החלטת הקבינט על כיבוש העיר עזה עשויה להתברר כנקודה ארכימדית, אם כי לא ברור לאן היא תוביל: בעוד נתניהו ושרי הקבינט מכוונים להכרעת חמאס, גובר החשש כי היא עלולה להכריע דווקא את ישראל.
שתי עדויות ניתנו לכך בסוף השבוע. הראשונה, בהחלטת גרמניה - הטובה והקרובה בידידותיה של ישראל באירופה - להטיל אמברגו על מכירת נשק שעשוי לשמש את צה"ל במלחמה בעזה. משמעותה המעשית של ההחלטה מוגבלת, משום שהנשק העיקרי שישראל רוכשת מגרמניה הוא צוללות, אבל משמעותה האמיתית גדולה בהרבה משום שהיא עלולה להוביל לצונאמי מסוכן.
בניגוד לדעה הרווחת שישראל תדע להסתדר רק עם נשק אמריקני, מערכת הביטחון תלויה במדינות רבות נוספות לרכישה ואספקה של רכיבים קריטיים למערכים אסטרטגיים, שעלולים לעמוד כעת בסכנה - ובמשתמע לפגוע ביכולת ההתקפית וההגנתית של ישראל.
העדות השנייה היתה במפגש שהתקיים באיביזה, ספרד, בין המתווך האמריקני סטיב וויטקוף לראש ממשלת קטאר, תמים חמד אל־תאני. על פי הדיווחים, השניים דנו בעסקה כוללת שתוביל לשחרור כל החטופים ולסיום של המלחמה, במטרה להציגה בתוך כשבועיים לצדדים. אלא אם מדובר בקונספירציה מתוחכמת של בנימין נתניהו לחסוך מעצמו את העמקת המלחמה, עלולה ישראל למצוא את עצמה בפני דרישה של הנשיא טראמפ להגיע לפתרון מיידי.
ביחד עם הלחץ הבינלאומי הגובר, שיוביל בחודש הבא להכרה צפויה של מדינות מרכזיות בעולם במדינה פלשתינית, יישמעו דרישות לכפות על ישראל את סיום המלחמה שלא בתנאים שנוחים לה.
בכירים במערכת הביטחון ובמערך הדיפלומטי הזהירו בימים האחרונים כי מדובר בסכנה אסטרטגית לישראל, אולם נראה כי נתניהו והשרים התעלמו ממה ששמעו כשם שהתעלמו מהחשש שהחלטתם תעלה בחיי חטופים ובחיי לוחמים רבים. הם גם לא התרגשו, כך נדמה, מהשחיקה שהוצגה בכוח האדם בסדיר ובמילואים ובאמל"ח, ותבעו מצה"ל להיות צייתן כמו המשטרה. זה היה רק אחד מהמשפטים שלא ייאמנו שנאמרו בישיבה הזאת, לצד הנזיפה במתאם השבויים והנעדרים, גל הירש, על רקע דרישתו שהשבת החטופים תישמר כמטרת מלחמה עיקרית.
בדרך למלחמת נצח
המשימה הזאת אכן נותרה בין חמשת העקרונות שקבע הקבינט, שנייה לפירוק חמאס מנשקו. בהמשך לכך מופיעים פירוז הרצועה, שליטה ביטחונית ישראלית ברצועה כולה, וקיומו של ממשל אזרחי חלופי ברצועה שאינו חמאס או הרשות הפלשתינית. ההחלטות הללו מותירות בידי הממשלה מרווח מספיק לשמר בעזה מלחמת נצח, בשם הצורך לאסוף כל רובה ולהרוג כל מחבל. הן גם עלולות להוביל את ישראל לקיומו של ממשל צבאי, בהיעדר מנגנון ניהול חלופי בעזה.
בעקרונות שנקבעו חסרים רכיבים כמו "כיבוש", "גירוש" ו"עיר הומניטרית" שנשמעו באחרונה תדירות מפי שרים בממשלה. אין לדעת אם הם הושמטו בעצת משפטנים בכירים שהזהירו בימים האחרונים שישראל דוהרת בעיניים פקוחות למצב שבו תואשם בפשעים נגד האנושות ואף ברצח עם, או כתוצאה מלחץ אמריקני. מי שלא השפיעו על ההחלטה, כך נדמה, היו ראשי מערכת הביטחון, שהתנגדו לה פה אחד - ואף זכו לגיבוי נדיר מראש המטה לביטחון לאומי, צחי הנגבי, שחרג הפעם משורת מקהלת המעודדות של נתניהו.
נדמה שההסתייגויות של ראשי מערכת הביטחון מטרידות את נתניהו פחות מהביקורת מצד שרי הימין, שמסכנים תמידית את יציבות ממשלתו. על פי הדיווחים, הוא התעמת עם הרמטכ"ל זמיר בישיבה, לאחר שזה אמר כי תוכנית נתניהו (שאומצה לבסוף) עלולה להיות "מלכודת מוות". זמיר כמובן צודק: זאת תהיה מלכודת מוות לא רק לחטופים, ללוחמים רבים ולהמוני פלשתינים - זאת עלולה להיות מלכודת מוות גם למדינת ישראל. נתניהו, כדרכו, משוכנע שיידע להיחלץ גם הפעם, אם כי הוא עלול לגלות שהוא לא הארי הודיני, ושישראל אינה זירת קרקס (אף שהיא מתנהלת ככזאת).
ללמוד מההיסטוריה
בכירים במערכת הביטחון הצביעו בסוף השבוע על הניסיון ההיסטורי המצטבר של האמריקנים בווייטנאם, באפגניסטן ובעיראק, של הרוסים באפגניסטן ובאוקראינה, ואפילו של צה"ל בדרום לבנון. אף מדינה לא הצליחה לעשות את מה שהקבינט מתיימר לבצע כעת, בוודאי כשמאחורינו כבר שנתיים של מלחמה ששחקו את הצבא, כשהציבור משוסע, וכאשר הלגיטימציה העולמית בשפל חסר תקדים.
זמיר, שהסתייגותו מהמהלך ברורה, יוכל לעכב אותו משמעותית. יידרשו לצבא כמה שבועות לתכנון, ובהמשך לכך שבועות נוספים להעברת האוכלוסייה מהעיר עזה (כמיליון אזרחים) ולגיוס כוחות המילואים שיידרשו להתייצב שוב, בתקופת החגים, בניגוד להבטחות שניתנו להם לקצר את תקופת השירות. גם מעצר העריקים חייבי הגיוס מקרב הציבור החרדי הוא מפתח תמידי שנתון בידי זמיר וראש אכ"א, אלוף דדו בר כליפא, לטלטל את המערכת הפוליטית.
משך הזמן והאתגרים הרבים שבדרך - ולצידם הלחץ הבינלאומי הצפוי - יאפשרו לא מעט הזדמנויות לשנות כיוון, כפי שחושדים שרי הימין שבכוונת נתניהו לעשות. אפשר שאופציית ההסכם החלקי תונח שוב על השולחן, אם כי נדמה שישראל תמרנה את עצמה כעת לעמדת הכל־או־כלום. אם נתניהו לא יתעשת ויקשיב לדורשי טובתה של ישראל מבית ומחוץ (ולא לאינטרסנטים ומקורבים שעבדו בחלקם עבור קטאר במהלך המלחמה) הוא עלול להוביל את ישראל למצב שבו היא תיוותר בסופו של דבר עם כלום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו