הזדמנות פז לשדרוג הברית

היחסים בין ישראל, מרוקו ואיחוד האמירויות מתעצבים במסלול חיובי ומתמקדים יותר ביחסים ההדדיים מאשר ביחסים מרובי הצדדים כמו בפורום הנגב ב־2022.

כל מדינה מפגינה חוזקה משלה.

איחוד האמירויות תומכת בגלוי בישראל מבחינה תקשורתית. בעקבות הפיגוע בצומת רמות בירושלים ומתקפת 7 באוקטובר, המדינה גינתה בחריפות את הטרור. במקביל, האמירותים המשיכו לפרסם את פעילות השגרירות שלהם, והשגריר האמירותי הצעיר והפעיל בישראל, מוחמד מחמוד אלחאג'ה, לא שינה את מדיניותו מאז 2021.

גם בחירתה של סגנית שר החוץ שרן השכל לנסוע לאיחוד האמירויות לציון חמש שנים להסכמים, היא בעלת סמליות רבה. 

שיתוף פעולה שנותר מותנה

בעוד הקשרים הכלכליים התחזקו, יש מטרה לחזק את הקשרים הביטחוניים. עם זאת, שיתוף הפעולה הזה נותר מותנה. איחוד האמירויות הזהירה שסיפוח חלקים מיו"ש יהיה "חציית קו אדום" ויפגע קשות בהסכמים.

ועדיין, היחסים נותרו איתנים הודות להנהגה הנבונה של איחוד האמירויות ולהנהגה החזקה של נתניהו ולמחויבותו האישית להסכמי אברהם. מאז 2020 ראש הממשלה הישראלי הפגין איזון טוב שמנע מההסכמים לסטות ממהותם, אפילו אם מדובר בעדיפות חשובה לריבונות הישראלית.

בנוגע לבחריין, השגריר איתן נאה לא חסך מאמצים כדי לשפר את שיתוף הפעולה. גם מקבילו בישראל, ח'אלד אל־ג'לאהמה (שסיים את תפקידו באפריל), סייע בפיתוח שיתוף הפעולה עם אומת הסטארט־אפ. אם כן היחסים עם בחריין נמצאים בתחייה דיפלומטית. שר החוץ הבחרייני קיבל באוגוסט את כתב האמנה של שגריר ישראל החדש - אות ברור להתקרבות הדיפלומטית. זה קרה כשנתיים אחרי מתקפת 7 באוקטובר, כשכמה אויבים רצו בסופם של ההסכמים או בהחזרה קבועה של השגריר בבחריין.

הסכמי אברהם ציינו אבן דרך היסטורית, שסללה את הדרך לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות האחיות.

מרוקו היתה המדינה הראשונה באזור שחתמה על הסכם הגנה עם ישראל, מה שהפך את הממלכה לשותפה מובילה, אחרי ארה"ב. עם היוזמות הצבאיות ב־2025 ניתן למנות את תרגילי "האריה האפריקני" בהובלת ארה"ב ואשרור הסכם תובלה ימית דו־צדדי.

כמו כן, מרוקו רכשה מערכות ארטילריה מישראל (36 אלביט אטמוס 2000) כספקית נשק עיקרית. כעת יש כוונה להעמיק את הקשרים הכלכליים והאסטרטגיים.

יחסי מרוקו־ישראל התחזקו הודות לחזון האמיץ של הוד מעלתו המלך מוחמד השישי, שמתמקד בקשרים האנושיים. גורמים מדיניים ולא מדיניים כאחד גינו בתוקף את פיגועי הטרור שבוצעו נגד אזרחים ישראלים. שר החוץ נאסר בוריטה יצא נגד הטרור בביקורו בישראל במסגרת פורום הנגב, תוך שהוא מגלה אמפתיה וסולידריות כלפי משפחות ישראליות.

על כן, מה שאמרו כל מיני "מומחים בינלאומיים" על 7 באוקטובר, המלחמה וההפגנות - לא יכול להשפיע על יסודות ההסכמים. המלחמה עם איראן שלחה אותות חיוביים מאוד גם בנוגע למרוקו. מרוקו היתה למעשה המדינה היחידה באזור שעמדה לצד ישראל וארה"ב, כשהחליטה לא להצטרף להודעות הסולידריות למען איראן. כמו שאמר טראמפ, כדי להשיג שלום - צריך להתכונן למלחמה. שלום דרך כוח, מהרתעה ועד מניעה.

נקודות החוזק של השלום

שלום לא יכול להיות כרוך באי־נוחות או באתגרים. זה היגיון בריא. לשלום אין אתגר, אין חולשה ואין איום. השלום מציע רק נקודות חוזק. יש כמה הזדמנויות להשיב את ההסכמים לגדולתם.

ראשית, לשדרג את הסטטוס הדיפלומטי בין מרוקו לישראל ולהקים שגרירויות.

שנית, בנובמבר יצוינו יובל ל"צעדה הירוקה" (המצעד לעבר דרום מרוקו ב־1975) וחמש שנים להסכמי אברהם. זה "חודש הזהב" לקידום היחסים על ידי הגדרת "הפוליסריו" כארגון טרור.

שלישית, כל מדינות הסכמי אברהם צריכות לדחות את חמאס ואת הפרוקסיס של איראן. ורביעית, יש להסכים על ארגון פורום הנגב הבא במדבר של מרוקו.

הפורום הזה יכול להפוך לארגון מקביל לאו"ם, שמבוסס על הרצון להילחם באנטישמיות, בטרור ובקיצוניות, ויוכל לקלוט מדינות נוספות.

ולבסוף, מודעות הציבור צריכה להיות המפתח במאבק הבא נגד האנטישמיות, באמצעות יחסים בין אנשים ותוכניות חינוך.

תרגם והביא לפרסום: שחר קליימן