"ישבתי בחוץ וחיכיתי למודיעים. רחם של אמא לא טועה": סגן איתן אבנר בן יצחק הובא הערב למנוחות

הלווייתו של סגן איתן אבנר בן יצחק ז"ל, שנפל היום בקרב בעזה נערכה הערב בהר הרצל.

נחשון, אביו של איתן ז״ל, הודה לנוכחים שהגיעו ללוות את בנו בדרכו האחרונה: ״תודה לכולם שהגעתם, איתן באמת ראוי לזה. ילד מדהים ואהוב שלנו, אח מדהים, נכד מדהים, תלמיד חכם ירא ואוהב ה׳. בעל אוהב לעטרה שלנו. ידעת לחבר את כל העולמות, בלי לוותר על דבר ותמיד מתוך שמחה ואהבה גדולה. שאפת תמיד למקצועיות ולהישגים, ותמיד בענווה ובראיית האחר. ׳לוחם-על׳, כך כינינו אותך, כזה עם עתיד מזהיר, והנה ברגע אחד - הכל נגמר; לנו, למשפחה, לחברים ולעטרה רעייתך הטרייה״.

בהמשך דבריו, הוסיף: ״אנחנו מוסרים בלב מרוסק את המתנה הגדולה והמיוחדת שקיבלנו ל-22 שנים נפלאות, מלאות בחוויות שאת חלקן אתה, כהרגלך, יזמת. אתה תחסר לנו כל כך. אנחנו מודים לבורא עולם על הזכות לגדל אותך, ללוות אותך, כל כך שמחנו ללוות אותך לחופה של חתן וכלה ששאפו לבנות בית יהודי וציוני, מלא בשמחה, אור, אהבה והמון ילדים. היית מוכן לתת הכל עבור המדינה שכל כך אהבת, והנה - נתת. הלב היה תמיד מלא בחששות, אבל אנחנו יודעים שעשית תמיד את הטוב ביותר כדי להחזיר את החטופים שכולנו מחכים להם. אהבת את הארץ, הלכת בה לאורכה ולרוחבה, הכרת כל שביל ומעיין. כמה אהבנו להיות יחד, לטייל, לבשל, לשיר. אהבנו לשוחח, ללמוד, להחליף עצות, לשחק כדורסל. כמה חלומות, כמה שאיפות. תנוש, בין יקר ואהוב שלנו, אתה כל כך תחסר לנו. נתגעגע אליך לנצח, אבל נישאר יחד בדרך שנכפתה עלינו - מחוברים, גאים ואוהבים״.

אמו מיכל, ספדה לבנה בדמעות: ״ידעתי הבוקר שנפלת, ישבתי בחוץ וחיכיתי למודיעים. חיכיתי לפרפר שייצא מערוגת הפרחים וימסור לי ד״ש ממך אבל לא היה פרפר. הרחם כאב לי וידעתי שזה סימן. הסתכלתי בגלריה של התמונות מהחתונה שלך ושל עטרה שהייתה רק לפני חודשיים וחצי. ראיתי ילד שהוא מלאך, ואז המודיעים הגיעו - ידעתי שהם יגיעו, חיכיתי להם בחוץ. רחם של אמא לא טועה".

"היית הדבק המשפחתי, ידעת להיות לומד תורה וגם לוחם. היית ההוכחה שאפשר לחיות בשלמות עם לב פתוח ועם דאגה עצומה למדינה. איתני שלי, הלכת מאיתנו אדם בריא ומלא באור, והשארת חלל שאי אפשר למלא. השארת לנו צוואה של חיים, של להיות ביחד ולהיות זה עם זה. לא לוותר על שמחה, על אמונה. קיבלנו היום בשורת איוב קשה שאין כמוה; איתן היה רוצה שנביט קדימה ונמשיך בדרכו בנחישות ובאנרגיות טובות. אדם אהוב לא נעלם, הוא נטמע בלבבות שלנו. איתן ימשיך להיות בתוכנו כאור פנימי שיישאר איתנו תמיד. הרחם ממנה יצאת סימנה היום את לכתך. היא עדיין כואבת לי מאוד. אני עם צירים קשים של מוות וכאב. עם כל הכאב אני אומרת לך איתני, לך למנוחת עולמים, סיימת את השליחות שלך בעולם הזה. לא נשכח אותך לעולם״.

עטרה, אלמנתו של איתן ספדה: ״אהוב שלי, זה יצא לי מבולגן כי אתה היית זה שכותב מבינינו. אני זוכה לעבוד בשמחות, ובזמן שראיתי איך עוד בית נבנה הבית שלי נחרב. בחיים לא יכולתי לדמיין את הרגע של הקצינים בדלת, את הצרחה שיוצאת מבפנים. את ההחלטות שלא חשבתי שאני כבחורה בת 21 אצטרך לקבל. את הלב שנשבר. הלב שלי מרוסק, הוא כואב ופצוע אבל הוא גם בהשלמה שעצמת עיניים בזמן שאתה אהוב ונאהב; בזמן שעצמת עיניים בשביל המדינה שהייתה הכל בשבילך. כל כך הרבה פעמים אמרתי לך ׳אל תהיה טוב מדי׳. כמה התרגשנו שתצא לראש השנה, שאמור היה להיות החג הראשון שלנו כנשואים. אהבה שלי, אני אוהבת אותך וגם כועסת עליך שהשארת אותי לבד. הבטחת שתשמור על עצמך, שאתה חוזר. היית מלא בגאווה ללבוש את המדים, היית הרבה יותר מצהוב. קראנו לך ׳צהוב מרקר׳. היו לנו עוד כל כך הרבה דברים להספיק, חלומות מפה ועד תאילנד. תן לי כוח להמשיך מפה, תעזור לי לחזור לנשום. ריבונו של עולם, אליך יש לי שאלות. שאלות קשות. אבל למרות הכל אני מאמינה שאתה עדיין אוהב אותי. אבא, אני ממש צריכה תחיית המתים. איתן, אני אוהבת אותך אהבת נפש, תודה על כל רגע ורגע איתך״.

אחיו אורי ספד לו: ״איתן, אני לא מאמין שאני נמצא פה. תמיד שמרת עליי ודאגת לי. כמה הייתי מתגאה בך בפני החברים שלי. אתה אח למופת, לא פחות. תמיד דאגת לי ותמיד תדאג לי, אח אהוב. אני רוצה להגיד לך תודה על הכל, לא אשכח אותך לעולם. אני מבטיח שאעמוד בכל המטרות שהצבנו יחד. אני לא עומד לוותר, בדיוק כפי שלימדת אותי במשך כל החיים שלך. אני יודע שאתה דואג לי מלמעלה״.

עילאי אחיו נשא דברים: ״אני אדבר מהלב, כמו שאהבת. אח שלי היקר, גדלנו ביחד. לכל מקום שהלכתי, בכל מה שעשיתי, הראית לי שאפשר יותר טוב. שאפשר להשתפר. היית מודל לחיקוי. התגייסת לאגוז, בהתחלה קצת התבאסת כי ברור שאתה בחור של סיירת מטכ״ל או שייטת ולא פחות. אבל הראית איך זה להיות הכי מוביל שיש. היית אור, היית אדם מיוחד. אני מדבר מהלב כי ידעתי שזה יקרה לך, כבר שנה שלמה שידעתי שמתישהו זה יקרה. ההספדים עברו לי בראש, כל פעם העפתי אותם הצידה. אבל מפה לשם, נהיה לי הספד מהזיכרון, אח אל אח, לחבר הכי טוב שלי. ידעתי שאתה לא ראוי לעולם הזה, הייתי מוכן. מפה אני קורא לכולם - אנחנו חיים בתקופה היסטורית. אם התנ״ך היה ממשיך להירשם, אין ספק שכמה ספרים היו נרשמים על התקופה הזו. מכאן כל אחד צריך לקחת על עצמו להיות יותר איתן, להיות יותר טוב. עם עין טובה, עם סבלנות, עם שאיפות יותר גבוהות ועם אהבת ישראל״.

עוד ספד עילאי ״איתן, אם אנחנו חיים בתקופה תנ״כית אתה דוד המלך של ימינו. אתה איש של עבודה ושל ערכים, ואיש של צבא. אני מבטיח לך שנמשיך ללכת בדרך שלך כל החיים. שמגדל את ילדינו בדרך שלך. אתה תהיה חלק ממני לתמיד. אנחנו יודעים שזה לא היה סתם, אתה גיבור ותמיד היית״.

״קשה מאוד לכתוב מילים כאלה. קשה להאמין שאתה לא איתנו", ספדה לו אחותו שירה. "היית האח הכי טוב שאפשר לבקש. תמיד דאגת לי, היה לך חשוב שאני ארגיש שייכת. תמיד סיפרתי לך את הסודות שלי, אתה ידעת הכל. אין אחד שלא יודע מי זה איתן אח של שירה, ואני מבטיחה לך שאף אחד לא יפסיק להכיר אותך. כל העולם הולך לשמוע עליך. כולנו שואפים להיות כמוך, עם אופי כמו שלך. אני אוהבת אותך יותר מהכל״.

סא״ל ע׳ נשא דברי הספד בשם צה״ל: ״התאפיינת כלוחם חד ומקצועי. פעלת מתוך אמת פנימית ובדרך הייחודית לך. היית חבר של אמת, הייתה בך נשמה גבוהה. היית מאוד מעורב ואכפתי, והיית אהוב על סובביך. היית אדם של תורה ושל עבודה - כזה שלא רק מדבר על ערכים, אלא פועל וחי לאורם. אנו נפרדים ממך אך דמותך תמיד תלווה אותנו".