ראש מטה אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, הודה היום (שלישי) בוועדת המשנה לכוח אדם בכנסת בראשות ח"כ אלעזר שטרן כי קיימת עלייה במקרי האובדנות בצה"ל השנה, אך הדגיש שאין מדובר בגל. נכון להיום, ב-2025 נרשמו 16 מקרי התאבדות, לעומת 21 מקרים בכל שנת 2024, 17 מקרים ב-2023 ו-14 מקרים ב-2022.
צה"ל מודה: חלה עלייה במקרי האובדנות השנה // ערוץ הכנסת
ח"כ שטרן אמר בפתח הדיון: "מה שעורר את תשומת הלב זו הכמות החריגה במספר המתאבדים לאחרונה, נדרשנו לנושא כבר בעבר אבל זה עלה ביתר שאת מחיילים שחזרו מלחימה בעזה".
נטע, אחותו התאומה של הנווט רס"ן אסף דגן ששם קץ לחייו, דיברה בהתרגשות: "באתי לדבר דווקא על אלה שלא פונים לעזרה. לא באתי להפנות אצבע מאשימה אלא כדי שתקשיבו וכדי שנוכל ללמוד מהמקרה של אסף ולשנות.
"אסף ביקש לראות קב"ן כמה פעמים במהלך השירות. אמא שלי התקשרה למפקדים לאחר שהבחינה בתסמינים של פוסט טראומה. המפקדים התייחסו בצורה אמפתית אבל א מקצועית, הם לא הבחינו כי מוטל לפניהם חייל פצוע, פצוע נפשית. חודש לפני שהוא התאבד אמא שלי התריעה בפני מפקד בכיר בחיל האוויר שאסף הולך להתאבד.
"המפקדים של אסף ידעו כולם אבל לא היה סנכרון בין המפקדים בצבא, הסביבה של אסף כן הבינה ודיווחה. אני מבקשת מהמערכת לעשות את הכל כדי לאתר את מי שלא מבקש עזרה ולהקצות את כל המשאבים לטיפול. שינוי התודעה והכרה ממסדית יכולים להציל חיים. אובדנות היא לא גזירת גורל ובידיים שלנו לשנות, הם היו שם בשבילנו ועכשיו תורנו להיות שם בשבילם".
תא"ל ודמני אמר כי הלקחים מהמקרים האחרונים הם שהנגישות למוקדים לבעיות הפרט לאנשים המחפשים טיפול לא מספיק גבוהה. לדבריו, "מאמצע אוגוסט אנחנו מזהים את החגים כתקופה מורכבת יותר. לכן אנחנו יוצאים בקמפיין הנגשה של המוקדים, כולל היכולת של פנייה אנונימית".
בצה"ל מציינים שיש לבחון את הנתונים בראייה שנתית, גם אם יש רצף קשה של חיילים ששמים קץ לחייהם. באופן רשמי צה"ל סירב בשבועות האחרונים למסור נתונים לתקשורת בטענה שהם נמסרים רק בסוף כל שנה ולא במהלכה.
ראש ענף קליני בחיל הרפואה, סגן-אלוף ד״ר כרמל קלה: "לאור האתגרים הייחודיים שעולים מהמלחמה, המענים הטיפוליים הורחבו לפני המלחמה ותוך כדי, ואף הוקמו מרכזים וענפים חדשים. הוקם מוקד שזמין 24/7 למשרתים. הורחבה היחידה לתגובות קרב, שנותנת מענה למשרתי מילואים שאינם בשירות מילואים פעיל. יש ביחידה כמה עשרות מטפלים, פסיכולוגים, עו״סים יועצים וכו׳. הם נותנים מענה פסיכיאטרי, טיפול בקבוצות וגם ליווי בתהליכי הכרה.
"היחידה הורחבה מאוד במלחמה, וזמן ההמתנה קצר יחסית - סדר גודל של שבוע או שבועיים. הוקם ענף תעצומות למשרתי הסדיר שסובלים מתסמיני פוסט טראומה והורחב מרכז הקבע למשרתי הקבע. מערך בריאות הנפש במהלך המלחמה הגדיל מאוד את כמות הקב״נים גם בקבע וגם במילואים והם פועלים בפריסה רחבה בכל יחידות צה״ל, ואף נכנסים כשיש צורך לשטחי לחימה ובעיקר לרצועת עזה".
בעקבות התאבדותו של לוחם המילואים רועי וסרשטיין ז"ל, הורה ראש אגף כוח האדם אלוף דדו בר כליפא השבוע בתיאום עם שר הביטחון ישראל כ"ץ וראש המטה הכללי רב-אלוף אייל זמיר על הקמת ועדה לבחינת המענה הניתן לחיילים משוחררים ולאנשי מילואים שאינם בשירות פעיל ושמו קץ לחייהם בעקבות שירותם הצבאי.
וסרשטיין, בן 24 מנתניה, שם קץ לחייו השבוע לאחר שנחשף לזוועות במסגרת שירותו כחובש קרבי בחטיבת השריון 401. הוא שירת במהלך המלחמה יותר מ-300 ימי מילואים בחוליית הפינוי הרפואית ונחשף לאירועים קשים בהם פינה משדה הקרב חללים ופצועים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו