למרות הלחץ האמריקני הכבד והרצון בצמרת הישראלית להגיע להסכמות על עסקת חטופים חלקית, בישראל ממתינים, שוב, לתשובת חמאס. בינתיים, צה"ל נכנס לפעילות קרקעית באזור בו לא פעל עד כה: דיר אל־בלח.
לפי גורמים ישראלים, ישראל התגמשה מול חמאס במספר סוגיות, לרבות המפות ומפתחות שחרור האסירים, אך חמאס מערים קשיים, ודווקא לאור ההתגמשות הישראלית מנסה להשיג הישגים נוספים.
צה״ל, מצדו, השלים את היעדים שהוצבו לו ערב מרכבות גדעון, וכעת הוא שולט על 75% משטח הרצועה. לאחר שבימים האחרונים הודיע דובר צה"ל בערבית לתושבי דיר אל־בלח שבמרכז הרצועה להתפנות מבתיהם, אתמול דווח כבר על פעילות קרקעית של הכוחות במרחב. בהנחה שעסקת החטופים תצא לפועל, ינהג צה"ל בהתאם להנחיות הדרג המדיני בנוגע לנסיגה החלקית מהרצועה במהלך 60 ימי הפסקת האש. אך כעת, השאלה הגדולה היא מה הן האפשרויות המבצעיות העומדות בפני צה"ל והדרג המדיני בנוגע להמשך הפעילות ברצועת עזה, בהנחה שעסקת חטופים לא תצא לפועל, או במקרה שבו הלחימה תימשך בתום הפסקת האש.
לכבוש את עזה
האופציה הראשונה, שסבירותה נמוכה מאוד, היא החלטה של הדרג המדיני לכבוש את יתר שטח רצועת עזה. היתרון במקרה כזה הוא טיפול במעוזי חמאס שבהם לא טיפל צה"ל במהלך המלחמה כולה, והתקדמות לעבר מטרת הכרעת חמאס. אחד החסרונות הגדולים של אפשרות זו הם פגיעה אפשרית בחטופים הישראלים, שעל פי ההערכות נמצאים במקומות שאליהם צה"ל לא תמרן, מתוך מחשבה שתמרון עשוי לסכן את חייהם. הסבירות שמקבלי ההחלטות יחליטו על מהלך כזה שעשוי לפגוע בחייהם אינה גבוהה. חיסרון מרכזי נוסף במהלך כזה הוא הצורך בכוחות רבים, שחלקם עשויים להיפגע בלחימה, בשעה שלוחמי הסדיר והמילואים שחוקים, ובצמרת צה"ל דווקא מעוניינים מאד להקל את העומס עליהם.
אפשרות נוספת, שסבירותה גבוהה יותר, היא המשך שימור הישגי "מרכבות גדעון", כלומר, לא להרחיב את שטח הפעולה ברצועת עזה, אך להמשיך את טיהור השטח והלחימה הקרקעית בחמאס במקומות שבהם נמצא הצבא, עם אפשרות להרחבה מסוימת של הפעולה. היתרון בדרך פעולה זו היא העובדה שבמקומות שצה"ל כבר נמצא ושולט, הוא יכול לרדד לפחות חלק מהכוחות ובכך לאפשר לחיילים מעט להתרענן. החיסרון הגדול הוא הסטאטיות היחסית של הכוחות, שעשויה להוות פתח לנפגעים בצד הישראלי - הן בשל לוחמת הגרילה של חמאס שממשיכה ביתר שאת ואף מתגברת בימים האחרונים, והן בשל תאונות מבצעיות שלצערנו מתרבות בתקופה האחרונה, אולי בשל שחיקת הכוחות. התכנית הזו אולי תשחק את חמאס, אך השחיקה תמשיך להיות הדרגתית, ולארגון הטרור עדיין יישארו כיסי התנגדות במחנות המרכז ובאזורים שאליהם צה"ל טרם תמרן. גם השבת החטופים במקרה זה תידחה כל עוד חמאס לא יסכים להפסקת אש.
עיר הומניטרית
בשתי האפשרויות הללו, סביר להניח שהקואליציה תנסה לקדם את תכניתה להקמת "עיר הומניטרית" מדרום לציר מורג, שאליה ינסו להניע מאות אלפי פלשתינית מכל רחבי הרצועה. את התכנית מקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בתמיכת ראש הממשלה נתניהו. כפי שחשפנו אתמול ב"ישראל היום", נתניהו דבק בתכנית הזו, למרות התנגדות הצבא, וחרף העובדה שהרמטכ"ל אמר בדיונים הסגורים כי מדובר ב"טעות אסטרטגית" ואף "מלכודת אסטרטגית".
כפי שחשפנו, נתניהו לא אפשר לקבינט המצומצם לדון באופציה השלישית, והיא תכנית החדשה של הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר. למעשה, רא"ל זמיר הציג את התכנית רק בקבינט המצומצם, קרי פורום ראשי הסיעות, ונתניהו לא איפשר את הדיון בתכנית לאחר הצגתה, ולא אפשר לרמטכ"ל להציגה שוב בקבינט המורחב. את התכנית ניתן להפעיל כעת, אם עסקת החטופים תקרוס ולא תצא לפועל, או לאחר 60 ימי הפסקת האש, אם תצא העסקה לפועל ובהנחה שלא תהיה התקדמות לשלב הבא בעסקה ולשחרר יתר החטופים.
"חמאס ייכנס למצוקה"
בניגוד לדיווחים שונים, תכניתו החדשה של הרמטכ"ל אינה כוללת כיבוש מלא של הרצועה או השתלטות עליה, אלא, בגדול, כיתור רוב השטחים השולטים, לרבות כל הכניסות והיציאות מהרצועה, תוך התשת חמאס, טיהורו, מניעת התעצמותו, המשך הפעלת אש לפשיטות, וצמצום השחיקה של החיילים. בשלב זה עדיין לא ניתן לפרט מעבר לכך מה כוללת תכניתו של רא"ל זמיר, אך שלשום בעת ביקורו ברצועת עזה, שוחח הרמטכ"ל עם הלוחמים ורמז: "ניישם תצורות מבצעיות חדשות שבמסגרתן נעצים את היתרונות שלנו, נצמצם את התרופות ונעמיק את ההישגים המבצעיים. אלו יכניסו את חמאס למצוקה הולכת וגוברת, ויצמצמו את שחיקת הכוחות. הצגנו לדרג המדיני את האפשרויות ואנחנו נייצב את המציאות בהתאם לאינטרסים שלנו".
האופציה הרביעית היא עסקת חטופים בימים הקרובים, ובמקרה כזה, קווי הנסיגה והתנהלות הצבא תתבצע בהתאם לסיכומים של הדרג המדיני במסגרת המשא ומתן. כך או אחרת, כל האפשרויות הללו, כמו גם גרסאות כאלה ואחרות שלהן, על השולחן, והדרג המדיני הוא שיקבל את ההחלטה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו