בשעה טובה שוגר הלילה הלווין אופק-19 והצטרף לחבריו הישראליים המרחפים כבר בחלל שנים רבות.
ייעודו של הלווין הוא צילום האזורים מעליהם הוא עובר ושידור המודיעין הנאסף אל מרכזי הפענוח בארץ. "צילום" השטח מעליו הוא חולף, בגובה של כ-500 ק"מ, אינו נעשה במצלמה אופטית רגילה. הוא נעשה באמצעות מכ"מ הפועל בתדרים המאפשרים הבחנה בפרטים קטנים מאד, ביום, בלילה ובכל מזג אוויר (גם דרך העננים). תכונה זו מעניקה ללוויין יתרונות שאינן מצויות בידי רוב מדינות העולם, להוציא המעצמות הגדולות.
תחילת הפיתוח של לווייני הצילום בארץ החלה בראשית שנות ה-80 בעקבות חתימת הסכם השלום עם מצריים. עבור ישראל, אחד הנושאים החשובים ביותר בהסכם היה פירוז סיני שהוחזר למצריים. כיצד תוכל ישראל לוודא שהפירוז אכן נשמר? עד אז היה אפשר לשלוח מטוסי צילום לוודא זאת. אולם מרגע החתימה על ההסכם נסגרה אופציה זו משום שהיא מפירה את הריבונות המצרית.
לכן, החליט ראש הממשלה, מנחם בגין, בעצת שר המדע פרופסור יובל נאמן, לפתור את הבעיה ע"י כניסה לתחום הלוויינים שעד אז הוחזק רק בידי המעצמות הגדולות. כדי לבצע זאת הוקמה מנהלת חלל בבמפא"ת במשרד הביטחון, ובמקביל הוקמה סוכנות חלל במשרד המדע. והיתר, כמו שאומרים, הוא היסטוריה...
בעקבות לווייני הצילום החלה להתפתח בארץ תעשיית חלל, שנשענה בעיקר על התעשייה האווירית, תע"ש (לפני הפרטתה) ורפא"ל. המעבר מלווייני צילום ללווייני תקשורת היה מהיר, ואיפשר הקמת תעשיות נוספות. רק לפני מספר חודשים שיגרה ישראל לחלל לוויין תקשורת ("דרור 1") שנועד להבטיח ולשמר את יכולתנו לתקשר עם העולם גם במצב של מלחמה וניתוק של קווי תקשורת פיזיים.
כתיבת השורות שאתם קוראים כעת הופרעה בגלל התרעה שקיבלתי מפיקוד העורף, להיצמד למרחב מוגן, בתגובה לשיגור טיל חות'י מתימן. כיצד גילינו את הטיל ששוגר במרחק של כ-2,000 ק"מ מפה? לא צריך להיות מהנדס טילים כדי להבין שאחד המקורות העיקריים לכך, הוא מערך הלוויינים של ישראל המאתר את הטילים ברגע השיגור, ולפעמים עוד קודם לכך, ע"י איתור ההכנות לשיגורם.
שיגור "אופק 19" הוא רק דוגמה אחרונה בשורה של היכולות הטכנולוגיות של ישראל בכלל, ובחלל בפרט. זו הודגמה היטב במלחמה האחרונה. ישראל הראתה בה יכולת יוצאת דופן של חיל האוויר שנשען על מודיעין איכותי בזמן אמיתי, במיוחד בהקשר של איראן ןהחות'ים בתימן שנמצאים אלפי קילומטרים מאיתנו.
הכותב, היה ראש מפא"ת במשרד הביטחון (עד 2002), וראש סוכנות החלל של ישראל (2005-2022). כיום הוא ראש סדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת ת"א.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו