"אפשר גם וגם": בתוך רצועת עזה עם לוחמי הנחל החרדי

מוזר לומר את זה בשעת מלחמה אבל ביקור במוצב שבו נמצאים גדוד הנחל החרדי סמוך לבית חאנון, מעניק רגע של אופטימיות. מהצד האחד הריסות עיר הטרור ומהצד השני בתים ישראלים שלווים - תוצאה הגיונית של מי שבחר לרצוח, לשרוף ולהרוג בשבעה באוקטובר. רגע נוסף של אופטימיות מגיע בתוך המוצב, המלא בחיילים עם כיפה שחורה ופאות - לבושים מדים, חובשים קסדות ונושאים נשק. על אף שמדובר באחוזים קטנים, קטנים מאוד ביחס למגזר שלם, המראה של חייל חרדי הוא מראה מעודד ואופטימי.

כבר חודשים ארוכים שהגדוד נמצא בלחימה. לפני שלושה שבועות הוא ספג פגיעה קשה כאשר חמישה לוחמים - מאיר עמר, משה פרש, בנימין אסולין, נועם מסגדיאן ומשה נול - נפלו בעזה בפיצוץ שדה מטענים וירי ממארב.

"הבנתי שיש משימה חשובה - לנצח את חמאס"

הלוחמים מודעים היטב לשיח הציבורי סביב סוגיית גיוס החרדים. א', לוחם בגדוד המתגורר בביתר, עוד מעט בן 20, למד בישיבות בירושלים ועשה מסלול חרדי קלאסי עד שהגיע לצבא.

"איבדתי את מעמד בן ישיבה ובאתי ללשכת גיוס, הבנתי שאני פחות משמעותי בישיבה והמקום שלי בצבא", הוא מספר. "בהתחלה לא חשבתי ללכת לקרבי, חשבתי על מסלול שמוביל להייטק אחר כך".

אך שבעה באוקטובר שינה הכל. "הבנתי שאני צריך להיות בקרבי, שאני צריך לתרום הרבה יותר. לא יכולתי לעמוד מהצד, כאב לי לראות מלחמה והרוגים. הבנתי שיש משימה חשובה - לנצח את חמאס ולהחזיר חטופים זה יותר חשוב מהכל והלכתי לקרבי".

מה ההורים שלך אמרו?

"הם לא היו ממש שמחים, זה לא משהו שהם רצו שאעשה אבל ברגע שקיבלתי את ההחלטה הם תומכים, מכבדים אפילו גאים בי היום גם אם לא מאוד מזדהים. המשפחה והסביבה מבינה את החשיבות בדבר גם אם לא מזדהה איתו לגמרי".

איך עובר עליך השירות כאן בעזה?

"חוויות מטורפות. כל יום דרמה אחרת, זו עשיה משמעותית מאוד לתמרן בפנים, לגלות מנהרות, לחסל מחבלים, להשמיד תשתיות טרור, עושים הרבה עבודה. באחד הלילות נכנסנו לתמרון, היה בוץ עד הברכיים, התמקמנו בצומת ונפתחה עלינו אש כבדה, משה פרש ז"ל חיסל שם שני מחבלים ובתקרית האחרונה הוא נפל".

דמיינת שהילד החרדי מביתר ייתקל במחבלים בבית חאנון?

"ממש לא אבל אני שמח שאני פה".

מדברים הרבה על גיוס חרדים, איפה זה תופס אותך?

"אפשר לשלב לימוד תורה ואורח חיים חרדי, אפשר לשמור על ערכים מהבית ולהיות החיילים הכי טובים והכי מקצוענים. אפשר גם וגם".

אתה מרגיש שהצבא מקלקל אותך?

"בכלל לא. יש אפילו תקופות שהתחזקתי יותר, בתפילות, בלימוד תורה, דברים שלא הייתי מקפיד עליהם בישיבה או בבית, פה יש מעטפת וזה סוג של חובה".

איך אפשר להסביר את ההתנגדות של הציבור החרדי לגיוס?

"הילד החרדי לא גדל על ערך גיוס, הוא לא מבין את החשיבות, לא חווה מה זה צבא ולמה זה כל כך חשוב. יש טענה נכונה שרוצים לשמר אורח חיים חרדי, זה לא קל אבל זה אפשרי וצריך לבוא עם בסיס חזק מהבית. החרדים מפחדים ובצדק. יש כאלה שהתקלקלו בצבא אבל אי אפשר להאשים את הצבא, האדם צריך להיות חזק מבפנים".

אם הבן שלך יחליט ללכת לישיבה או לצבא. מה תגיד לו?

"צבא. ברור. זה מה שצריך לעשות. הבעיה היא שהדיבור על הנושא בשיח הציבורי עושה נזק, צריך להתמקד באלה שעושים. החרדים לא יתגייסו כל כך מהר. צריך להתמקד בשוליים, אלו שלא בישיבות שסתם מסתובבים ברחובות".

איך היחס בציבור החרדי אליך?

"לא קיבלתי אף פעם תגובות רעות, לא צעקו לי דברים רעים, אני הולך בביתר, בירושלים עם המדים והנשק והתגובות חיוביות, אומרים שמתפללים עלינו, שגאים בנו, שנמשיך. תורמים ציוד, עושים ערבי פלוגה על האש וזה חרדים מהמיינסטרים. יש שינוי ברחוב, מבינים את החשיבות".

קשה להיות חייל חרדי?

"קשה להיות חייל, להיות חייל חרדי זו הקרבה כפולה אבל גם זכות כפולה. אמנם זה לא קל כי יש לפעמים מבטים ברחוב וכן צריך להקריב מעמד חברתי מסוים. אתה הופך להיות מקוטלג - אם הלכת לצבא אז פחות ילך לך בשידוכים, יש סיכוי שפחות יקבלו את הילדים שלך במוסדות".

אתה חושש מזה?

"לא. מה שיגיע יגיע, גם אם אפגע - זה מחיר שאני מוכן לשלם. אני לא מסתכל על עצמי אלא על התמונה הגדולה. אי אפשר להיות עיוור ולא להבין שהמדינה היא נס, שאי אפשר להיות בלעדיה".

"גם כשאסיים שירות אמשיך במילואים"

גם י', חייל נוסף בגדוד שמגיע מהעולם החרדי, מבין את החשיבות בשירות שלו. "גדלתי בחסידות צאנז, התגייסתי בגיל 18, פחות הייתי מחובר בישיבה, פחות הצלחתי לשבת בישיבה והבנתי שאין לי שום זכות שלא להתגייס ולא לשרת כמו כל האנשים במדינה. הלכתי לגדוד הנח"ל החרדי, התגובות בבית היו קצת קשות בהתחלה, אפילו לא חזרתי עם מדים הביתה, הייתי מחליף בדרך אבל מהשבעה באוקטובר יש שינוי, מקבלים אותי יפה בבית ובקהילה".

י' כבר לקראת סיום השירות שלו אבל נשמע נחוש כמו בהתחלה. "אני פה, לא הולך הביתה, גם כשאסיים שירות אמשיך במילואים, כל הלוחמים כאן עם הפנים קדימה אנחנו רוצים לנצח, לא רוצים לעצור. אני לא מכיר רגעים של שבירה או רצון לעצור, גם אחרי האירוע הקשה עם נפילת החברים שלנו נתנו לנו יומיים הפוגה, לעכל, וכולם שאלו מתי כבר ממשיכים, מתי הולכים להשמיד עד הסוף, מתי חוזרים להילחם, לא רוצים לעצור לרגע".

לדבריו "השיח הציבורי בעניין גיוס החרדים עושה נזק. אפשר להיות חרדי בצבא, יש גם לא מעט פתרונות איך לגייס חרדים, אבל כרגע השיח הציבורי עושה נזק ומוריד את אחוז המתגייסים החרדים".

המג"ד: "נצח יהודה זה גדוד חרדי על טהרת הלוחמים החרדים"

מפקד הגדוד, סא"ל ל' מתייחס לעניין גיוס החרדים: "גדוד נצח יהודה מאופיין באוכלוסייה שגדלה במגזר החרדי ובחרה לקחת חלק בשירות צבאי, הגדוד חרט על דגלו לאפשר לאותם לוחמים אורח חיים חרדי ולשמר את החרדיות שלהם, הלוחמים מקיימים את אורח חייהם לצד שירות משמעותי".

מדברים על זה שהנחל החרדי הוא לא ממש חרדי. אין בו הרבה חרדים.

"נצח יהודה זה גדוד חרדי על טהرת הלוחמים החרדים, משולבים פה גם בני ישיבות אחרות, כל אחד מביא את האמונה והדרך שבא גדל ומאפשר לקיים אורח חיים אותו רוצה ויציאה להמשך החיים אחרי תרומה משמעותית למדינה".

מה דעתך על הדיון הציבורי בסוגיה?

"אנחנו לא מתעסקים בדיון הציבורי, אנחנו מתעסקים בלחימה".

על אף הזמן הרב של הלחימה בגדוד שומרים על כוננות "מאה אחוז" לדברי המג"ד. "בבית חאנון, על פני הקרקע הרוב מושמד בתת קרקע יש עדיין עבודה". לדברי המג"ד "נפילת החיילים היא אירוע קשה, הלוחמים שנפלו הם לוחמים גיבורים שנפלו בקרב קשה באזור מאתגר, הם הפגינו אומץ לב, אנחנו מחבקים את הפצועים ואת המשפחות וממשיכים קדימה. זו זכות להילחם במלחמה כזאת".

יש שחיקה?

"לא מכיר את המושג הזה בגדוד, ללוחמים מאתגר אבל אני מזהה רוח איתנה והגדוד ערוך ומוכן לכל משימה".