ההיחלצות הישראלית לעזרת הדרוזים שכללה תקיפות אוויריות נגד הפורעים וכן מטרות של המשטר, חיזקה את אמינותה של ישראל כמי שמגנה על בני בריתה וכמי שמשמרת שמקיימת שליטה צבאית אפקטיבית במרחב, שהוגדר על ידה כמרחב מפורז. הפעולה הצבאית אף תרמה להרתעה הישראלית כלפי המשטר הסורי ויש בה כדי לשרת את מעמדה של ישראל ודימוייה ב״שכונה האלימה".
כוחות צה״ל איתרו והחרימו אמצעי לחימה בדרום סוריה// דובר צה"ל
יחד עם זאת, התגובה הישראלית העלתה שאלה באשר להשלכות של שימוש בכוח עצים ואולי גם בלתי-מידתי בזירה הסורית, בהתחשב באינטרס הישראלי ביציבות המשטר הסורי, בהרחבת התיאום ושיתוף הפעולה הביטחוני ובהנחת התשתית להצטרפות סוריה להסכמי אברהם ולנוכח הצורך הקריטי בשימור תיאום הדוק מול האמריקנים שדעתם ככל הנראה לא נוחה מהסיכון שבעוצמת התגובה הישראלית והשלכותיה על האינטרסים החיוניים של ארה״ב בנוגע לסוריה.
כעת, לאור סכנת התקלחות מחודשת של העימותים בין הבדואים לדרוזים, מתחדדת עוד יותר הדילמה האסטרטגית של ישראל בסוריה ושאלת המדיניות שיש לאמץ. ישראל נדרשת למדיניות שתשרת באופן המיטבי את האינטרסים שלה בשלושה ממדים: הביטחוני, המדיני, והערכי ותייצר את המענה למתחים המובנים בין שלושת הממדים.
ישראל ניצבת על קרנה של דילמה אסטרטגית כאשר לצד או במקביל לאינטרס בטחוני ברור בשמירה על מרחב החיץ בגבול הצפון, שימור האזור שמדרום לדמשק כמפורז, והבטחת ביטחונם של בני העדה הדרוזית, היא נדרשת לשימור ערוצי ההידברות עם המשטר הסורי פתוחים כבסיס להסכמות עתידיות בגיבוי אמריקני ותוך שמירה על תיאום הדוק עמם.
כלומר, יש צורך באיזון זהיר בין שמירה על נוכחות ביטחונית חיונית לבין קידום אינטרסים מדיניים ודיפלומטיים - כל זאת תוך מילוי המחויבות המוסרית-ערכית-היסטורית כלפי הדרוזים אזרחי ישראל והמיעוט הדרוזי במרחב השכן לישראל.
אם כן, במבט קדימה, על ישראל לאמץ גישה אסטרטגית רחבה ומשולבת להשגת יעדיה. הפעלת כוח תישאר מרכיב מרכזי במדיניותה, במיוחד לשם אכיפת דרישות ביטחוניות חיוניות בדגש על פירוז המרחב. עם זאת, כל שיקול לפגיעה ביעדים אחרים, בפרט סמלי שלטון, חייב להיעשות בזהירות, מתוך ניתוח מושכל של הסיכונים והתועלות ובחינה מתמדת של הזדמנויות לשיתופי פעולה לייצוב והרגעת הזירה הסורית ושילובה בארכיטקטורה אזורית חדשה. זאת מבלי להפקיר נכסים ביטחוניים בתמורה להבטחות תיאורטיות או הישגים זמניים.
במקביל לכך, יש לבסס מדיניות שמפעילה גם מנופי השפעה מדיניים. על ישראל לפעול לקידום לחץ מדיני על המשטר הסורי, באמצעות הידוק התיאום עם ארצות הברית וניצול השפעתן של בעלות בריתה האזוריות ובראשן ערב הסעודית. חיזוק מעמדה של ערב הסעודית בזירה הסורית, תוך מינוף תרומתה הכלכלית והפוליטית למאמצי שיקום דמשק, עשוי לשמש מנוף לרתימת המשטר הסורי לעלייה על מסלול מתון יותר, לצמצום השפעתם של גורמים קיצוניים, ולאיזון ציר תורכיה-קטר המתהווה, הפועל ככוח מערער יציבות.
לעצב את יחסי הפנים מחדש
באשר לדרוזים, יש להבהיר כי המחויבות הישראלית כלפיהם אינה בלתי מוגבלת, ויש לסייג אותה הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. כלפי פנים - יש לעצב מחדש את יחסי החברה הישראלית עם העדה הדרוזית, על בסיס עיקרון אזרחי ברור: הדרוזים הם אזרחים שווים במדינת ישראל, הנהנים מאותן זכויות ונושאים באותן חובות ככלל הציבור. משכך, ישראל לא תעלים עין מהפרות חוק וסדר, ובפרט מצעדים מסוכנים ובלתי אחראיים כמו חציית הגבול לסוריה, גם אם הם נעשים ממניעים של הזדהות או סולידריות.
כלפי חוץ, מומלץ להגדיר באופן חד וברור את גבולות האחריות של מדינת ישראל כלפי הדרוזים מחוץ לשטחה. נכון תעשה ישראל אם תגבש מדיניות של סיוע שיאפשר לדרוזים להגן על עצמם, אך מבלי להיגרר להתבוססות ישראלית בביצת מלחמת האזרחים בסוריה, באופן שעלול לפגוע באינטרס הביטחוני הרחב של ישראל.
התמהיל האסטרטגי צריך לשרת מנעד רחב של אינטרסים חיוניים ומחויבות ערכית-מוסרית כשביניהם מתקיימים מתחים. תמהיל כזה בהגות ובמעש חייב להיות תוצר של מלאכת מדינאות ומצביאות, השזורות יחדיו וכרכיב באסטרטגיה ישראלית קוהרנטית ואפקטיבית בהתייחס למאמץ החשוב של עיצוב המרחב כולו מחדש.
