שתי חטיבות חמאס והבכיר ששרד: מה מחכה לישראל בעזה?

710 ימים למלחמה, 48 חטופים עדיין בעזה, והדרך לשיחרורם, להכרעת חמאס וסיום המלחמה עוברת (לא בהכרח מסתיימת) בעיר עזה.

כוחות צה"ל במוכנות גבוה לתחילת התמרון הקרקעי, לאחר כעשה ימי הפצצות של מגדלים ובתים רבי קומות. מהם האתגרים שמצפים לצה"ל? מדוע העיר עזה? ומה עוד צריך לעשות שטרם עשינו?

מדוע העיר עזה?

הקבינט המדיני-ביטחוני קיבל החלטה לכבוש ולשלוט מבצעית בעיר עזה. בפניו עמדו מספר חלופות שצה"ל הציג, ובהן: כיבוש מחנות המרכז, כיתור העיר עזה והפעלת אש מנגד, וכמובן החלופה שלבסוף נבחרה- כיבוש ושליטה מבצעית בעיר עזה. לשאלה מדוע דווקא חלופת העיר נבחרה יש מספר תשובות: העיר עזה היא סמל, "עיר הבירה" של רצועת עזה, בעיר יש מוסדות ומרכזי שלטון שעדיין תיפקדו, ומהווה "מרכז כובד". לא פחות חשוב, בעיר עזה נמצא עז א-דין חדאד, שהוא לא רק היה עד לפני כשבוע מפקד חטיבת העיר עזה, אלא גם ר' הזרוע הצבאית, לאחר חיסולו של מוחמד סינואר. אם כך, כיבוש העיר כסמל, הכרעת חטיבת העיר עם מפקדה, יכולים להיות שיקולי מפתח בהחלטה על חלופת כיבוש העיר.

האתגרים בעזה

בעיר עזה מצפים לצה"ל אתגרים רבים. האוייב נערך זמן רב, למעשה- כשנה, מאז צה"ל פעל בתוך העיר בתחילת התימרון. מעבר לאתגרי האוייב והלחימה שאפרט מייד, בעיר עזה שוהים בין 600 ל-800 אלף תושבים (שחזרו אליה לאחר נסיגת צה"ל מהעיר במסגרת שיטת הפשיטות הכושלת). המשמעות של כ"כ הרבה אזרחים במרחב לחימה הוא קריטי ליכולת שלנו להפעיל אש באופן חופשי, וגם תמרון (הכולל ירי טנקים, פיצוץ תשתיות ועוד).

לפיכך, אתגר ראשון הוא להניע את האוכלוסיה לשם הגנתה, ולשם היכולת של צה"ל להפעיל אש חופשית יותר עם פחות מגבלות (מגבלות קשות שהפצ"רית מטילה על כוחותינו לאורך כל הלחימה, והרמטכ"ל מאמץ אותן). הנעת האוכלוסיה מתבצעת באמצעות הפעלת אש ו"הפלת מגדלים", ובעיקר מבהירה לתושבי עזה - ישראל נחושה לפעול בעיר, ועליכם לנוע לשם הגנתכם. הכיוון הוא חיובי, וככל שנמשיך בנחישות - רוב האוכלוסיה בעיר תנוע.

האתגר המשמעותי הוא כמובן הלחימה נגד אוייב רב ומוכן. בעיר עזה יש סד"כ של כשתי חטיבות חמאס. חטיבת העיר עזה וחטיבת צפון הרצועה, שעם תמרון כוחותינו והלחימה בבית להייה, בית חאנון, ג'באלייה, רוב המחבלים פשוט ברחו לעיר עזה, והתחברו לחטיבת העיר בפיקוד עז א-דין חדאד. כמות גדולה כזו של מחבלים (אלפים רבים), עם אמל"ח רב, הכולל מטענים רבים (שנאספו מאמל"ח כוחותינו ונפלי חיל האויר), נ"ט, צליפה, בשילוב יכולות איסוף ממצלמות המרושתות כמעט בכל רחוב, וכן באמצעות הפעלת רחפנים. חמאס פועל מתוך הריסות ותשתיות תת קרקע ומנהרות המאורגנות במעין "עיר תחתית". כל אלו מהווים אתגר לחימה משמעותי לכוחותינו, אך שלא יהיה ספק- צה"ל יכול וצריך להכריע את חמאס.

אז כיצד נעשה זאת?

צה"ל נערך למבצע מרכבות גדעון ב' (ממליץ להחליף שם, בכל זאת, מרכבות גדעון א' לא ממש הצליח גם אם מישהו נותן פקודה שכן...) בכמה מישורים: גיוס המילואים והיחידות הושלם, חלקן החליפו כוחות סדירים, צה"ל מרכז סד"כ של כשלוש אוגדות מול העיר עזה, מעלה כשירות לרק"מ ולאמל"ח, ומקדם נוהלי קרב ותיכנון. רמת המוכנות גבוה, ומוכנים לפקודה: "נוע-נוע, סוף!".

מה עוד צריך לעשות?

עם זאת, בתוכנית הצה"לית יש מספר נקודות שטרם טופלו, ומהוות "נקודות מפתח" ביכולת של צה"ל להכריע את חמאס באופן מהיר יותר, ובמחיר נמוך יותר. 2 הנקודות המשמעותיות:

1. ביתור העיר עזה מדרום - השתלטות על ציר נצרים. תכלית הביתור היא להציב נקזים בצירי המעבר מעזה דרומה, ולבצע בקרה על האוכלוסיה הנעה, למנוע מעבר חטופים ומעבר מחבלים (אחרת, נמשיך לשחק "תופסת" עם אלפי מחבלים שיברחו למחנות המרכז).

2. מרגע שהנענו את האוכלוסיה - (גם אם לא את כולם), לא לאפשר הכנסת שום סיוע, ובדגש למים! לחמאס יש מספיק סיוע ומזון, אך מים קשה לאגור. בתוך כשבועיים-שלוש ללחימה, ללא הכנסת מים, חמאס ייצא מותש וצמא עם ידיים מורמות, וייכנע. אם לא נעשה זאת- זה יפגע בביטחון כוחותינו וישחק אותם, דבר שאסור לנו לאפשר. מיותר לציין כי הטלת מצור על לוחמי חמאס הוא עניין המעוגן בדיני הלחימה הבינ"ל, ועלינו למצותו עד תום.

לסיכום, לא די בהפעלת כוח צבאי, נדרשת גם אסטרטגיה של מספר מאמצים, אך הכרעת חמאס בעיר עזה יש בה כדי לסייע להכרעת כלל הארגון והשבת החטופים מהר יותר. יש בה גם סיכונים לכוחותינו ולחטופים. על-כך, אפרט במאמר נפרד.

תת-אלוף במילואים אורן סולומון, לשעבר בכיר במשרד ראש הממשלה ומנהל הלחימה באוגדת עזה