מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (מיל') אמיר ברעם, השתתף היום (שני) ב"כנס החשב הכללי לדורותיו" והתייחס בהרצאתו לקשר ההדוק שבין ביטחון לכלכלה. "אנחנו עומדים בפתחו של עשור ביטחוני עצים, גלובלי ולוקלי. הביטחון והכלכלה הם כלים שלובים - במיוחד במדינת ישראל. הביטחון היסודי הוא מרכיב עיקרי בביטחון הלאומי - יחד עם כלכלה, חברה וטכנולוגית עילית", אמר ברעם.
בהתייחס למצב הביטחוני הגלובלי אמר המנכ"ל כי "אנחנו מזהים עליה דרמטית בתקציבי הביטחון בעולם. ההוצאה העולמית על ביטחון בשנת 2024 הגיעה לכ-2.7 טריליון דולר, זינוק של כ-20% לעומת 2023 - הזינוק הגדול ביותר מאז 1988".
על השפעת המלחמה על הכלכלה הישראלית, אמר: "למרות התמשכות המלחמה, שעלותה למשק חצתה את ה-205 מיליארד שקלים, האינדיקטורים הכלכליים משדרים עוצמה - בוודאי לאחר כל הצלחה ביטחונית כמו מבצע הפעלת הביפרים או מבצע 'עם כלביא'".
"אין הפתעות"
בהמשך לדברים הוסיף ברעם כי "מלחמות עולות כסף והרבה. מילואים עולים כסף, חימושים עולים כסף ושיקום הפצועים הוא חשוב ויקר. האומדנים מוצגים בשקיפות גם לפני וגם תוך כדי לאוצר לדרג המדיני. אין הפתעות בזה.
"אנו מנסים להתייעל גם בכל מה שקשור לימי המילואים, אבל כל עוד נמשכת המלחמה, קשה מאוד לדייק ביחס לכל מילואימניק ומילואימניק. אחרי שנתיים של לחימה המילואיניקים לא יגיעו ללא התוספות. הם לא מגיעים בגללן אבל הן מסייעות. כשתסתיים המלחמה יהיה ניתן להצטמצם חזרה".
בהתייחס להיערכות משרד הביטחון להמשך הלחימה ומול האתגרים הביטחוניים המתהווים, אמר: "על מנת לשמור על עליונות צבאית, משרד הביטחון פועל ב-3 טווחי זמן - בטווח המיידי בנוגע להצטיידות; בטווח הביניים בשיפור המוכנות לעשור קדימה; ובטווח הארוך על פיתוח אמל"ח שובר שוויון למערכות עתידיות".
ברעם הדגיש כי "אנחנו בשלבי גיבוש והקמה של 'מועצת חימוש עליונה' - שתאפשר להאיץ דרמטית את המוכנות שלנו למעגל שלישי ורביעי - מנהלת שכל הגורמים יישבו בה סביב שולחן אחד: מערכת הביטחון, האוצר, המל"ל, התעשיות הביטחוניות, ועדת פטור ועוד. אנחנו חייבים להשקיע עכשיו בחשיבה על 'ההפתעות הבאות' ועל מבצעי הביפרים הבאים. זוהי כלכלת ביטחון.
"לכן עלינו לבצע שינוי מהותי בתהליכי הייצור והרכש של אמצעי הגנה והלחימה הקריטיים; תהליך שהמשטר האיראני משלים בחודש, אורך בישראל חודשים ואף שנים. לקחי המלחמה, כמו גם דה-גלובליזציה ודה-לגיטימציה מחייבים אותנו להרחיב את בסיס הייצור הישראלי, להגיע לעצמאות ברכיבים קריטיים ולהתקשר בעסקאות ארוכות טווח ועסקאות משוכללות".
בהתייחס למאמץ האסטרטגי שמוביל משרד הביטחון להגדלת היצוא הביטחוני: "משרד הביטחון הוא גוף שגם מכניס כסף ולא רק מוציא. רק בשבוע שעבר חתמנו על עסקאות בהיקף של 2.5 מיליארד דולר. אינני יכול לציין שם המדינות, אבל שם מבינים משמעותה של השקעה ביטחונית ארוכת טווח בעולם לא יציב".
באשר לשיקום פצועי מערכות ישראל והתמיכה במשפחות השכולות, אמר: "מערכת הביטחון לא תדע לשאת את המאמץ הזה לבדה - נדרשת התארגנות מדינתית ברמה הלאומית. רק אתמול פרסמנו שמספר הפצועים במלחמה חצה את ה-20 אלף, יותר ממחציתם סובלים מפציעה נפשית.
לסיכום אמר כי "שיקום ראוי יהיה החזרת אלפי הפצועים הצעירים הללו למעגל החיים, החיוניות והעבודה. זו הסיבה ששרי הביטחון והאוצר החליטו על הקמת ועדה משותפת בראשות הפרופסור שלמה מור יוסף, שתמליץ על תכנית לאומית לטיפול בפצועי צה"ל, בדגש על הנפש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו