הניצחון המוחלט״ הייתה מיושמת, המלחמה הייתה נמשכת עד אין סוף בניסיונות להשמיד את הטנק האחרון של סוריה ומצרים. חוכמת ההנהגה הייתה שדי בנקודות הסיום אליהן הגיע צה״ל כדי למנף אותם למהלכים מדיניים. התוצאה הייתה הסכם הפסקת אש בחזית הסורית שהפך את גבול ישראל סוריה לשקט מכל הגבולות. בחזית המצרית ההבנה שאי אפשר להכריע את ישראל במהלכים צבאיים סללה את הדרך למהלכים מדיניים שהובילו להסכם השלום, אותו הסכם שברבות הימים סלל את הדרך גם להסכם שלום מול ירדן.
מלחמת 2023-2025
עוצמת הכישלון ב 7/10 והחשש מנפילת הממשלה הובילו את ראש הממשלה להגדיר יעדי ״ניצחון מוחלט״ במקום ״ניצחון מספיק״. ניצחון מוחלט ״עד הקלצ׳ניקוב האחרון״ לא יושג לעולם אולם ניצחון מספיק, כזה הניתן למינוף מדיני אסטרטגי ניתן היה להשיג כבר לפני שנה.
הניצחון המספיק היה ממנף את הכרעת חיזבאללה, הכרעה צבאית של חמאס ופגיעה אנושה באיום האיראני ליצירת ״ברית המדינות המתונות״, המרחיבה את הסכמי אברהם, מצרפת גם את סעודיה, מחזקת את הקשר עם האמירויות, מהווה ציר נגדי לציר האיראני, משפרת את מעמדה הבינלאומי של ישראל ומאפשרת לה להמשיך לפעול מול מאמצי התעצמות והפרות, כפי שמתבצע מול חיזבאללה. זה אמור היה להיות ״ניצחון מוחלט מדיני״ המושג דרך ״ניצחון מספיק״ צבאי.
מצבנו היום - הישגים צבאיים שלא מונפו, מצב מדיני בינ״ל בשפל מסוכן!.