בחסות גורמים מישראל: סינוואר עלול להפוך מארכי-מחבל ל"מהפכן"

"הפיגוע" בכניסה לבית הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר בוצע על ידי מחתרת גלויה. זה חלקמהאסטרטגיה. אם זו פעולה גלויה על ידי ארגון חזית מוכר, 'עומדים ביחד', אז יש לזה כביכול לגיטימיות. הצבע האדום איננו דם, אלא אמונה.

זה הגרעין של השבט האדום לבן שמצליח להשליט את רצונו על החברה הישראלית. העובדה שלא נעשה שימוש במטען חבלה נפיץ, זה לא בגלל איזשהו עקרון או חוק מדינה; אלא משום שהאסטרטגיה מכתיבה כי יותר יעיל לפעול נגד המדינה בדרך של פעולת ראווה סמלית.

זה גם מייצר את הזיקה לתנועה של האינטרנציונל האנטי-ישראלי. האירוע הוא חלק משרשרת אירועים; קודם הכריז עמוס שוקן המו"ל של הארץ, שאלוף פיקוד מרכז הוא פושע מלחמה שצריך להסגיר להאג; ויום אחריו הפך גדעון לוי את ההכרזה של היושב-ראש למעין הוראת הפעלה כשהתנפל על האלוף בלוט והעניק לו דרגה נאצית. כהמשך מידי בוצעה פעולת הצבע האדום.

מי שאשם באמת באירוע החמור זו היועצת המשפטית, שנטרלה את המשטרה ואת כוחות האבטחה. למי ששואל, ומה לגבי בלוט? הגורם שעושה כותרות הוא הרמטכ"ל. ההתבטאויות של שוקן ולוי אינן "הסתה" או "דין רודף", אלא כשהן מחוברות יחד הן מהוות הוראות הפעלה.

במסגרת האינטרנציונל של המאבק האנטי-ישראלי יצא לאחרונה ספר ברוסיה שנקרא "איך לנצח את ישראל'. הוא חומר מתוך כל כתבי יחיא סינוואר, שמוצג כצ'ה גווארה הפלשתיני. מי שמכיר את ההיסטוריה של ספרי התעמולה שמקורם ברוסיה חייב לחזור תחילה ל-1970, אז פורסם הספר 'זהירות, ציונות!'.

כתב אותו יורי איבנוב במסגרת המלחמה של ציר הרשע דאז, בריה"מ ומדינות ערב ואש"ף. הוא יצא באנגלית והופץ במדינות המערב. התעמולה הסובייטית הזאת התמקדה בדה-לגיטימציה של הציונות, בגזענות של מדינת ישראל, בקונספירציה העולמית של המוסדות היהודיים העולמיים ובראשם הסוכנות היהודית, וכבר אז דובר על "אפרטהייד". כל הרפרטואר הסובייטי מקובל היום באוניברסיטאות.

'זהירות, ציונות!' כשלעצמו ניתן להגדרה כעדכון מודרני לעידן המלחמה הקרה של 'הפרוטוקולים של זקני ציון'. צ'ה גווארה הפך בזמנו לאייקון אופנתי כסמל מצולם על חולצות ופוסטרים של בני נוער. מי שנחנק מיובש כששמע שמות כמו טרוצקי, לנין וסטלין, יכול היה לחזור לאופנה באמצעות צ'ה גווארה. הוא העביר את המסר של קדושת המהפכה מהעידן הסובייטי לעידן מהפיכת העולם השלישי.

לפי עוצמת התמיכה בקרב צעירים בעולם המערבי בעניין הפלשתיני, סינוואר כנראה באמת יכול למלא את תפקיד השהיד של המהפיכה העולמית המובלת בידי הפלשתינים. הספר של סינוואר כבר תורגם לשפות מערביות כולל אנגלית, מופץ בפלטפורמות דיגיטליות מוכרות, וזוכה להקדמות נלהבות של אינטלקטואלים מערביים. האנטי-ישראליות והאנטישמיות מעורבבות זו בזו.

זה אחד האמצעים הבדוקים והיעילים ביותר לשימוש באנטישמיות כדי לפורר את החברות המערביות. אפשר להגיד על צ'ה גווארה מה שרוצים, אבל הוא לא היה אנטישמי. היו לו ידידים יהודים רבים. סינוואר הוא רודן טרוריסטי מהדור הישן.

אבל השאלה המנקרת היא, האם הפיכתו בהדרגה לאיקון מהפכני של התנועות האנטי-ציוניות במערב תוביל לכך שבתוך כמה שנים הוא יהיה מקובל ואף נערץ במידה מסוימת על אנשי שמאל מקומיים, כולל חברי 'עומדים ביחד', עם או בלי שוקן וגדעון לוי.