בפעם הראשונה מתחילת המלחמה, "עיר המקלט" של בכירי ארגון הטרור חמאס הפכה ליעד לניסיון חיסול. לפי התקשורת הערבית, בתקיפה חוסלו ח'ליל אל-חיה, זאהר ג'בארין, חאלד משעל וניזאר עוודאללה.
עם זאת, בחלק מהפרסומים עלתה טענה שחלק מחברי ההנהגה של הארגון ניצלו. הסיבה, לפי הנטען, היתה ההתכנסות שלהם בבית ששימש את ראש "הלשכה המדינית" שחוסל, איסמעיל הנייה. בעיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט" דווח כי התקיפה המרכזית התמקדה בבית ששימש את אל-חיה, בעוד המפגש המרכזי התקיים בבית ששימש את הנייה בעבר.
אל-חיה (65) עזב את עזה זמן רב לפני טבח 7 באוקטובר, ושימש בשלושה תפקידים שונים בעת המלחמה: ראש חמאס בעזה, ראש צוות המו"מ וחבר מועצת ההנהגה. יש מי שראו בו את המועמד המרכזי להיבחר לראש הלשכה המדינית החדש, אם היה מתנהל הליך בחירה. תפקיד זה נותר ללא איוש לאחר החיסולים של יחיא סינוואר והנייה.
כמו בכירים אחרים, אל-חיה הצטרף לחמאס באינתיפאדה הראשונה וישב בכלא שלוש שנים. בהמשך הוא השתחרר ועבר לסודאן, שם השלים דוקטורט בלימוד האסלאם באחת האוניברסיטאות. לא מדובר במקרה. סודאן היתה במשך שנים אחת ממדינות ציר הברחות הנשק של איראן לעזה. לאחר מכן, הוא נבחר לפרלמנט הפלשתיני בבחירות. אחרי ההפיכה של חמאס בעזה ב-2007, אל-חיה התקדם בצמרת חמאס ונבחר ללשכה המדינית בעזה – הגוף השלטוני.
לפי דיווחים ערביים, הוא שרד מספר ניסיונות חיסול בתקיפות במהלך השנים. לפני טבח 7 באוקטובר, הוא נשלח יחד עם בכירים אחרים בחו"ל, והפך לנציגו של סינוואר במו"מ. בשנים בחו"ל הוא הפך לאחד ממנהלי הקשר עם הציר האיראני, ואף ניסה לחדש את היחסים עם משטר אסד בסוריה, שהודח בדצמבר 2024.
זאהר ג'בארין (55), ממשוחררי עסקת שליט, התברג גם הוא בצמרת חמאס. במשך 18 שנה הוא ריצה עונש מאסר בגין מעורבות בפיגועים רצחניים, ואף נחשב למי שגייס את הארכי טרוריסט יחיא עיאש לשורות הארגון. עם גירושו לחו"ל אחרי שחרורו, הוא הפך לאחד מחברי מפקדת הטרור בטורקיה בהובלת סאלח אל-עארורי, שהכווינה פיגועים ביו"ש. במהלך המלחמה, עם חיסולו של אל-עארורי, הוא מונה לתפקיד ראש חמאס ביו"ש, ושימש גם בתור חבר בצוות המו"מ. עם חיסולו של סינוואר, מונה לחבר מועצת ההנהגה.
באוגוסט 2024, פרסמנו לראשונה ב"ישראל היום" חלק מהספר שכתב בכלא. מדובר במעין "ביוגרפיה", שזכתה לשם "סיפור הדם של עורקי אל־קסאם". בספר, ג'בארין גולל את פעילותו החבלנית של חמאס ביהודה ושומרון. הוא גילה איך חמאס עסק כבר אז, בשנות ה-90, בהתעללות אכזרית בפלשתינים תוך חטיפתם מבתיהם וחקירה אלימה שלהם. "הסכמנו על הקמת ועדה ביטחונית לאזור, והיה כבוד גדול שהוועדה הזאת כללה את יחיא עיאש. נוסף על עיאש, היו גם עדנאן מרעי ועלי עאסי. הייתי החבר הרביעי". מאותה חבורה מייסדת, ג'בארין הוא היחיד ששרד, לפחות עד לתקיפה בקטאר.
לפי דיווחים זרים, הבכיר השלישי שחוסל הוא ניזאר עוודאללה. מדובר בחבר נוסף בלשכת חמאס בעזה, שעזב את הרצועה לפני המלחמה ומאז שהה בקטאר. לפי פרסומים זרים, לעוודאללה היה תפקיד מרכזי במשא ומתן להפסקת אש ולעסקת חטופים. כמה שנים לפני המלחמה, הוא התמודד מול סינוואר על ראשות הלשכה המדינית בעזה. הוא כמעט ניצח, אך בסיבוב השני סינוואר קיבל יותר קולות. אחרי חיסולם של שני ראשי הלשכה המדינית, עוודאללה מונה לחבר מועצת ההנהגה.
אם הפרסומים יתבררו כנכונים, הרי שממועצת ההנהגה של חמאס נותרו שני בכירים בלבד: ח'אלד משעל, ראש הלשכה המדינית לשעבר, ומחמוד דרוויש, מי שעמד בראש מועצת השורא, וקודם רק במהלך המלחמה, בעקבות שרשרת החיסולים בארגון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו