קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ. צילום: Getty Images

האמברגו הגרמני הוטל בפזיזות - אך הוא רמז לאתגרים המדיניים הצפויים לנו

החלטת גרמניה להגביל מכירת נשק לישראל מוגבלת לנשק שעשוי להיעשות בו שימוש בעזה - אך עדיין מדובר בשינוי ביחסים הנהוגים עם ישראל מזה שנות דור • צה"ל עוד צריך להבין איך מיישמים את החלטת הקבינט, נוכח הקשיים בזירה הצבאית והמדינית כאחד

במערכות המודיעין יש מושג שנקרא "פזיז" והוא מתייחס ללקיחת אחריות לפיגוע ע"י ארגון טרור עוד טרם בוצע הפיגוע. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ מיהר להטיל סנקציות על מכירת נשק לישראל, עוד טרם בירר אם אכן הכותרות שבישרו על החלטת הקבינט לכיבוש עזה אכן נכונות ומה משמעותן. החלטתו של הקנצלר מרץ בהחלט יכולה להחשב "פזיזה".

ההחלטה על הסנקציות שהטיל הקנצלר בוצעה בפזיזות מבלי להתייעץ עם גורמי ממשל והיא הפתיעה רבים מהם. הסנקציות על פי הגדרתן הן לגבי נשק שעשוי להיות מופעל בעזה. ישראל רוכשת מגרמניה צוללות שאחת מהן – הדרקון – נמצאת בתהליכי בחינה ומסירה ואמורה להגיע לישראל בקרוב. צוללות אינן משתתפות בלחימה בעזה ולכן, נראה כי הסנקציות לא יחולו על מסירת הדרקון לישראל. ישראל רוכשת גם מנועי טנקים, חלקי חילוף ופגזים חודרי שריון מתוצרת גרמניה ואלה עלולים להיות מעוכבים כתוצאה מהסנקציות. על פי עיתון הבילד, גרמניה מעכבת משלוחי נשק שהזמינה ישראל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ולכן, הכרזת הקנצלר היא בעצם מימוש מדיניות שקיימת מזה זמן.

לגרמניה וישראל מערכת יחסים מורכבת מאז עלייתו של היטלר לשילטון ב- 1933 והשואה אותה המיט על יהודים באשר הם. רצח 6 מיליון היהודים הוא אירוע שרובץ עד היום על מערכת היחסים בין המדינות. הסכם השילומים משנת 1952 , פגישת הקנצלר אדנהאואר ובן גוריון ב-1960 וחידוש פורמלי של היחסים ב- 1965, לא מחקו את העבר וגרמניה חייבת לדעת ולהכיר כי מספר מליוני מארקים אינם מוחקים רצח של 6 מליון יהודים והם ירבצו על מערכת יחסים זו לאורך שנים רבות.

צוללת גרמנית. ב-2014 הגיעה לישראל הצוללת הראשונה, צילום: דובר צה"ל

אבי נולד בפרנקפורט והיה בן 22 עת עלה היטלר לשילטון. הוא נאלץ לעזוב את גרמניה לאחר מספר שנים בהם נכלא במחנה עבודה והגיע לסין ובהמשך לישראל. יהודים רבים שניסו להימלט מהצורר הנאצי לא שפר גורלם, והם הובלו למחנות ההשמדה והוצאו להורג.

בעת שירותי בחיל הים ביקרתי מספר פעמים בגרמניה. השתתפתי בתרגיל ימי גרמני, ואף הפלגתי על סטי"לים גרמניים. בכל הביקורים התרשמתי מהשינוי שעברה גרמניה מאז סיום מלחמת העולם השנייה ומרגישותם של הגרמנים לנושא השואה. בשיחות שהיו לי איתם שררה אפילו לעיתים מבוכה בעת שאני מספר על תולדות משפחתי. אני מודע לכך שיש יהודים רבים שאינם מתרשמים מגרמניה החדשה, והם מסרבים לשתף פעולה עם גרמנים. גרמנים רבים מודעים לכך.

ההחלטה שהתקבלה בקבינט שמדברת על שליטה בעיר עזה היא החלטה שעדיין נדרש לברר את מהותה ואיך היא תתורגם למעשה צבאי. מעשה המלחמה שדורש לאזן בין מספר מאמצים יתקשה מאוד לבצע את המשימה שהטיל הקבינט על צה"ל. ראשית, המאמץ ההומניטארי שמבקש להרחיק כ-800 אלף עזתים מאזור הלחימה, ולספק להם מזון במחנות המרכז ובמואסי, יתקשה מאוד להניע את האוכלוסייה – וחלקם הגדול יישאר בעזה בעידודו של חמאס.

לגבי המאמץ הצבאי, תקיפה צבאית באזורים בהם יש חטופים תהיה משימה מורכבת, לא רק בהיבט הצבאי – אלא גם בהיבט המוסרי לחיילי צה"ל ומפקדיו. המאמץ המדיני וההסברתי כבר מאותת באמצעות הכרזות של חלק גדול ממדינות המערב ועתה גם ההכרזה הגרמנית כי אנו בפני קשיים מדיניים משמעותיים כל אלה מאותתים כי המשימה שהטיל הקבינט על צה"ל ספק אם תבוצע.

החלטת הקבינט שהתקבלה בליל חמישי ומורה לצה"ל לכבוש או להשתלט על העיר עזה, נתקלת במכשולים בכל אחד ממאמצי המלחמה. בהיבט ההומניטארי, הצבאי והמדיני-הסברתי, כניסה למערכה עצימה עם קשיים כאלה מעמידה בספק את יכולתה להתממש ולהצליח. ההחלטה הגרמנית שהיא מדינה ידידותית לישראל מרמזת על מה שעוד עתיד לבוא בתחום המדיני אם ההחלטה אכן תמומש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...