למרות המלחמה הנמשכת כ־700 ימים, וחרף המחלוקת הציבורית המלווה אותה ואת חוסר השוויון בגיוס לצה"ל - 71.8% מבעלי הנתונים המתאימים במחזור גיוס אוגוסט 2025 הביעו רצון לשרת בקרבי, בהשוואה ל־68.9% באוגוסט אשתקד.

כך עולה מנתוני אגף כוח האדם בצה"ל שהגיעו לידי "ישראל היום". באוגוסט 2023, כחודשיים לפני המלחמה, רק 65.3% מהמתגייסים הביעו רצון לשרת בקרבי.

לא זו בלבד, אלא שמהנתונים שהגיעו לידינו עולה כי במחזור הגיוס הנוכחי חלה גם עלייה בהתייצבות הנוער לימי סיירות, כאשר ב־2023 רק 52% מבעלי הנתונים המתאימים התייצבו בימי הסיירות וניסו להתקבל ליחידות יוקרתיות, ב־2024 טיפס המספר לכ־70%, ואילו בשנה החולפת לא פחות מ־78.94% מבני הנוער המתגייסים לקרבי בעלי הנתונים המתאימים התייצבו לימי סיירות והתחרו על מקום ביחידות המובחרות של צה"ל (ר' טבלה).

עלייה אופיינית למלחמה

בצה"ל מרוצים מאוד מהנתונים, ובצדק, אך מציינים כי עלייה במוטיבציה לשירות קרבי מאפיינת את הצעירים לאחר מלחמות (ובמקרה הנוכחי, במהלכן). נוכח ניסיון העבר, בצבא נערכים לכך שככל שהמלחמה תדעך, וככל שהשסע החברתי יעמיק, או שהמהלכים הצבאיים יהיו פחות בקונצנזוס, תירשם צניחה דרמטית במוטיבציה של הנוער לשרת בקרבי.

פה המקום להזכיר כי לאחר "צוק איתן" נרשמה העלייה הגדולה האחרונה במוטיבציה של הנוער להתגייס, ומאז ניכרת מגמת ירידה קבועה במוטיבציה. גם לאחר מלחמת לבנון השנייה נרשמה צניחה דרמטית במוטיבציה של הנוער להתגייס לקרבי.

בשנים האחרונות החליטו בצה"ל שלא לפרסם את נתוני המוטיבציה לשירות, כיוון שאלו היו בירידה מתמדת, וגם כעת הצבא לא מפרסם את הנתונים לציבור באופן יזום, כפי שהיה עושה בעבר בכל מחזור גיוס.

בינתיים, לאור המחסור הגדול במספר הלוחמים, בצבא מנסים למצות את כל מי שאפשר ללחימה, ובני נוער שבעבר לא היו נשלחים לקרבי משובצים ביחידות קרביות. בני הנוער, כך טוענים בצה"ל, מקבלים בחודשים האחרונים בהבנה גם אם הם משובצים ליחידות פחות "נחשקות", כמו השריון, שעדיין לא נהנה ממוטיבציה גבוהה לשירות, אך מצליח למלא את שורותיו ב־115% גיוס. זאת חרף העובדה שהחיל גדל באופן משמעותי מאוד עם הקמת פלוגות סדירות במקום פלוגות המילואים שהיו תחת גדודי הסדיר לאור המוטיבציה הירודה לפני המלחמה והקושי בגיוס צעירים לחיל.

שאלת אורך השירות

בצבא מדגישים כי גם לאחר כל המהלכים שנעשו ונעשים כדי למצות את הנוער ללחימה, עדיין חסרים 7,500 לוחמים בשירות סדיר לצרכים השונים.

אם יוארך שירות הסדיר בחוק ל־36 חודשים, חלק מהבעיה ייפתר, אך הארכת שירות הסדיר, כמו גם חוק המילואים, כרוכים פוליטית בחוק ה(אי) גיוס, שנכון לרגע זה תקוע מסיבות פוליטיות, ובשל סרבנות החרדים להתגייס לצה"ל.

בינתיים, יש לציין, הצעירים המתגייסים לצה"ל בחודשים האחרונים אמורים לשרת 30 חודשים בלבד על פי חוק, ובצבא אפילו לא נערכים לאפשרות שהשירות לא יוארך ל־32 חודשים לפחות, ובתקווה שישוב להיות 36 חודשים.

על פי חוק, השחרור הראשון של הצעירים שהתגייסו ל־30 חודשי שירות, והוחתמו על כך ששירותם יוארך אם ישונה החוק, צפוי להתבצע בינואר 2027.

אם מסיבה כלשהי החוק לא ישונה, במועד זה יסבול הצבא מירידה דרמטית במספר המשרתים בבת־אחת, באופן שגם לא תואם את מחזורי הגיוס וההכשרה, שמתבצעים במחזורים של ארבעה חודשים.

המעבר ל־30 חודשי שירות יחייב את הצבא לשינויים דרמטיים במחזורי הגיוס, במשך ההכשרות ועוד. כאמור, בצה"ל אפילו לא מתחילים להיערך לכך מתוך הנחה שקיצור השירות ל־30 חודשים, בטח במציאות הנוכחית, הוא מופרך.

אלא שבמציאות הפוליטית של ימינו קשה לראות כיצד יוארך השירות אפילו ל־32 חודשים.