תמרור אזהרה בוהק: יש להיזהר מחזית נוספת של איום תלול מסלול

ידיעה קטנה, שזכתה גם להודעת דובר צה"ל, סיפרה כי אתמול (שני) נורתה רקטה מהכפר ניעמה ונחתה סמוך לכביש 443, בחיפושים התגלתה רקטה נוספת ללא חומר נפץ, מדובר על רקטות מאולתרות עם חומר נפץ לא תקני.

לפני שנתיים בדיוק, ביולי 2023 עוד לפני מלחמת "חרבות ברזל" שוגרו שתי רקטות מאזור העיר ג'נין לעבר מושב באזור הגלבוע (המושב רם און), אומנם אירועים שכשלו ביעדם, אך לא בכוונתם ורצונם.

לבעלי הזיכרון הקצר, ב-16 באפריל 2001 נחתה רקטת הקאסם הראשונה בשדרות. אז היתה זאת רקטה מאולתרת, זביל הרקטה היה צינור של תמרור תנועה וחומר הנפץ מאולתר מחומרי דשן ומומרים נוספים, פחות מעשור לאחר מכן התמודדנו עם אלפי רקטות בייצור תקני וסדרתי מתוך רצועת עזה, במבצע "עמוד ענן" (2012) לראשונה שיגור מעזה למרחב תל אביב ושנתיים לאחר מכן (2014) ב"צוק איתן" מרחבי השיגור מרצועת עזה כבר הגיעו לירושלים לשרון ואף לפאתי חיפה.

ייתכן והמלחמה בעזה נכנסת לשלבי ההכרעה שלה ואולי בסופה ארגון החמאס ושאר ארגוני הטרור ברצועת עזה יאבדו את תשתיות ויכולות ייצור הרקטות והטילים ולפחות לעתיד הנראה לעין איום זה, בוודאי בהיקפים שהכרנו עד לפני שנתיים יחדלו מלהתקיים מזירה זאת.

ללמוד מהעבר ולהיערך לעתיד

אחד מהלקחים העיקריים מאירועי ה-7 באוקטובר הוא למנוע התהוותם של איומים על גבולותיה של מדינת ישראל. ההתעלמות או הניסיון להכיל את אותם איומים נחל כשלון צרוב לפני כשנתיים. טיבם של איומים להתפתח, להשתכלל, להגדיל את היקפם ולאתגר את יכולות צה"ל באופן שלעיתים מעמיד את המערכת הביטחונית בפני חוסר אונים (די אם ניבחן את התפתחות איום המנהרות, הרחפנים, הטילים והרקטות ועוד).

אל מול איום תלול המסלול היתה צריכה מערכת היבטחון עשור כדי לבנות מענה (כיפת ברזל יירטה לראשונה רקטת גראד 20 מעזה לאשקלון באפריל 2011) ובעשור השני לאחר העמדת מענה הגנתי יעיל ביותר, ראינו דווקא גדילה בהיקפי חסרי תקדים של יכולות, איכויות ופוטנציאל נזק של אמצעי התלול מסלול מרצועת עזה, ניתן אפילו לומר שמערכות ההגנה הישראליות פתחו תחרות ומירוץ חימוש שהאיץ את כל אחד מהצדדים להביא יותר שיפורים ויכולות.

נקודת הפתיחה של האיום ביהודה ושומרון היא שונה מזו של הקאסם הראשון מרצועת עזה באביב 2001 ואל לנו להקל ראש בכך. ההנחה שהידע והתשתית הועברה מרצועת עזה ליהודה ושומרון היא זו שצריכה להיות ההנחה המובילה בכל זרועות הביטחון והמודיעין.

המרחק מעזה לאיו"ש מתקצר

ככל שהלחימה ברצועת עזה תתקדם ותיגרע את יכולותיו של החמאס, צה"ל ישלול את יכולתו לייצר וישמיד את התשתיות, נצטרך להגביר את המודיעין והאיסוף ליהודה ושומרון. אם בתשתיות ויכולות ניתן לפגוע ולהשמיד, הרי שידע טכני ומקצועי זה כבר סיפור אחר - הוא קיים אצל האנשים והוא קיים בזיכרון הארגוני והוא מועבר בין הזירות בתוך הארץ, מעזה ליהודה ושומרון ומזירות החוץ לתוככי הארץ. לתוך הוואקום של החידלון התיפקודי של החמאס ברצועת עזה תיכנס תנועת החמאס וארגוני הטרור האחרים ביהודה ושומרון  - זו חייבת להיות הנחת היסוד של מערכת הביטחון.

נכונה העובדה שהעורף הישראלי כולו חווה שיגורים של רקטות וטילים מזירות רבות (לבנון, אירן ועזה) ואין כמעט מרחב של התמודד עם אירועים מעין אלו. אך לא דומה הדבר ליכולות שיגור תלול מסלול מיהודה ושומרון. אסור שכפר יונה תהיה השדרות של הדרום ונתניה אשקלון של תמונת הדרום. את המציאות הזאת צריך לקטוע היום ובמקביל על מערכת הביטחון להיערך כאילו האיום כבר קיים ולתכנן היערכות של הגנה (כן כיפת ברזל בהגנה על הגלבוע וישובי השרון מפני איומים ממזרח).

מדינת ישראל ומערכת היבטחון לא יכולים להיות מופתעים פעם נוספת. שתי הרקטות השבוע באיזור הכפר ניעמה הן תמרור אזהרה בוהק.

הכותב הוא תת אלוף (מיל) צביקה חיימוביץ, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי.