גולדה מבקרת בחזית הלחימה בסיני // צילום:דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון ומערכת הביטחון

הפתעה ושבר: הפרוטוקולים של מלחמת יום כיפור נחשפים

האזעקה שתפסה את ראש הממשלה והשרים באמצע הישיבה, ההתרברבות של הרמטכ"ל ("נגמור את שדות התעופה שלהם") ותחושת האסון: "מלחמה בתנאים הקשים ביותר" • ארכיון צה"ל חשף את הפרוטוקולים של ישיבות הקבינט במלחמה ששינתה את ישראל

הפרוטוקולים הסודיים נחשפים: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף היום (ראשון) לראשונה את הפרוטוקולים הסודיים של ישיבות הקבינט ממלחמת יום הכיפורים ובהם הישיבה הדרמטית שבה התבשרו ראש הממשלה, גולדה מאיר, והשרים בהפתעה על פרוץ המלחמה.

בישיבת הקבינט ב-6 באוקטובר 1973 (יום פרוץ המלחמה), אמרה ראש הממשלה גולדה מאיר: "ספיר, אין איש מאיתנו יודע אם יפתחו באש ומתי.. אינני יודעת מתי הם יתחילו.. אבל אני יכולה לומר לכם, שניפגש כאן בשעה 16:30- אם אז זה יקרה (נשמעת אזעקה עולה ויורדת)". באותו הרגע נכנס לישיבה המזכיר הצבאי, תא"ל י. ליאור, נכנס: "זה מתחיל כבר יש הזנקות בסוריה, הסורים פתחו באש". גולדה מאיר: "אנו נשארים כאן".

הפרוטוקולים מישיבות הקבינט נחשפים היום בתיאום עם ארכיון המדינה, לאחר שאושרו לחשיפה על-ידי הועדה הממשלתית בראשות השופט העליון (בדימוס) פרופ' יצחק אנגלרד. תיק הקבינט, שהיווה חלק מרכזי ממוצגי ועדת אגרנט, כולל מאות עמודי פרוטוקול שמתארים את מלחמת יום הכיפורים, שלב אחרי שלב.

בישיבת הקבינט מה-24 באפריל 1973, עדכן ראש אמ"ן, אלוף אלי זעירא (שנחשב לאחד מהאשמים המרכזיים בקונספציה ערב יום הכיפורים), כי "בשבועות האחרונים הגיעו אלינו ידיעות על תכנית מצרית לפתוח בפעולות איבה נגד ישראל בחודש מאי. הידיעות הגיעו אלינו ממקורות מוסמכים... התכנית מדברת גם על שיתוף פעולה מצידה של סוריה, כאשר התקיפה תהיה מתואמת ובו זמנית הן באוויר והן ביבשה". וזעירא ממשיך: "לפי הערכתנו, למרות העובדה שהידיעות הן ממקורות טובים... אין לה סיכוי להצליח במלחמה נגד ישראל.. ויותר סביר שמטרתה של מצרים היא לנפח את איומי המלחמה וליצור הרגשה בעולם.. שמצרים מעוניינת במלחמה.. לכן הערכתנו היא שבסופו של דבר הסבירות שמצרים אכן תפתח באש בחודש מאי, היא נמוכה". גם שר הביטחון דאז, משה דיין, העיר בדיון כי הוא "שותף למסקנה ולהנחה שהמצרים לא יפתחו באש". לפי דיין: "המסקנה שלהם הינה שהישראלים חזקים יותר ולכן הם צריכים לחכות". וראש הממשלה מאיר מסכמת: "היות וראש אמ"ן אמר שזוהי סבירות נמוכה, הרי גמרנו את העניין.. נדמה לי שמבלי ליפול להרגשת בהלה אנחנו מוכרחים להיות מוכנים לדברים לא הגיוניים.. האם זה חשוב אם מלחמה פורצת מפני שהיא הגיונית? לאחר שהיא פורצת היא מלחמה ואחרי כן יש לה היגיון משלה".

"נגמור את שדות התעופה שלהם", שר הביטחון משה דיין במהלך המלחמה // צילום: אבי שמחוני, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון ו"במחנה",

ב-6 באוקטובר 1973, היום בו פרצה מלחמת יום הכיפורים, התקיימה ישיבת קבינט דרמטית בשעה 12:00, שעתיים לפני פרוץ המלחמה. עומק הקונספציה הישראלית נחשף בפרוטוקולים הללו נחשף כאשר מתברר שלפני המלחמה האמריקאים הזהירו את ישראל כי היא עומדת בפני תקיפה, ולפי שר הביטחון דיין, "אנחנו אמרנו להם שזה לא נכון". לדבריו, "זה היה לפני כמה ימים.. אמרנו להם: תשמעו מה שקורה עם מצרים שיש להם תרגיל גדול.. זה בסה"כ תרגיל.. רק בארבעים ושמונה השעות האחרונות החלו לבוא התופעות. הראשונה הייתה.. יציאת הרוסים, זה הדליק אצלנו אור אדום". בהמשך אומר דיין: "לפני 12 שעות הם (האמריקאים) אמרו שהערכתם היא שהערבים אינם עומדים לתקוף".

באותה הישיבה אומר דיין: "אני מניח שכולם יודעים על הידיעות שהגיעו עד לפני זמן מה.. ההנחה היא שהיום לפנות ערב, עם החשיכה, או קצת לפני החשיכה תתחיל התקפה מלאה בשתי החזיתות". שר הביטחון ממשיך ומעלה את האופציה של מתקפת מנע ישראלית, אך מציין: "אני אפילו לא הצעתי זאת לראש הממשלה והמטה לא לחץ בעניין וההנחה שלא נעשה זאת.. לא נהיה הראשונים הפותחים מלחמה". רוה"מ מאיר: "הבוקר יחד עם שר הביטחון והרמטכ"ל וראש אג"מ, ראש אמ"ן ישבנו והרמטכ"ל וכל האחרים התחננו: תנו לנו חצי שעה לפעולה יזומה ואז נגמור את שדות התעופה שלהם ואת הטילים שלהם וגמרנו את העניין. אני מודה ומתוודה שלבי נמשך לזה מאוד, אבל אני יודעת באיזה עולם אנחנו חיים... וכולנו אמרנו חבל מאוד אבל זה לא הולך...".

בהמשך אותה ישיבה, בשעה 14:00, אומרת מאיר: "ספיר, אין איש מאיתנו יודע אם יפתחו באש ומתי.. אינני יודעת מתי הם יתחילו.. ואם אנחנו לא נעשה שום דבר בסוריה- גמרנו את העסק עם סוריה מבחינה זו. אבל אינני יודעת. לי לא אכפת וממילא אני לא אלך מכאן. אם החברים רוצים לשבת- אדרבא. אבל אני יכולה לומר לכם, שניפגש כאן בשעה 16:30- אם אז זה יקרה (נשמעת אזעקה עולה ויורדת)

המזכיר הצבאי י. ליאור נכנס לישיבה ומעדכן: "זה מתחיל כבר יש הזנקות בסוריה, הסורים פתחו באש". מאיר בתגובה: "אנו נשארים כאן". ליאור: "המצרים הורידו את כל הסוואת התותחים והסורים התחילו להזעיק מטוסים".

בישיבת הקבינט שהתכנס שמונה שעות לאחר פרוץ המלחמה, בשעה 22:00, מעדכן הרמטכ"ל, דוד אלעזר (דדו) את השרים בתמונת המצב. "יש לנו מקום אחר שגרם לנו הרבה עגמת נפש עד עתה וזה מוצב החרמון... קיבלנו דיווח שחיילי האויב נמצאים על המוצב והם נכנסו לבונקרים.. נפסק הקשר שלנו עם המוצב ובמשך כמה שעות לא היה איתם קשר.. חטיבת גולני נמצאת בתנועה כדי לכבוש אותו בחזרה וכרגע קיבלתי דיווח שיש קשר עם המוצב והם בבונקרים ומחזיקים מעמד. יש שם אנשי אמ"ן וחפ"ק חיל האוויר ויש שם 60-70 חבר'ה ביניהם גם אנשי מילואים.. לפי ידיעה אחרונה- מוצב זה לא נפל ואני מקווה שבמשך הלילה נחבר אותו", סיפר, והמשיך: "בסופו של דבר אני די בערפל. בתעלה יש כמה הצלחות מצריות, כלומר: יש להם כמה מאחזים בצד שלנו. יש להם כבר כמה גשרים".

לוחמי שיריון בחצי האי סיני // צילום: עמותת אבירי לב גדוד 184,

הרמטכ"ל מעדכן עוד באותה ישיבה כי צה"ל נמצא ב"קרב בלימה", אבל "לא גמרנו והלילה הוא פרובלמטי". "אנחנו משנים את התכנית האווירית ובמקום ללכת על שדות התעופה בסוריה ועל הטילים שם, אנחנו מתכננים מחר לתקוף במצרים... יש לנו עוד 24-36 שעות די קשות בתעלה ואני מקווה שנעבור אותן בשלום", ציין דדו..

באותה הישיבה ניסה דיין להצדיק את המלצתו שלא לצאת למתקפת מנע, ואמר: "ההחלטה לא לעשות מלחמת מנע.. עלינו להכיר שזה המצב של השיטה שאנו חיים בה עם התוצאות שלה". על מוצב החרמון אמר דיין: "זה אינו מוצב קריטי מבחינת קו ההגנה.. אני מניח שניקח אותו חזרה". על המצב בדרום סיני קבע: "כאשר יסתובבו שם ארבעים טנקים שלנו- נרגיש שם יותר טוב. היום היו לנו שם שני טנקים לבד וזה הבדל ניכר". עוד ציין: "יש למצרים שבע מאות מטוסים וכל מערך הטילים והם לוחמים הפעם עם הסכין בין השיניים ורוצים, אחרי שש שנים, להצליח בדבר הזה".

"בעזרת אלוהים ואריק שרון"

בישיבה שהתכנסה יום למחרת, בשביעי באוקטובר, בשעה 10:00 עדכן הרמטכ"ל אלעזר: "יש לנו מלחמה קשה מאוד.. המצב עכשיו ברמת הגולן גרוע יותר". אלעזר עדכן את הפורום על ההחלטה להעביר את חיל האוויר לחזית הסורית, ועל המצב העגום במוצב החרמון: "חרמון נפלה ולא החזרנו אותה.. חלק הרוגים, חלק פצועים וחלק נפלו וודאי בשבי. אין לנו מספר מדויק אבל נדמה שכ-15 איש הצליחו לברוח בקבוצות קטנות". והוא ממשיך: "אנחנו מנהלים כרגע את המלחמה הקשה ביותר בתנאים קשים ביותר, היינו להיות (השגיאה במקור, ל"ש) בהגנה מול אויב תוקף הנמצא בעדיפות גדולה, ובהכנות מוגבלות כי אנחנו נערכנו מצידנו עם הצבא הסדיר ולא עם צבא מילואים וזה בלי פעולה מונעת, זהו הקרב הקשה ביותר". עוד הדגיש: "אנחנו נכנסנו למלחמה באופן חפוז למדי. מותר לי להזכירכם שבשנת 1967 היה כל הצבא מגויס וערוך שבועיים לפני כן.. הפעם נכנסו המילואים לקרב כעבור פחות מ-24 שעות משעת צאתם מהבית".

באותו היום בשעה 22:00 התקיימה ישיבה נוספת שבה עדכן שר הביטחון דיין על מספר האבידות, המטוסים שהופלו והטנקים שהוצאו משימוש. דיין מספר על הכוחות הישראליים בסיני ותכנית הפעולה, ומציין: "וכל זה, אם הטנקים וחיל האוויר ואריק (שרון, ל"ש)".. גולדה מאיר: "אלוהים ואריק".. דיין: "יהיו בעזרנו, יכול להיות- אני מוכן להתפלל לכך כל הלילה- שמחר נעמוד בפני התחלת השינוי".

אריאל שרון ומשה דיין במהלך הלחימה בתעלת סואץ // צילום: אברהם ורד, במחנה,

דיין ממשיך ומתאר: "יש לנו עוד עמדה קשה אחת, עמדת "בודפשט", חיל האוויר נתן היום לעמדה הזאת סיוע רב, אולם בסיוע הזה אבדו לו מטוסים רבים". כן סיפר על המצב ברמת הגולן והדגיש: "אין אנחנו עדיין בסוף המאבק, אבל יש לציין את חטיבה 7 שלנו שהדפה את הסורים לגמרי החוצה. כשיגיע הזמן לדבר על כך יש לציין לשבח את הצעירים האלה, שהם כולם לוחמים יוצאים מן הכלל". על הרמטכ"ל אלעזר אמר: "כיוון שהרמטכ"ל איננו, אני רוצה לומר פה משהו בשבחו. לפעמים הוא פרובלמטי מאוד אבל יש לו תוצאות טובות מאוד במלחמה. הוא הכניס למלחמה את כל ותיקי התנועה. ואין זה פשוט".

השר פלד התייחס לסוגיית המלחמה המונעת והמודיעין הלקוי וציין: "הייתה בעיה של מלחמה מונעת, של מכת מנע שכולנו היינו מאוחדים בכך שאין להנחית אותה.. ולכן אין אנחנו יכולים להתעלם מן העובדה שלמעשה התחלנו בגיוס הכוחות שלנו באיחור".

דיין השיב: "אנחנו צריכים להיות כנים כלפי עצמנו. לא קיבלנו את ההחלטה על הגיוס רגע אחד מאוחר יותר מאשר הייתה לנו ההנחה כי אכן הם הולכים למלחמה. אל ההנחה הזאת הגענו בשבת בבוקר על יסוד ההערכות של אמ"ן.. אילו הייתה הערכת אמ"ן יומיים לפני זה, היינו מגייסים אז". פלד מתקן את דיין: "אמ"ן זה גם אנחנו".

גולדה מאיר ומשה דיין ברמת הגולן במהלך המלחמה,

דיין: "לא חשבנו שתהיה מלחמה" השר פלד: "ראינו נגדנו את המערך הסורי וראינו מולנו את המערך המצרי ולא הייתה לנו הערכה נכונה לעניין הזה".

שר הביטחון דיין: "מי שיש לו המונופול לדעת מה עומד לעשות הצד השני, ינעם לו. איני מתבייש במודיעין שלנו"

רוה"מ מאיר: "אין אני יודעת מה אנחנו רוצים מעצמנו... זה חמור מאוד שאנחנו הופתענו ולא ידענו קודם. בכלל אנחנו מפונקים, אנחנו צריכים לדעת בדיוק מתי ערבים מתחילים משהו.. אחרי הניצחון נשב ונעשה ניתוח. אבל האם בזה אנחנו צריכים לעסוק עכשיו, כאשר עומדת לפנינו הבעיה מה לעשות מחר בבוקר ברמת הגולם ואיך להדוף את הטנקים המצריים? על מה נתווכח עכשיו".

"חמור שלא ידענו", גולדה מאיר במהלך המלחמה // צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, אוסף דובר צה"ל,

בהמשך הישיבה,  דיין חוזר לסוגיית ההתרעה לפני המלחמה, ומציין: "המצרים אינם מטלפנים אלי שהם עומדים לצאת למלחמה... עד יום שבת בבוקר בשעה ארבע ההנחה הייתה שאין הם יוצאים למלחמה. אני מצטער שהידיעה שהגיעו אלינו בשבת בבוקר בשעה ארבע לא הגיעה קודם לכן.. ברגע שידעתי ניתנה הפקודה לגיוס. הידיעה הגיעה אלינו ממקור מודיעיני מאוד אמין".

"קשה להתמודד בשתי חזיתות"

בישיבה בשמיני באוקטובר בשעה 10:00 מעדכן הרמטכ"ל על "שלב התאוששות ראשונה", ומציין כי מתוך יותר משלושים מעוזים נפלו שניים. כן מציין כי 33 מטוסים ישראלים נפלו מתחילת הקרבות. באותו יום בשעה 21:00  מעדכן הרמטכ"ל: "התקפת הנגד כפי שאני מתרשם עד עכשיו לא הייתה התפנית... אין לנו עתודות. אנחנו מעבירים כוחות מפה לשם. אין לנו כוחות פנויים".

ב-9 באוקטובר בשעה 10:30 מעדכן דיין: "קשה לנו עכשיו מאוד.. להתמודד בעוצמה מלאה עם הסורים וגם עם המצרים.. כי חיל האוויר וחיל השריון מפוצלים לשניים". בהמשך סוקר את המצב בשתי החזיתות.  הרמטכ"ל מעדכן כי ברמת הגולן צה"ל הצליח  לבלום את התקפת הצבא הסורי ולהתחיל בניקוי השטח, פרט לחרמון. כן מעדכן על תכנית לתקיפת המטכ"ל הסורי בדמשק, ומציין: "אני מקווה שתהיה לכך השפעה מוראלית על סוריה". בהמשך, אומר רא"ל אלעזר:  "אני רוצה שתדעו שישנו כאן מצב חמור, זוהי מלחמה חמורה, החמור יכול להיות שנצטרך לוותר על רפידים ואום חשיבה.. אם זה יקרה סימן שהמלחמה תהיה ארוכה ונצטרך להתארגן". "עד הבוקר הפסדנו במלחמה 48 מטוסים מתוך 360 ... חיל האוויר בסדר. לעומת זאת שני חילות האוויר שלהם בשפל המדרגה".

השר שמעון פרס: "זוהי מערכה טוטאלית, זו הפעם הראשונה שעומד העם היהודי מול הערבי, עם מול עם... המצב רציני אך רחוק מלהיות פטאלי או אבוד. ולפי דעתי צריך להציג תמונה מאוד מאוזנת, כדי שחס וחלילה לא יהיה מצב של פאניקה, כאילו הכל אבוד. צריך להתכונן באופן פסימי ולפעול באופן אופטימי".

באותו היום בשעה 21:30 מעדכנת ראש הממשלה מאיר כי "שר המסחר והתעשייה, חיים בר-לב, נתבקש על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל לקבל לידיו את הפיקוד על סיני והוא נענה להם.. נחוץ מישהו עם אוטוריטה"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...